בית לורן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערך תורגם מויקיפדיה האנגלית |
|||
שורה 24:
== היסטוריה ==
===בית מץ===
שורשי השושלת מוצאם מ[[ז'ראר הראשון, רוזן פריז]], שיורשיו שלטו ב[[רוזנות מץ]] במהלך [[המאה ה-10]]. בשנת [[1048]] מסר [[היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] את [[דוכסות לורן]] הילית ל[[אדלברט, דוכס לורן|אדלברט ממץ]], ולאחריו מסר היינריך את הדוכסות לאחיו של אדלברט - [[גרהרד, דוכס לורן]]. יורשיו של גרהרד שלטו בדוכסות, עד למותו של [[קרל השני, דוכס לורן]] בשנת [[1431]].
==בית גיז===
בשנת [[1528]] קיבל [[קלוד, דוכס גיז|קלוד מלורן]] את התואר "דוכס גיז" מ[[פרנסואה הראשון, מלך צרפת]], כהוקרה על שירותיו למען המלך. בניו של קלוד - [[פרנסואה, דוכס גיז]] ו[[שארל, קרדינל לורן]] צברו השפעה רבה על [[פרנסואה השני, מלך צרפת]], ואף הפכו למנהיגי מועצת המדינה שעל פיהם יישק דבר, ואילו אחייניתם הייתה [[מרי, מלכת הסקוטים]].
בשנת [[1572]] נרצח [[פרנסואה, דוכס גיז]], ובתגובה דאג בנו [[אנרי הראשון, דוכס גיז]] לרצח [[גאספאר דה קוליני השני]], מה שהחל את [[טבח ליל ברתולומאוס הקדוש]]. בשנת [[1584]] מת [[פרנסואה, דוכס אנז'ו]] - יורש העצר של [[ממלכת צרפת]], ו[[אנרי הרביעי, מלך צרפת|אנרי, מלך נווארה]] מונה ליורש העצר במקומו. אנרי הראשון, דוכס גיז טען לזכותו על הכתר, ובעקבות כך פרצה [[מלחמת שלושת ההנרים]], שבסיומה נרצחו אנרי ואחיו [[לואי מלורן, הקרדינל מגיז]].
מנהיגות בית גיז עברה לאחיו של הדוכס מגיז, [[שארל מלורן, דוכס מיין]] שפיקד על כוחות הליגה הקתולית. באוקטובר [[1595]], [[אנרי הרביעי, מלך צרפת]] חתם על [[הסכם שלום]] עם שארל מלורן, דוכס מיין, ובכך הגיעה לקיצה הליגה הקתולית, מה שהביא לסיומן של מלחמות הדת בצרפת בשנת [[1598]].
בתקופת [[שושלת בורבון]] מילאו בני המשפחה תפקידים בכירים ב[[ממלכת צרפת]], ואילו בני הענף הבכור של המשפחה שלטו בכל התקופה הזו ב[[דוכסות לורן]].
===היריבות עם צרפת===
במהלך [[מלחמת שלושים השנים]] כבשה [[ממלכת צרפת]] בשנת [[1641]] את הדוכסות, אולם נאלצה להחזירה ב[[שלום וסטפליה]] בשנת [[1648]]. בשנת [[1670]] נכבשה הדוכסות מחדש על ידי הצרפתים, ו[[קרל החמישי, דוכס לורן]] נאלץ לברוח ל[[ווינה]], שם יצר קשרים חמים עם [[בית הבסבורג]].
בשנת [[1697]] נחתם [[הסכם רייסווייק]] שסיים את [[מלחמת תשע השנים]] בין [[צרפת]] ל[[אנגליה]], [[ספרד]] ו[[האימפריה הרומית הקדושה]]. אחד מתנאיו של הסכם זה היה כי דוכסות לורן ו[[דוכסות באר]], שהיו במשך שנים תחת שלטון מלך צרפת, יחזרו להיות עצמאיות תחת שלטונו של [[לאופולד, דוכס לורן]]. כדי לחתום את ההסכם בינו לבין דוכס לורן הסכים [[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת]] לתת את אחייניתו [[אליזבת שארלוט, נסיכת אורליאן]], בתם של [[פיליפ הראשון, דוכס אורליאן]] ו[[אליזבת שארלוטה, נסיכת הפפאלץ]] ככלה ללאופולד בן ה-18.
