החקיקה בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים |
מ ←דיאלוג עם הרשות השופטת: החלפה בקישור תקין |
||
שורה 32:
הרשות השופטת עוסקת בפרשנות החוק ובדרכי מימושו. לעתים נתקלת הרשות השופטת בבעיה בחוק: החוק אינו נותן מענה לסוגיה שראוי לתת לה מענה בחוק, התוצאה המתקבלת מציות לחוק אינה סבירה וכדומה. במקרים כאלה מציין בית המשפט את הבעיה שנתקל בה, וממליץ למצוא לה פתרון. לעתים המחוקק מממש המלצה זו, והופך אותה להצעת חוק. דוגמה: בפסק דין{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/Files/03/250/088/t18/03088250.t18.HTM ע"א 8825/03 שירותי בריאות כללית נ' משרד הביטחון], ניתן ב-11 באפריל 2007}} של [[בית המשפט העליון]] ציין השופט [[אליקים רובינשטיין]] ביחס לחוק כי "המצב שנוצר אינו ראוי ואינו צודק", ואף שפסק בהתאם להוראות החוק, ציין "זו מסקנה משפטית, שאינה גורעת מן האמור באשר לצורך בתיקון המצב". הממשלה קיבלה את המלצתו של השופט רובינשטיין, והגישה לכנסת הצעת חוק שבאה לתקן את הטעון תיקון{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/351/351.pdf הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 37), התשס"ח–2007]}}.
במקרים אחרים מגיע בית המשפט לתוצאה שהוא שלם עמה, אך הממשלה אינה מרוצה מתוצאה זו, ומגישה לכנסת הצעת חוק שבאה לשנות את המצב החוקי, כך שבמקרים נוספים שיוגשו לבית המשפט, תהיה התוצאה שונה (כאשר צעד כזה בא בעקבות פסיקה של [[בג"ץ]], הוא מכונה "עוקף בג"ץ"). דוגמה: בוויכוח שבין [[בנק יהב]] ל[[רשות המסים]] קיבל [[בית המשפט המחוזי]] בירושלים את עמדתו של בנק יהב, וקבע כי יש להכיר בהוצאות שהוציא הבנק למימון [[השכלה גבוהה]] לעובדיו{{הערה|1=[http://www.
לעתים רחוקות פוסל בית המשפט, במסגרת ה[[ביקורת שיפוטית|ביקורת השיפוטית]], סעיף בחוק. מצב זה מחייב תיקון של הסעיף שנפסל, באמצעות חקיקה, אם באמצעות ביטולו ואם באמצעות החלפתו בחקיקה שלא תיפסל.
|