סקנדרבג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: , תקלדה
שורה 10:
קסטריוטי נולד למשפחת אצולה אלבנית שמוצאה ממחוז [[מאט]] שבאלבניה, אשר שלטה על נסיכות שכללה את מאט, [[קרויה]], [[מירדיטה]], ו[[דיבר]]. מוצא אמו היה גם כן ממשפחת אצולה. אביו של גיירגי, גיון (Gjon) קסטריוטי, ניסה בתחילה להתנגד לכיבוש אלבניה על ידי [[באיזיט הראשון]], אך כשל. קסטריוטי ושלושת אחיו נלקחו על ידי הסולטאן ל[[אדירנה]], שם התאסלם קסטריוטי ולמד ב[[אקדמיה צבאית|אקדמיה הצבאית]]. קסטריוטי הפך לקצין בכיר ומעוטר, שהוביל את [[האימפריה העות'מאנית]] לניצחונות רבים ב[[אסיה הקטנה]] וב[[אירופה]] ומונה על ידי הסולטאן לגנרל האחראי על כוח של 5,000 איש.
 
עוד במהלך שירותו בשם האימפריה העות'מאנית, ניהל בחשאי מגעים עם אויביה: [[רפובליקת רגוסה]], [[רפובליקת ונציה]], [[לאסלו החמישי]] מלך הונגריה, ו[[אלפונסו החמישי]], מלך [[ממלכת אראגון|אראגון]]. ב-[[28 בנובמבר]] [[1443]], תוך כדי קרב ב[[ניש]] נגד ה[[הונגרים]] (בפיקודו של [[יאנוש הוניאדי]]), פתח סקנדרבג ב[[מרד]]. הוא ערק לצד ההונגרי יחד עם 300 אלבנים ששירתו בצבא העות'מאני. לאחר מסע ארוך לאלבניה כבש את קרויה (לאחר שזייף מכתב מן הסולטאן אשר סייע לו להיכנס לעיר). אחרי שכבש את טירת קרויה התנער מנאמנותו לנביא [[מוחמד]] ולסולטאן הטורקי, והכריז כי הוא נוקם בשם משפחתו ועמו. על התורן תלה דגל, שיהפוך אחר-כך ל[[דגל אלבניה]] ועל פי הדיווחים קרא: "זה לא היה אני שהביא לכם את החופש, מצאתי אותו פה, ביניכם". סקנדרבג יצר ברית עם לאומן אלבני אחר, גיירגי אריאניטה (Gjergj Arianit Komneni), ונישא לבתו, ארדרוניקה (Marina Donika Arianiti). משלב זה ואילך לחם בראש כוח לא גדול (כ-20,000 לוחמים) נגד העות'מאנים, כשהוא משתמש בעיקר בשיטות [[גרילה]].
 
סקנדרבג לא נטל חלק עם כוחותיו ב[[קרב קוסובו (1448)|קרב קוסובו]] ב-[[1448]]. הוא יצא למסע על מנת להצטרף לכוחותיו של ה[[מדיארים|הונגרי]] [[יאנוש הוניאדי]], אך דן השני מו[[ולאכיה]] ו[[ג'וראג' ברנקוביץ']] שליט [[סרביה]] מנעו זאת ממנו. ברנקוביץ' טען כי בעוד שהוא הסכים לסייע לסקנדרבג נגד ונציה, הוא לא יסייע לו במאבקים נגד העות'מאנים. במקביל לקרב קוסובו, מחמט השני פלש לאלבניה וניטרל את סקנדרבג.
שורה 19:
 
בשנת [[1466]] תקף הסולטאן [[מהמט השני]] את אלבניה והטיל [[המצור השני על קרויה|מצור על קרויה]]. על העיר הגנו 4,400 לוחמים, בראשות הנסיך טנוש טופיה. לאחר מספר חודשי מצור הבין מהמט השני, כמו מוראט השני, כי כיבוש קרויה בכוח אינו אפשרי. הוא שב לקונסטנטינופול והותיר אחריו כוח של 40,000 איש תחת פיקודו של בלבאן פאשא. העות'מאנים בנו טירה במרכז אלבניה, [[אלבאסאן]], על מנת לסייע למצור. [[דורס]] הייתה אמורה להיות מטרתם הבאה של העות'מאנים, כגשר לקראת פלישה לחצי האי האפניני ("המגף האיטלקי"). סקנדרבג ניסה בחורף לגייס תמיכה בנאפולי וברומא, ללא הצלחה. חרף זאת, עם שובו תקפו כוחותיו בקרויה והמצור הוסר. מפקד הכוח העות'מאני, [[בלבאן באדרה]], נהרג מפגיעת [[ארקבוס]]. הכישלון הצבאי דחף את מהמט השני למתקפה נוספת, ב-[[1467]]. ההרס במתקפות אלה היה קשה, וגם אם העות'מאנים לא הצליחו לכבוש את קרויה, הם הצליחו לגרום לנזק כבד ולבידודם של האלבנים. ב-1478 הצליחו העות'מאנים לכבוש את קרויה, וב-1479 יצא כוח בראשותו של הסולטאן בעצמו לכיבוש שקודרה. המרד האלבני חוסל. סקנדרבג מת מ[[מלריה]] עשר שנים קודם לכן, ב-[[17 בינואר]] [[1468]].
 
==הנצחה==
במספר ערים באלבניה ניצבים פסלים גדולים של סקנדרבג רכוב על סוס. מחוץ לאלבניה נמצאים פסליו גם ב[[פרישטינה]], [[סקופיה]], [[קרויה]] ו[[רומא]]. '''מוזיאון סקנדרבג''' המוקדש לו ולתקופתו, נמצא במתחם המבצר בעיר [[קרויה]].