ב-[[17 באוגוסט]] [[1698]] נכנס לאופולד בתהלוכה ל[[ננסי]], בירת הדוכסות, ומיד החל לטפח את הדוכסות ולאכלסה מחדש.
במהלך [[מלחמת הירושה הספרדית]] נכבשה בירתו של לאופולד [[ננסי]], ולאופולד ומשפחתו עברו ל[[שאטו דה לינוויל]], שהפכה תחת חסותו ל[[ורסאי]] של [[לורן]]. בשנת [[1715]] מת [[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת]] ואחיה של אליזבת שארלוט, [[פיליפ השני, דוכס אורליאן]] הפך ל[[עוצר (שליט)|עוצר]] בשמו של [[לואי החמישה עשר, מלך צרפת]] הקטין למשך שבע שנים, במהלכן העניק אדמות נוספות לטובת גיסו, לאופולד. בשנת [[1729]] נפטר לאופולד באופן פתאומי, ובנו [[פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרנץ שטפן]] עלה לשלטון במקומו.
בשנת [[1733]] פרצה [[מלחמת הירושה הפולנית]], וצרפת תפסה את ההזדמנות לתפוס את הדוכסות, משום שחששה מנוכחות כוחות אוסטריים סמוך כל כך לגבולה. באוקטובר [[1735]] נחתם הסכם שלום, שחזר ואושרר ב[[אמנת וינה (1738)|אמנת וינה]] בנובמבר [[1738]], ובו הוחלט שדוכסות לורן תעבור ל[[סטניסלאב לשצ'ינסקי, מלך פולין|סטניסלאב לשצ'ינסקי]], חמיו של [[לואי החמישה עשר, מלך צרפת]], בעוד פרנץ יוכר כקיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]] על ידי צרפת, ובנוסף, יקבל כפיצוי את [[הדוכסות הגדולה של טוסקנה]], שאותה ירש פרנץ רק בשנת [[1737]], לאחר מותו של [[גיאן גסטון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה]].
===בית הבסבורג-לורן===
בשנת [[1722]] התחתן [[פרנץ הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרנץ שטפן]] עם [[מריה תרזה]], בתו של [[קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], שירשה את [[ממלכת הבסבורג]] לאחר מות אביה בשנת [[1740]]. לאחר מותו של [[קרל השביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] והניצחון האוסטרי על [[מקסימיליאן השלישי יוזף, הנסיך הבוחר מבוואריה]], נחתם [[הסכם פיסן]] ב-[[13 בספטמבר]] [[1745]], ובו נבחר פרנץ לקיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]]. בנוסף, שיתפה אותו אשתו [[מריה תרזה]] בשליטה בנחלותיה, שכללו את [[ארכידוכסות אוסטריה]], [[ממלכת הונגריה]], [[ממלכת בוהמיה]], ו[[ממלכת קרואטיה]].
יורשיו של פרנץ ומריה תרזה שלטו ב{{ה|אימפריה הרומית הקדושה}} עד לשנת [[1806]], שבה הכריז [[פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] על פירוק האימפריה, והפיכתו ל[[קיסר]] [[האימפריה האוסטרית]].
בשנת [[1848]] פרצו ב[[אוסטריה]] הפגנות כחלק ממהפכות [[אביב העמים]], וכתוצאה מכך הודח [[פרדיננד הראשון, קיסר אוסטריה]] ובמקומו עלה לשלטון [[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה]]. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-19]] ניטש מאבק בין [[אוסטריה]] ל[[פרוסיה]] על ההגמוניה ב[[גרמניה]], ולבסוף הפסידה אוסטריה ב[[מלחמת אוסטריה-פרוסיה]], מה שהוביל ל[[איחוד גרמניה]] תחת [[בית הוהנצולרן]]. בשנת [[1867]] הוקמה [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], שהתקיימה עד לאחר התבוסה ב[[מלחמת העולם הראשונה]].
===בית הוהנברג===
בשנת [[1900]] התחתן [[פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה]] ב[[נישואים מורגנטים]] עם [[סופיה, דוכסית הוהנברג|סופיה חוטק]], ובשל כך הוצאו בניו מסדר הירושה של [[אוסטרו-הונגריה]]. על אף שלא יצאו מסדר הירושה של בית לורן, נחשב כיום ראש הבית [[קרל, ארכידוכס אוסטריה]] ראש [[בית הבסבורג]].
==ענפי השושלת==
| |||