נמרוד (פסל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 66:
ניסיון אחר היה תערוכה קבוצתית שנפתחה בחודש מרץ [[1996]] במוזיאון ישראל, אשר הציגה את השפעתו של הפסל באמנות הישראלית. בתערוכה הוצגו עבודות של אמנים כגון [[יחיאל שמי]], [[שלום סבא]] ו[[שושנה היימן]], שהתייחסו אל הפסל בעבודותיהם.{{הערה|1=שרה ברייטברג-סמל, "נמרוד – תערוכה קבוצתית במוזיאון ישראל", '''[[סטודיו (כתב עת)|סטודיו]]''', גיליון מס' 70, מרץ-אפריל 1996, עמ' 8.}} התייחסויות נוספות, מן [[העשור הראשון של המאה ה-21]], ניתן למצוא בצילום של [[עדי נס]] המציג נער [[מזרחים|מזרחי]] שעל כתפו [[פוחלץ]] של ציפור. צילום זה כונה בידי המבקרים "נמרוד". עבודה נוספת של הציירת [[אפרת גלנור]] – "עין לנמרוד צופייה" ([[2002]]) – הציגה את דימוי הפסל, תוך ביקורת על מעמדו הקאנוני, בסגנון המשלב את אמנות ה[[פופ ארט|פופ]] עם אמנות "[[בצלאל]]". בשנת [[2004]] הציגה [[דרורה דומיני]] ב[[גלריה גבעון]] סדרת עבודות בטכניקת [[ריקוע]]י מתכת שהתייחסו לנמרוד כאל פוחלץ וכאל בעל בעיות מיניות. בשנת [[2007]] ציירה [[אורה ראובן]] ציור שמן על בד בשם "נמרוד ואת": זהו דיוקן עצמי עירום של הציירת, אשה לא צעירה שגופה מלא ורפוי, מול גופו הדק של נמרוד. האשה בציור מתריסה בתנוחת גופה פמיניזם מול נמרוד, ובה בעת מצביעה על הזמן החולף והגוף המזקין כנגד האשליה של המיתוס המאצ'ואיסטי.{{הערה|התמונה [[:קובץ:Nimrodandyou ora ruven 120x90 cm oil on canvas.JPG|"נמרוד ואת" מאת אורה ראובן]].}}
 
באוקטובר [[2011]] נפתחה בבית האומנים בירושלים תערוכת "הנמרודים החדשים"{{הערה|ראו: עפרת, גדעון, '''הנמרודים החדשים''', בית האמנים, ירושלים, 2016 עברית / אנגלית}} שאותה אצר [[גדעון עפרת]]. התערוכה ביקשה לבחון את השימוש - הישיר והעקיף - בדימוי הפסל "נמרוד" באמנות הישראלית מאז [[שנות ה-50]] ועד ימינו.
 
{| align=center