אנגלו-סקסונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 13:
 
בהיעדר מקורות היסטוריים מהימנים, רבים פנו לאגדות לשם חיפוש אחר האמת. אותן אגדות ספרו כיצד שר המלחמה, [[ורטיגרן]], מנהיג ה[[בריטונים]], העניק שטחים בקנט למנהיג היוטי, [[הנגיסט]], בתמורה לתמיכתו בהגנת גבולות הממלכה מהפולשים ה[[קלטים]]. ממצאים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] מעידים כי ממלכות אנגלו-סקסיות הוקמו בקנט, ססקס, מידלאסקס, אסקס, מזרח אנגליה, לינדסי, דיירה והאי ויט, בחלק המאוחר של [[המאה ה-5]].
 
התנגדות בריטית מאורגנת, שהונהגה לראשונה בידי אמברוסיוס אורליאנוס, ומאוחר יותר בידי המלך ארתור (ארתוריוס קסטוס) (מפקד הפרשים הסרמטים בצבא הרומי) הגיעה לשיאה בקרב באדון היל. הקרב עזר בהדיפת הסקסונים, ונתן השראה לסיפור [[המלך ארתור]].
 
מצבה של בריטניה עד לשנת [[545]] היה יציב יחסית, ב־120 השנים הקודמות הוסיפו האנגלו-סקסים רק את גלוקשייר, וילטסשייר, בדפורדשייר ובאקינגהמשייר לשטחים בהם שלטו באופן יציב. לאחר 50 שנות יציבות ושביתת-אש, הדבר (plague) של יוסטיניאנוס הגיע לבריטניה; מאחר שהקלטים סחרו עם עמי הים התיכון המגפה השפיעה עליהם הרבה יותר מאשר על הסקסונים. מוערך כי עד כ-1/2 מאוכלוסיית הבריטונים נכחדה בדבר. הדבר סייע לאנגלים לכבוש את מרבית שטח אנגליה ב-50 השנים הבאות.