הבדלים בין גרסאות בדף "רצח העם הארמני"

נוספו 644 בתים ,  לפני 4 שנים
מ (←‏משפטים פנימיים: קישורים פנימיים)
[[טורקיה|הרפובליקה הטורקית]], יורשת האימפריה העות'מאנית, מתנגדת לשימוש במונח "[[רצח עם]]" לתיאור האירועים באותה תקופה, ואינה מכירה באחריות כלשהי של העם הטורקי או של ה[[ממשל]] הטורקי או העות'מאני לאירועים אלה. לפי ההיסטוריון הטורקי [[חליל ברקטאי]], מסמכים רבים על הנעשה בארכיונים הטורקים הושמדו. בשנים האחרונות גוברות הקריאות בעולם להכרה בינלאומית ברצח העם הארמני ולהכרה של ממשלת טורקיה בהתרחשותו.
 
נכון ל-[[2016]], הכריזו 30 [[מדינה|מדינות]] באופן רשמי על הכרתן באירועי תקופה זו כרצח עם, וכמותן מאמצים דעה זו רוב החוקרים וה[[היסטוריון|היסטוריונים]]. האחרונה היא [[גרמניה]] שהכירה ברצח ב-2 ביוני 2016.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4811165,00.html טורקיה זועמת: גרמניה הכירה ברצח העם הארמני] באתר ynet, {{כ}} 2 ביוני 2016}} בנוסף ל-2930 המדינות שהכירו ברצח העם הארמני בבית נבחריהן, גם [[האיחוד האירופי]] ו[[האפיפיור]] הכריזו על הכרתם ברצח העם הארמני בשנת 2015.
 
[[קובץ:Nations recognising the Armenian Genocide.svg|שמאל|ממוזער|300px|
* {{דגל|לבנון||+}} 1997
* {{דגל|צרפת||+}} 1998
|עמודה 2=
* {{דגל|בלגיה||+}} 1998
* {{דגל|יוון||+}} 1999
|עמודה 2=
* {{דגל|איטליה||+}} 2000
* {{דגל|הוותיקן||+}} 2000
* {{דגל|ארגנטינה||+}} 2003
* {{דגל|סלובקיה||+}} 2004
|עמודה 3=
* {{דגל|הולנד||+}} 2004
* {{דגל|ונצואלה||+}} 2005
* {{דגל|ליטא||+}} 2005
* {{דגל|פולין||+}} 2005
|עמודה 3=
* {{דגל|צ'ילה||+}} 2007
* {{דגל|שוודיה||+}} 2010
* {{דגל|בוליביה||+}} 2014
|עמודה 4=
* {{דגל|צ'כיה||+}} 2015
* {{דגל|אוסטריה||+}} 2015
* {{דגל|לוקסמבורג||+}} 2015
* {{דגל|ברזיל||+}} 2015
|עמודה 4=
* {{דגל|פרגוואי||+}} 2015
* {{דגל|גרמניה||+}} 2016
* {{דגל|דנמרק||+}} 2017
}}
 
* {{דגל|ספרד||+}} - ה[[פרלמנט]]ים של מדינות [[קטלוניה]], [[חבל הבסקים]], [[נווארה]] ו[[האיים הבלאריים]] מכירים ברצח העם הארמני.
 
רצח העם הארמני עדיין מהווה נושא קשה וטעון שמשפיעמשפיע על היחסים בין [[ארמניה]] וקהילות ארמניות ברחבי העולם לבין [[טורקיה]], וכן על יחסי החוץ של הרפובליקה הטורקית. המדיניות הטורקית הרשמית מתכחשת לאחריות הטורקים לרצח העם הארמני כ[[רצח עם]], ורואה בה לכל היותר הרג של המונים בנסיבות טרגיות של [[מלחמה]]. רוב ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] הטורקים טוענים, כי מרבית הארמנים מתו בשל [[מגפה|מגפות]], [[רעב המוני]] ועימותים צבאיים שהתחוללו בשל [[מלחמת העולם הראשונה]]. ממשלת טורקיה מקיימת מעקב אחר ביטויים של הכרה באחריות טורקיה לרצח העם הארמני ברחבי העולם, ומטילה סנקציות על מדינות שמכירות רשמית ברצח העם הארמני כרצח עם ובאחריותה של טורקיה להתרחשותו.{{הערה|[https://may-8th.com/2015/02/05/turkishdenial/ כל ההכחשות כולן], ה-8 במאי, אוריאל לוי}} אף על פי שטורקיה מתנה קיום יחסים טובים עמה בהימנעות מהזכרתו של רצח העם הארמני הרי בחלוף העיתים יותר ויותר מדינות הצביעו על אחריותה.
כמו כן, בטורקיה פנימה, בקרב חוקרים ואישי ציבור ליברלים, נשמעים יותר קולות המכירים ברצח העם הארמני או הקוראים לשינוי הקו הרשמי של טורקיה. אחד מהקולות הללו הוא חתן [[פרס נובל לספרות]] לשנת [[2006]], ה[[סופר]] הטורקי [[אורחן פאמוק]].
בשנת [[2014]] הביע ראש ממשלת טורקיה את תנחומיו לקרובי הנרצחים בידי חיילים עות'מאנים במלחמת העולם הראשונה, והגדיר את האירועים כלא-אנושיים.{{הערה|{{הארץ||ארדואן הביע תנחומים על סבל הארמנים במלחמת העולם הראשונה|1.2303114|23 באפריל 2014}}}}
 
