אי-מניעת פשע – הבדלי גרסאות

העבירה של אי-מניעת פשע מציבה בפני האדם חובת [[הלשנה]] על מי שזומם לעשות מעשה פשע. זו חובה שלא קל לקיימה, משום שהלשנה נחשבת בדרך כלל למעשה שלילי, כפי שהבהיר שופט בית המשפט העליון, [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]]:

בהתאם לדבריו אלה קבע השופט כהן כי יש לפרש את הסעיף "על דרך הצמצום וההקפדה" כדי ש"לא לפתוח פתח לחובת מלשינות אשר ריח דיכוי טוטליטרי נודף ממנה" (ע"פ 496/73 פלוני נ' מדינת ישראל). השופט [[יצחק כהן (שופט)|יצחק כהן]] חלק על דעה זו, ואמר: "כל עוד המחוקק לא מחק סעיף זה מספר החוקים, מחובתנו לפרשו כפשוטו ולדאוג לביצוע החוק", והוסיף "מניעת עבירות חמורות, שפושעים זוממים לבצע, היא מטרה מבורכת ומכוונת להגן על הציבור. חובה ציבורית של כל אזרח לתת ידו בדרך זו למניעת פשעים, ואין לפסול קביעת סנקציה פלילית בגין הפרת חובה זו". השופט [[דב לוין (שופט)|דב לוין]] התייחס לקביעתו של השופט [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]], באומרו: "סעיף זה שריר וקיים, ויש להפעילו במקרה המתאים, וכי גם כשמבקשים ליתן לסעיף פירוש מצמצם, ויש טעם לעשות כן, אין הפירוש יכול וצריך להיות צר עד שלא ניתן לעבור בו אלי מסקנה סבירה והגיונית" (ע"פ 450/86 גילה נ' מדינת ישראל).