קנוט החמישי, מלך דנמרק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים |
מ תיקון קישור |
||
שורה 47:
קנוט היה בנו של [[מגנוס הראשון, מלך שוודיה]]. לאחר התפטרותו של [[אריק הראשון, מלך דנמרק]] ב-[[1146]], הכריזו אצילי [[יוטלנד]] על קנוט כעל מלך, בעוד שאצילי [[זילנד]] ו[[סקונה]] הכתירו את [[סוון השלישי, מלך דנמרק|סוון השלישי]].
בשנים הבאות ניסה קנוט לשווא להביס את סוון בזילנד כדי ששליטתו תהיה מלאה בכל שטחי דנמרק. ב-[[1147]] איחדו השניים את כוחותיהם לטובת [[מסע הצלב הוונדי]], שבסיומו התחדשה יריבותם. ב-[[1150]] הביסו סוון וולדמר, בנו של קנוט לאברד, את קנוט ביוטלנד וזה נמלט ומצא מקלט אצל חותנו, [[סוורקר
כעת בא קנוט בברית עם ולדמר ועם סוורקר, שבתו, הלנה, נישאה לקנוט. סוון נמלט מדנמרק ב-[[1154]], קנוט כרת ברית עם ולדמר והשניים היו למלכים שותפים. לאחר שובו של סוון לדנמרק ב-[[1157]] הושגה פשרה בין השלושה בעקבות הלחצים שהופעלו מהאצולה הדנית. השלושה הוגדרו כשליטים שותפים וקנוט קיבל את השליטה על זילנד. במהלך משתה השלום שנערך ברוסקילדה ב-[[9 באוגוסט]] 1157, ניסה סוון להרוג את שני יריביו. קנוט נרצח, ככל הנראה על ידי אחד מלוחמיו של סוון.
| |||