חומר תשמורת – הבדלי גרסאות

'''חומרי תשמורת''' הם חומרים עתירי [[אנרגיה]] המורכבים מ[[מולקולה|מולקולות]] גדולות, אשר נוצרות בתאי [[צמח]]ים ו[[בעלי חיים]], ומשמשים כמאגרי אנרגיה המגיעים לכלל שימוש בשלבים מאוחרים יותר במידת הצורך. חומר המיוצר [[פירוק כימי|ומפורק]] על ידי אותו צמח למטרת שמירת האנרגיה, נחשב כ"חומר תשמורת".

[[עמילן]] הוא חומר התשמורת העיקרי בצמחים, ה[[פוטוסינתזה]] מייצרת [[גלוקוז]], המצטבר ב[[פקעת|פקעות]] ו[[זרע (בוטניקה)|זרעים]], ובהמשך מתפרק חזרה לגלוקוז המהווה מקור אנרגיה חשוב לצמח. בבעלי חיים משמשים [[שומנים]] כחומרי תשמורת, וכן [[גליקוגן]] הנאגר ב[[כבד]] וב[[שרירים]], ומתפרק בעת הצורך לגלוקוז כדי להזין את [[תא|תאי]] ה[[גוף]]. חשיבות נוספת לחומרי התשמורת היא בשמירה על איזון רמת הגלוקוז בדם, כך שבעת רוויה בו, הוא הופך לחומר התשמורת, ובעת מחסור משלים הגוף את החסר מהחומרים.