מחבט (נשק) – הבדלי גרסאות

|קליבר=[[תותח אוטומטי]] [[M61A1 וולקן]] 6-קני 20 מ"מ

|קצב אש=6000 פגזים לדקה

|מהירות לוע=1,052 מטר לשנייה

ה"מחבט" מבוסס על תובת [[נגמ"ש]] [[M-113]] ומערכות הנשק שלו כוללות [[תותח אוטומטי]] מדגם [[M61A1 וולקן]] 6-קני ב[[קליבר]] 20 מ"מ בעל קצב אש גבוה וכן משגר טילים המכיל 4 [[טיל נ"מ|טילי]] [[סטינגר]] מוכנים לירי. בנוסף, הגרסה הישראלית כוללת מערכות איתור ועקיבה מתקדמות, אמצעי ראיית לילה, כוונות וכן יכולת להתחבר ל[[מכ"ם]] אזורי, המתנייע גם הוא - ה[[רמית]].

ה"'''מחבט'''" הוא שיפור ישראלי של ה '''M-163''' האמריקני, ששירת בישראל ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] (לרבות [[מבצע שלום הגליל]]) וה-90 בשם "'''חובט'''" (basherBasher). לכלי זה היסטוריה של שלוש הפלות אווירות, האחרונה מביניהם הייתה הפלת [[כדור פורח]]. בנוסף פלוגת ה"חובט" הצה"לי תחת פיקודו של [[דובי אמיתי]] השיג את ההפלה הראשונה, והיחידה באמצעות הוולקןה-M-163 וולקן, של כלי טיס [[סילון|סילוני]], [[מטוס קרב]] [[מיג 21]], ב[[מבצע שלום הגליל]] בעת קרב בכפר דוחה.

ה"מחבט" מיוצר על ידי [[התעשייה האווירית]] ונכנס לשירות ב[[מערך הנ"מ בחיל האוויר הישראלי|מערך הנ"מ]] של [[חיל האוויר הישראלי]] (הגנה אווירית בשמו היום) ב-[[1997]]. הוא מבוסס על ה"חובט" ובנוסף לשורה של שדרוגי מערכות מעקב, שליטה ובקרה הוא כולל גם פוד שיגור המכיל 4 [[טיל נ"מ|טילי נ"מ]] מדגם [[FIM-92 סטינגר]], שהשלימו את התותח האוטומטי וסיפקו יכולת מוגברת להתמודד עם איומי אווירים ומטוסי סילון. ייעודו העיקרי של המחבט הוא הגנה אווירית וחיפוי אווירי על כוחות קרקעה וטורי [[טנק|שריון]] והפלת [[כלי טיס]] מנמיכי טוס.

בשנת [[2006]] יצא משימוש רשמי במערך הנ"מ הישראלי בהמשך למגמת סגירת הנ"מ הטקטי או הנ"מ המתנייע, לאחריו פורקו סוללות וגדודים של נ"מ מתנייע{{מקור}}. כעת מתבצעת הסבתם של חיילי מערך הנ"מ הטקטי להפעלת סוללות [[כיפת ברזל]] שנהפכו למבצעיות ב-[[2011]].