הסתדרות העובדים הלאומית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלפא קנטאורי (שיחה | תרומות) סקריפט החלפות (הייתה), קו מפריד בטווח מספרים |
אלפא קנטאורי (שיחה | תרומות) אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 14:
'''הסתדרות העובדים הלאומית''' (הע"ל) היא [[התאגדות מקצועית בישראל]] שהוקמה ב-[[1934]] על ידי [[התנועה הרוויזיוניסטית]]. מטרת הארגון היא הגנה על זכויות העובדים החברים בה ודאגה לרווחתם של העובדים על בסיס חמשת הממ"ים שהגדיר [[זאב ז'בוטינסקי]] בתורתו החברתית.
הע"ל היא ארגון העובדים הכללי השני בגודלו בארץ. בשנת 2007 היו כ-17 אלף חברים בעלי זכות הצבעה בארגון.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = שי ניב|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000623354|כותרת = המבקר יגיש דוח על שכר הבכירים בהסתדרות הלאומית|תאריך = 14 בפברואר 2011|מידע נוסף = באתר גלובס}}}}
==היסטוריה==
שורה 43:
בשנים 1995–2004 כיהן כיו"ר הע"ל [[אברהם הירשזון]]. ב-[[2009]] הוא הורשע בגניבת 2.3 מיליון ש"ח מכספי הארגון, ונגזרו עליו 5.5 שנות [[מאסר בפועל]].{{הערה|{{הארץ|עפרה אידלמן ותומר זרחין|שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, הורשע בעבירות של גניבה|1091196|8 ביוני 2009|}}}}{{הערה|{{nrg|מיכל שפירא|גזר הדין של הירשזון: 5 שנים ו-5 חודשים בכלא|907/766|24 ביוני 2009|}}}} הנאשמים האחרים פרשה היו: עובדיה כהן, ששימש כיו"ר עמותת נוער יהודי למען ישראל (ניל"י), השייכת להסתדרות העובדים הלאומית, וגזבר הכספים של ההסתדרות בתקופה בה עמד הירשזון בראשה. כהן הורשע על פי הודאתו בגניבת 10 מיליון שקלים מקופת עמותת ניל"י והסתדרות העובדים הלאומית. מתוכם העביר שני מיליון שקלים ל[[אברהם הירשזון]], שישה מיליון שקלים לאחיו דוד כהן, שהסתבך בחובות הימורים, ולכיסו לקח סכום הנע בין 328–370 אלף שקלים.{{הערה|{{TheMarker1|חיים ביאור|גזבר הסתדרות העובדים הלאומית לשעבר יחזיר לה 7.5 מיליון שקל|1.2391605|30 ביולי 2014}}}} יצחק רוסו, מנכ"ל הסתדרות העובדים הלאומית לשעבר, הודה במסגרת הסדר טיעון כי גנב 335 אלף שקל מהארגון וכן סייע לגניבת 565 אלף שקל.{{הערה|{{TheMarker1|עמית בן-ארויה|יצחק רוסו, מנכ"ל הע"ל לשעבר, הורשע בגניבה של 335 אלף שקל; יעיד בקרוב נגד הירשזון|1.550489|14 בינואר 2009}}}} אמציה בונר, גזבר וחשב עמותת ניל"י לשעבר, הורש במסגרת הסדר טיעון בגניבה של 3 מיליון שקל מכספי העמותה.{{הערה|{{TheMarker1|נורית רוט|40 חודשי מאסר לגזבר עמותת ניל"י |1.509405|25 בדצמבר 2008}}}}
משנת 2007 משמש יואב שמחי כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית, כאשר בחירות שהיו אמורות להתקיים להחלפתו ב-2012 נדחו בשלוש שנים מבלי מבלי שלחברי הארגון נמסר על כך,{{הערה|שם=:0}}
בשנת 2014 התקיימו בחירות ובהן נבחר שוב יואב שמחי לכהונה נוספת כיו"ר ההסתדרות הלאומית.
שורה 71:
לארגון ישנה מועצה ארצית המורכבת מ-85 חברי ועידה ומתכנסת אחת לחצי שנה. למועצה זו יש סמכות לדון בכל סוגיה הקשורה לארגון ואף לבצע שינויים בחוקתו. המועצה הארצית בוחרת ועד מנהל, המנהל את הארגון בפועל, על פי המלצת היו"ר.
