רצח העם הארמני – הבדלי גרסאות

נכון ל-[[2016]], הכריזו 30 [[מדינה|מדינות]] באופן רשמי על הכרתן באירועי תקופה זו כרצח עם, וכמותן מאמצים דעה זו רוב החוקרים וה[[היסטוריון|היסטוריונים]]. האחרונה היא [[גרמניה]] שהכירה ברצח ב-2 ביוני 2016.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4811165,00.html טורקיה זועמת: גרמניה הכירה ברצח העם הארמני] באתר ynet, {{כ}} 2 ביוני 2016}} בנוסף ל-2930 המדינות שהכירו ברצח העם הארמני בבית נבחריהן, גם [[האיחוד האירופי]] ו[[האפיפיור]] הכריזו על הכרתם ברצח העם הארמני בשנת 2015.

רצח העם הארמני עדיין מהווה נושא קשה וטעון שמשפיעמשפיע על היחסים בין [[ארמניה]] וקהילות ארמניות ברחבי העולם לבין [[טורקיה]], וכן על יחסי החוץ של הרפובליקה הטורקית. המדיניות הטורקית הרשמית מתכחשת לאחריות הטורקים לרצח העם הארמני כ[[רצח עם]], ורואה בה לכל היותר הרג של המונים בנסיבות טרגיות של [[מלחמה]]. רוב ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] הטורקים טוענים, כי מרבית הארמנים מתו בשל [[מגפה|מגפות]], [[רעב המוני]] ועימותים צבאיים שהתחוללו בשל [[מלחמת העולם הראשונה]]. ממשלת טורקיה מקיימת מעקב אחר ביטויים של הכרה באחריות טורקיה לרצח העם הארמני ברחבי העולם, ומטילה סנקציות על מדינות שמכירות רשמית ברצח העם הארמני כרצח עם ובאחריותה של טורקיה להתרחשותו.{{הערה|[https://may-8th.com/2015/02/05/turkishdenial/ כל ההכחשות כולן], ה-8 במאי, אוריאל לוי}} אף על פי שטורקיה מתנה קיום יחסים טובים עמה בהימנעות מהזכרתו של רצח העם הארמני הרי בחלוף העיתים יותר ויותר מדינות הצביעו על אחריותה.

בשנת [[2000]] חתם נשיא [[צרפת]] [[ז'אק שיראק]] על חוק המכיר ברצח העם הארמני, ובשנת [[2006]] נחקק במדינה חוק נוסף הקובע כי הכחשת רצח העם הארמני היא [[עבירה]] פלילית. ב-[[2004חוק הפללת ההכחשה הצרפתי נפסל על ידי בית המשפט העליון בצרפת, וגרסה נוספת שלו עברה בשנת ]] [[קנדה2012]] הכירהאל רשמיתשגם ברצחגרסה העםזו הארמנינפסלה על ידי בית המשפט העליון בצרפת.

[[מדינת ישראל]] מכירה חלקית ברצח העם הארמני, וזאת לאחר שנים של מאבק בין גורמים שונים בשלטונות. [[ועדת החינוך, התרבות והספורט]] של [[הכנסת]] מכירה ברצח העם הארמני אך ממשלת ישראל איננה מכירה בו, והיא נוהגת להתייחס לגורל הארמנים במלחמת העולם ה-1 במונח "הטראומה הארמנית".{{הערה|1=[http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press010816-ososo9.aspx ועדת החינוך של הכנסת: מכירים בשואת העם הארמני], 1/8/2016}}
הוויכוח בין הגורמים הרשמיים במדינה אודות ההכרה ברצח העם מתרחש מדי שנה. מצד אחד עומדים המתנגדים להכרה, ובראשם משרד החוץ, המבקשים להימנע ממשבר דיפלומטי עם [[טורקיה]] ו[[אזרבייג'ן]]. מנגד עומדים ישראלים רבים וכן ח"כים ממרבית הסיעות ב[[הכנסת|כנסת]], הרואים חשיבות רבה בהכרה ברצח העם, וזאת מתוך שותפות גורל שחשים בני העם היהודי עם הארמנים. גורמים יהודיים שונים מתנגדים לתיאור רצח העם הארמני כ-"שואה", מרצון לייחד מילה זו ל{{ה|שואה}} שביצעה [[גרמניה הנאצית]] ומסייעי ה[[נאציזם|נאצים]] ב[[יהודים]]. בספרי הלימוד המאושרים על ידי משרד החינוך לא מתייחסים לאירועים כאל "שואה", "רצח עם" או "ג'נוסייד", ותחת זאת הם מתוארים כ"טבח", "פוגרומים" או "טרגדיה".{{הערה|1={{הארץ|דליה שחורי|האבל הארמני עדיין שנוי במחלוקת|565754|17.4.2005|}}}}