אברהם יעקב פרידמן (השני) – הבדלי גרסאות

בהיותו בן אחת-עשרה שנים [[אירוסים|התארס]] עם בלומא רייזל, בתו של רבי יצחק מאיר מ[[חסידות קופיטשניץ|קופיטשניץ]], והחתונה הייתה ב[[י"ז באב]] [[תרס"ב]] בקופיטשניץ. ב[[י"ג בתשרי]] [[תרס"ז]] נפטר אביו, וחלק נכבד מהחסידים הכתירוהו כרבם, על אף שהיה בן 23 שנים בלבד. אמנם הרוב הכתירו את אחיו ר' [[אהרן פרידמן|אהרן]] לרבי מסדיגורה ולאחר פטירתו נבחר רשמית בנו, ר' [[מרדכי יוסף שלום יוסף פרידמן|מרדכי יוסף שלום יוסף]] בחתונתו, אך כיוון שהיה בגיל 16 בלבד היה באותו זמן ר' אברהם יעקב המנהיג העיקרי של החסידות . שבע שנים וחצי אחרי שהחל לכהן באדמו"רות, בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], נדד יחד עם רוב אדמו"רי בית רוז'ין ל[[וינה|ווינה]] ושהה בה במשך 22 שנים. לאחר ה[[אנשלוס]], אילצו ה[[נאצים]] אותו ורבנים נוספים לטאטא את רחובות העיר וינה כדי להשפילם. באותו זמן הבטיח שאם יעלה לארץ ישראל יטאטא את רחובותיה, ואכן כשגר בתל אביב היה מטאטא קטע מהמדרכה שסמוכה לביתו מדי בוקר, ורק כשראה שחסידיו מבחינים במעשיו, הפסיק. חסידיו פעלו להשגת [[אשרה (ויזה)|ויזה]] לארץ ישראל, ומיד בבואו לארץ, ב[[כ"ג באלול]] [[תרצ"ח]] (1938) קבע את ביתו בתל אביב, בנמקו שבעיר זו אין נשמעים פעמוני [[כנסייה|כנסיות]]. גידל שתי אחייניות שלו, בנות גיסו רבי אברהם יהושע השיל, בת שבע (לימים אשת הרב אהרן דוד פלינטשטיין) ובת נוספת לימים אשת הרב אהרן למברגר.