מתוקף תפקידו, יו"ר ההסתדרות הלאומית הוא גם יו"ר המועצה הארצית ויו"ר הוועד המנהל.{{הערה|שם=:0|{{קישור כללי|הכותב = שי ניב|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000920304|כותרת = תחקיר: שלטון היחיד של שמחי בהסתדרות הלאומית|מידע נוסף = באתר גלובס|תאריך = 27 בפברואר 2014}}}}
==קרנות פנסיה==
בבעלות ההסתדרות הלאומית היו שתי קרנות פנסיה:
שורה 77:
'''קרן פנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית בע"מ''' - קרן פנסיה וותיקה שהוקמה על ידי הסתדרות העובדים הלאומית בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20]]. בשנת 1995, עקב [[משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות]] ובעקבות המלצותיה של "ועדת פוגל", החליטה ממשלת ישראל על סגירת כל קרנות הפנסיה הוותיקות, כולל קרן הע"ל, למצטרפים חדשים.
בשנת 2008, הולאמה הקרן ועברה לניהול [[עמיתים|קרנות הפנסיה שבהסדר]], לאחרי שהתגלו בה אי סדרים חמורים.{{הערה|{{הארץ|טל לוי|פשיטה על משרדי הסתדרות העובדים הלאומית: מיקי צולר נעצר לחקירה על ידי רשות ני"ע|1.1331128|20 ביוני 2008}}}}
===קרן הפנסיה יובלים===
'''יובלים ניהול קרנות פנסיה בע"מ'''- קרן חדשה שהוקמה בשנת 1995, הייתה בין הגופים הראשונים שקיבלו את אישור [[משרד האוצר]] להקים ולנהל קרנות פנסיה חדשות. יובלים מנהלת שתי קרנות פנסיה, קרן פנסיה מקיפה למטרת חיסכון ארוך טווח, וקרן פנסיה משלימה יובלים מנהלים. בחודש מארס 2006, רכש [[דש בית השקעות|בית ההשקעות דש איפקס]] את הקרן.{{הערה|{{TheMarker1|גיא לשם|מבקר המדינה חוקר מכירת 51% מקרן הפנסיה יובלים לבית ההשקעות דש איפקס|1.347009|20 בספטמבר 2006}}}}
שורה 85:
ההסתדרות הלאומית אשר פועלת לקיים את היסודות החברתיים והמקצועיים של אזרחי המדינה (על כל חלקיה ואפיוניה), פועלת בהתמדה סביב מעגלי החיים של האזרח מיום היוולדו ולכל אורך מסלול חייו, על בסיס חמשת העקרונות שהגדיר ז'בוטינסקי והם – '''מעון, מזון, מרפא, מלבוש ומורה'''.
*מעון (שיכון) - סלע שיכון ייזום וניהול נדל"ן בע"מ{{הערה|[http://www.sela-ltd.co.il/ סלע שיכון ויזום בע"מ]}} (ומתחתיה החברות: עמרי סוכנות ביטוח בע"מ,{{הערה|[http://www.omri.co.il/ עמרי סוכנות לביטוח בע"מ]}}
*מרפא - לאומית שירותי בריאות – הקמת קופ"ח לאומית.
:הסתדרות העובדים הלאומית הייתה הגוף הראשון של התנועה הלאומית שהיה בעל כושר ארגון ובעל מקורות כספיים. שכן, חברי קופת חולים לאומית חויבו להיות חברי ה.ע.ל. ולשלם את מסיה. לא רק חברי תנועת בית"ר הצטרפו לקופת חולים לאומית אלא גם אנשים שלא היו מקורבים לתנועה, אך סלדו מהרעיון שכדי לקבל שרות רפואי אתה צריך להיות כפוף לקו אידאולוגי מסוים.
שורה 97:
כאיגוד מקצועי מציעה ההסתדרות הלאומית הגנה על [[זכויות עובדים]], [[שכר]] וזכויות סוציאליות, הגנה מפני [[פיטורים]] ואפליה בעבודה, חתימה על [[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכמים קיבוציים]], וניהול משא ומתן מול מעבידים ארציים. לחברי הארגון מוצע סל שירותים רחב הכולל בין היתר שירותי ייעוץ פנסיה, ביטוח וקרנות השתלמות..
על הארגון נמתחה בעבר ביקורת בנוגע לפעולתו כ"ארגון מטעם המעסיקים" וחתימת הסכמי עבודה ללא מעורבות העובדים תוך הרעת תנאיהם. משרד הכלכלה אף ביטל מספר הסכמים שנחתמו מסיבות אלה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = שי ניב|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000934513|כותרת = משרד הכלכלה פסל הסכמים של ההסתדרות הלאומית|תאריך = 28 באפריל 2014|מידע נוסף = באתר גלובס}}}}
בתחילת 2004 חתמו ההסתדרות הכללית והסתדרות העובדים הלאומית בחתימה משותפת על הסכם קיבוצי עם חברות כוח אדם.
| |||