ג'קי סטיוארט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ "האתר של" ← תבנית:אתר רשמי#
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-מונאקו +מונקו)
שורה 34:
בעונתו השנייה הוא נהג במרוצי [[פורמולה 2]], לאחר שסירב פעם נוספת להצעה להצטרף למרוצי פורמולה 1, וכבר במרוץ הבכורה בקטגוריה זו, הגיע למקום השני במסלול קשה ב[[קלרמון-פראן]], כשהוא נוהג במכונית [[לוטוס (רכב)|לוטוס]]. מרוץ הפורמולה 1 הראשון בו השתתף היה כנהג מחליף, בדצמבר 1964. במרוץ הבכורה שלו כנהג פורמולה 1 מן השורה, הוא סיים במקום השישי ב[[דרום אפריקה]]. ניצחונו הראשון במרוץ פורמולה 1 היה במסלול סילברסטון ב[[אנגליה]], באביב [[1965]], באותה שנה אף ניצח בגרנד פרי ה[[איטליה|איטלקי]]. את עונתו הראשונה סיים במקום השלישי. באותה שנה אף השתתף ב[[מרוץ 24 השעות של לה מאן]].
 
בשנת [[1966]] כמעט וניצח בהופעתו הראשונה במרוץ [[אינדיאנפוליס 500]] ונאלץ לפרוש שמונה הקפות לפני הסיום בגלל תקלה במנוע, כשהוא מוביל על פני מתחריו ביותר מהקפה שלמה. בזכות הופעתו זו הוא זכה בתואר "רוקי השנה". באותה שנה, היה מעורב בתאונה על המסלול, בעת שהתחרה בגרנד פרי ה[[בלגיה|בלגי]], וכתוצאה מהתנגשות בין מספר מכוניות בעקבות גשם פתאומי, הוא מצא עצמו הפוך במכוניתו, כשדלק נוזל על גופו. רק בעזרת שניים מחבריו, שהתנגשו בסמוך לו, הצליח להיחלץ ממכוניתו. אירוע זה הניעו להתחיל במאמצים לשפר את בטיחות מרוצי המכוניות, נושא שבו עסק אף לאחר פרישתו מן המסלול. בין השיפורים העיקריים שהוכנסו במכוניות המרוץ מאז אותו אירוע, היה מתג המנתק את הזרם החשמלי במכונית, וכן הגה שניתן לנתקו, ליציאה נוחה יותר של הנהג מן הרכב. סטיוארט, שאף ראה בדאגה את זמני הפינוי הארוכים של נהגים פצועים לבית החולים, דאג מאז להביא את רופאו האישי לכל מרוץ שבו השתתף, בעוד שקבוצת המרוצים בה נהג דאגה לרכב פינוי נפרד לנהגי הקבוצה. סטיוארט זכה באותה שנה לראשונה בגרנד פרי ב[[מונאקומונקו]], ולהצלחה פחותה במרוצים אחרים. גם עונת 1967 לא האירה פנים לסטיוארט שלא הצליח לנצח באף מרוץ פורמולה 1, אולם הוא שב והתחרה בפורמולה 2, שם ניצח בשלושה מרוצים.
 
בשנת [[1968]] עבר סטיוארט להתחרות עבור קבוצת [[מאטרה]]. בעונת 1968 זכה בגרנד פרי ה[[הולנד]]י, במרוץ שהתנהל בגשם כבד, וכן בגרנד פרי ה[[גרמניה|גרמני]], שם ניצח בפער של ארבע דקות, אחד הניצחונות הבולטים ביותר בהיסטוריית הפורמולה 1, למרות גשם וערפל על המסלול. הוא אף זכה באותה עונה בגרנד פרי האמריקאי. את הגרנד פרי ב[[ספרד]] וב[[מרוקו]] הוא החמיץ בגלל פציעה ואת המרוץ ב[[מקסיקו סיטי]] הוא לא סיים לאחר תקלה במכוניתו, עובדה שהובילה לזכייתו של [[גרהם היל]] באליפות הנהגים. בשנת [[1969]] ניצח סטיוארט במרוצי הגרנד פרי בדרום אפריקה, ספרד, בריטניה, ואיטליה, והפך לאלוף העולם. עד עונת [[2005]], בה זכה [[פרננדו אלונסו]] באליפות כשנהג עבור קבוצת [[רנו]], היה סטיוארט הנהג היחיד שזכה באליפות במדי קבוצה [[צרפת]]ית. למעשה, רכבו של אלונסו נבנה בבריטניה ולכן סטיוארט עודנו הנהג היחיד שזכה באליפות עם רכב שיוצר בצרפת.
 
בשנת [[1970]] הצטרף סטיוארט לקבוצת [[טירל]]. באותה עונה הוא זכה להצלחה מועטה עקב תקלות חוזרות ברכב שבו נהג, אך הצליח לזכות בשני מרוצים. בשנת 1971 המשיך סטיוארט להתחרות בקבוצת טירל, מדי פעם אף התחרה במרוצי פורמולה 2. בשנת [[1971]] זכה סטיוארט באליפות העולם בפורמולה 1, לאחר שניצח בספרד, מונאקומונקו, צרפת, בריטניה, גרמניה, וקנדה. הוא אף התחרה באותה שנה (כמו גם בשנת [[1973]]) במרוצי קנדה - ארצות הברית. בשנת 1972, למרות העדרות חלקית עקב [[כיב קיבה]], ניצח במרוצי הגרנד פרי ב[[ארגנטינה]], צרפת, ארצות הברית וקנדה, וסיים במקום השני באליפות הנהגים, לאחר [[אמרסון פיטיפלדי]]. סטיוארט אף התחרה באותה שנה באליפות אירופה למכוניות טיור ברכב פורד קפרי. בשנת 1972 קיבל תואר אבירות [[OBE]].
 
בתחילת שנת 1973 החליט סטיוארט לפרוש ממרוצי המכוניות. למרות זאת זכה במרוצים בדרום אפריקה, בלגיה, הולנד, ו[[אוסטריה]]. ניצחונו ה-27 במרוצי פורמולה 1 היה בגרנד פרי הגרמני. לאחר שחבר קבוצתו, [[פרנסואה סבר]], נהרג בעת אימונים לקראת מרוץ הגרנד פרי בארצות הברית, החליט סטיוארט לפרוש מידית, מרוץ אחד בטרם השלים 100 מרוצי גרנד פרי.