יעקב ספיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עריכה, הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 1:
[[קובץ:YakovSapir.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב ספיר, 1859]]
'''יעקב הלוי ספיר''' ([[1822]] [[אשמיאני]], [[האימפריה הרוסית]] - [[ה'תרמ"ה]], [[1885]] [[ירושלים]]) היה
==תולדותיו==
ספיר נולד ב[[אשמיאני]] שב{{ה|אימפריה הרוסית}} (כיום ב[[בלארוס]]) ועלה ל[[ארץ ישראל]] כילד עם משפחתו בשנת [[1832]]. הוריו שהיו מעדת ה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]] התיישבו ב[[צפת]]. תוך חודש מת אביו ושנה לאחר מכן מתה אמו. בהיותו בן 12 היה עד ראייה להתנפלותם של ערביי [[הגליל]] על יהודי צפת ב[[סיוון]] [[ה'תקצ"ד]], [[1834]]. עקב [[רעידת אדמה|רעידת האדמה]] שהתחוללה בצפת בשנת [[1837]] עבר לירושלים. למד ב[[ישיבה|ישיבותיה]] של ירושלים באותה העת. נישא לבתו של ר' שלמה זלמן הכהן, בתחילה היה מלמד בתלמוד תורה של עדת הפרושים ואחר כך סופר העדה וכן מזכיר עדת הפרושים בירושלים. באותה עת כתב שירים לכבוד נדבנים ואורחים מכובדים שבקרו בארץ ישראל, כך למשל פרסם בשנת [[1854]] את השיר 'כנף רננים' לכבודו של [[משה מונטיפיורי]]. פרסם מאמרים רבים ב[[עיתון]] '[[הלבנון]]' שהוציא-לאור חתנו [[יחיאל ברי"ל]], בפרט בענייני [[אתרוג]]ים.
בשנת [[1859]] נשלח כ[[שד"ר]] ל[[הודו]] ול[[אוסטרליה]] על-מנת לגייס כספים לבניית [[בית הכנסת החורבה]] על שם [[יהודה החסיד (ירושלים)|רבי יהודה החסיד]] בירושלים. במסעו ל[[אוסטרליה]]
בהודו פגש בקהילת [[בני ישראל (הודו)]] וכתב עליהם רבות כולל על שושלת נשיאי הקהילה ומשפחתו של [[דאדא קמודן]].
כשחזר מאוסטרליה דרך [[עדן]] בשנת [[1864]] אסף חומר על יהודים אלו וכתב את ספרו 'אבן ספיר' על מסעו לתימן והקהילה היהודית שם. בספרו זה אשר יצא לאור בשנים [[תרכ"ד]]
בירושלים המשיך להתעניין ביהודי תימן, ובהישמע דבר [[משיח שקר|משיח השקר]], [[שוכר כחיל השני|שוכר כחיל]], שקם בתימן, כתב
בשנים [[1865]] ו-[[1873]] יצא לשני מסעות נוספים, באירופה ובצפון אפריקה. כמו כן פרסם תשובה בשם עדות ביהוסף בנושא עזבונו של הגביר ניסים שמאמא.
אחד מגילוייו המשמעותיים ביותר היה אודות ה[[גניזת קהיר|גניזה העתיקה בקהיר]],
בשנות [[1833]]–[[1885]] סייע להדפיס בירושלים את הספר "חמדת ימים" מאת גדול משוררי תימן ר' [[שלום שבזי]] ואף הוסיף לו הקדמה.
נפטר ב-[[ו' בתמוז]] [[ה'תרמ"ה]] [[1885]]
מושב [[אבן ספיר]] ב[[הרי ירושלים]] קרוי על שמו. נינו, [[יוסף ספיר]], היה מראשי [[הציונים הכלליים]] ושר בממשלות ישראל.
|