מאגר מים – הבדלי גרסאות

אגירת מים לתקופות בהם המים יחסרו הינההיא פעולה קדומה ביותר. מחקרים ארכאולוגים גילו כי ב[[חצי האי ערב]] שימשו לכך [[לוע הר געש|לועות של הרי געש]] כבויים כבר ב[[המאה ה-30 לפנה"ס|אלף השלישית לפנה"ס]]{{הערה|Smith, S. et al. (2006) ''Water: the vital resource'', 2nd edition, Milton Keynes, The Open University}} וב[[הודו]] מאגרי מים שנבנו בראשית אותו האלף{{הערה|''The Basis of Civilization - Water Science?'',International Association of Hydrological Science, edited by John C. Rodda, Lucio Ubertini, {{ISBN|1-901502-57-0}}, 2004}}. ב[[יוון העתיקה]] התגלו מאגרי מים שנבנו ב[[המאה החמישית לפנה"ס|מאה החמישית לפנה"ס]]{{הערה|Wilson & Wilson (2005). ''Encyclopedia of Ancient Greece''. Routledge. {{ISBN|0-415-97334-1}}. pp. 8}}. מאגרים נבנו בעיקר באזורים יבשים, בהם נעשה ניסיון לנצל ולשמור מימי [[שיטפון|שטפונות]] ומימי [[מעיין|מעיינות]] לחודשי הקיץ או עיתות בהם המעיינות מתייבשים.

על מנת שמאגר מים יוכל לאגור מי שתייה יש לכלול בו אמצעים המונעים את לכלוך המים והצטברות [[חידקים]]. כמו כן יש לשמור על ניקיון המאגר ולמנוע הצטברות משקעים אשר יביאו לסתימתו, לצורך כך יש לשמור על תנועת המים במאגר. לכן נוהגים לדאוג לשימוש תכוף במי המאגר, כאשר המאגר עצמו מתמלא מחדש באותה כמות של המים המוצאים ממנו. לרוב נעשה שימוש ב[[כוח המשיכה]] על מנת לשמור על תנועת מי המאגר, ובהתאם נבנים המאגרים במיקומים המצויים מעל האזורים אותם המאגרים מספקים.