יומנה של אנה פרנק – הבדלי גרסאות

במקביל לפרסום היומן פעל אוטו פרנק להפוך את היומן מסיפור טרגי של נערה יהודיה בשואה, לספר בעל מסר אוניברסלי של אמונה בטוב ובערכים הומניים. על רקע סבל בל יתואר, הפכה אנה פרנק לסמל לנעורים, דמות אנושית עמה קל להזדהות, ואוטו פרנק הפך דמות אב ששיתף את מאזיניו בכאבו על אובדן משפחתו. באופן מודגש הובלעו העובדות הבסיסיות וההיסטוריות של חיי אנה פרנק ובעיקר יהדותה. הדוגמה הבולטת ביותר למגמה זו אירעה עם המחזת היומן על ידי [[מאיר לוין]] בשנת [[1952]], התסריט נדחה על ידי אוטו פרנק שכתב למחזאי על עמדתו: "[היומן] הוא לא ספר יהודי, אז אל תהפוך אותו למחזה יהודי". באותה רוח השמיט אוטו פרנק ביטויים אנטי גרמניים מהיומן, ואף אישר הפצה בגרמניה תרגום לגרמנית בו הוכנסו שינויים נוספים וצונזרו ביטויים העלולים להיות צורמים לקורא הגרמני. כך יכול קורא מהדורה זו להתרשם כי אין אשמה של העם או הלאוםלעם הגרמני בכל מהלך האירועים שהובילו לבריחת משפחת פרנק למחבוא וברדיפת יהודי הולנד ואירופה. במאמר על אנה פרנק המתייחס בעיקר ליומן על הקשריו היהודיים והאוניברסליים כותבת פרופסור [[דינה פורת]], ראש המכון לחקר ה[[אנטישמיות]] והמופקדת ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] לחקר האנטישמיות וה[[גזענות]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], כי הגרסה היפנית תורגמה כך שהקוראים יוכלו להזדהות עם החורבן של משפחת פרנק ולא לשקוע באבל על קטסטרופות לאומיות כמו [[הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי|הרס הירושימה ונגסאקי]] וחורבן [[האימפריה היפנית]].{{הערה|שם=LTR-Porat|1=Porat, Dina. "[http://jwa.org/encyclopedia/article/frank-anne Anne Frank.]" Jewish Women: A Comprehensive Historical Encyclopedia. 1 March 2009. Jewish Women's Archive. January 27, 2012.}}

היומן מסתיים עם גילוי המחבוא, וכפועל יוצא מכך נחסכים מהקורא תיאורים קשים של [[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]] וההשמדהו[[מחנה השמדה||מחנות ההשמדה]] בהםשבהם שהתה אנה פרנק בחלק האחרון והטרגי של חייה, תיאורים נפוצים בזכרונותבזיכרונות של ניצולים אחרים ששרדו את אימי המחנות. היומן של אנה פרנק, בניגוד ליומנים שנכתבו ב[[מזרח אירופה]], איננואינו מתאר את שגרת חיי הגטאות על זוועות ההרעבה והמחלות והמפגש עם מכונת ההשמדה הגרמנית דרך ה[[אקציה|אקציות]], ומעט הידיעות על הרג יהודים משתקפות ביומן כסיפור רקע. במאמרה על אנה פרנק, מציינת פרופסור דינה פורת כי כתוצאה מכך הקורא ביומן נחשף לשואה אך גם לא מתוודע לזוועה. היא מתארת את היומן כספר שבו-זמנית עוסק בשואה - ומתעלם מהשואה.{{הערה|שם=LTR-Porat}} במאמרו "הלקח שלא נלמד מאנה פרנק", כתב [[ברונו בטלהיים]] כי כל ניסיון להפיק [[מוסר-השכל]] אופטימי מחיי אנה פרנק בהכרח שולל אפשרות להגיע להבנות על השואה "אם כל בני האדם טובים מיסודם, אז אושוויץ לא היה קיים ואין אפשרות כי יחזור".{{הערה|שם=LTR-bruno|1=Bruno Bettelheim, "The Ignored Lesson of Anne Frank", Surviving and Other Essays (New York: Knopf, 1979), pp. 246-257 }}