בשנת [[2000]] חתם נשיא [[צרפת]] [[ז'אק שיראק]] על חוק המכיר ברצח העם הארמני, ובשנת [[2006]] נחקק במדינה חוק נוסף הקובע כי הכחשת רצח העם הארמני היא [[עבירה]] פלילית. ב-[[2004חוק הפללת ההכחשה הצרפתי נפסל על ידי בית המשפט העליון בצרפת, וגרסה נוספת שלו עברה בשנת ]] [[קנדה2012]] הכירהאל רשמיתשגם ברצחגרסה העםזו הארמנינפסלה על ידי בית המשפט העליון בצרפת.
 
[[קובץ:Rowan williams garegin ii IMG 2506.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קרקין השני, ראש [[הכנסייה האפוסטולית הארמנית]], יחד עם רואן ויליאמס, [[הארכיבישוף מקנטרברי]], ב'''אנדרטה לרצח העם הארמני''' ב[[ירוואן]], [[ארמניה]], ספטמבר 2007]]
 
=== עמדתה של מדינת ישראל ===
[[מדינת ישראל]] מכירה חלקית ברצח העם הארמני, וזאת לאחר שנים של מאבק בין גורמים שונים בשלטונות. [[ועדת החינוך, התרבות והספורט]] של [[הכנסת]] מכירה ברצח העם הארמני אך ממשלת ישראל איננה מכירה בו, והיא נוהגת להתייחס לגורל הארמנים במלחמת העולם ה-1 במונח "הטראומה הארמנית".{{הערה|1=[http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press010816-ososo9.aspx ועדת החינוך של הכנסת: מכירים בשואת העם הארמני], 1/8/2016}}
[[מדינתהוויכוח ישראל]]בין מכירההגורמים חלקיתהרשמיים ברצחבמדינה העםאודות הארמני,ההכרה וזאתברצח לאחר שנים של מאבק ביןהעם גורמיםמתרחש שוניםמדי בשלטונותשנה. מצד אחד עומדים המתנגדים להכרה, ובראשם משרד החוץ, המבקשים להימנע ממשבר דיפלומטי עם [[טורקיה]] ו[[אזרבייג'ן]]. מנגד עומדים ישראלים רבים וכן ח"כים ממרבית הסיעות ב[[הכנסת|כנסת]], הרואים חשיבות רבה בהכרה ברצח העם, וזאת מתוך שותפות גורל שחשים בני העם היהודי עם הארמנים. גורמים יהודיים שונים מתנגדים לתיאור רצח העם הארמני כ-"שואה", מרצון לייחד מילה זו ל{{ה|שואה}} שביצעה [[גרמניה הנאצית]] ומסייעי ה[[נאציזם|נאצים]] ב[[יהודים]]. בספרי הלימוד המאושרים על ידי משרד החינוך לא מתייחסים לאירועים כאל "שואה", "רצח עם" או "ג'נוסייד", ותחת זאת הם מתוארים כ"טבח", "פוגרומים" או "טרגדיה".{{הערה|1={{הארץ|דליה שחורי|האבל הארמני עדיין שנוי במחלוקת|565754|17.4.2005|}}}}
 
בשנת [[1989]] [[רשות השידור]] תכננה להקרין סרט תיעודי בנושא בשם "המסע לאררט", ב{{ה|ערוץ הראשון}}, אך עקב התערבות [[משרד החוץ]] בוטל השידור. ביטול השידור עורר דיון ציבורי בו אמר [[בנימין נתניהו]], סגן שר החוץ דאז את המשפט הבא: