יצחק פרידמן (בוהוש, השני) – הבדלי גרסאות

בשנת [[תר"צ]] עבר ל[[בוקרשט]] שם כיהן כאדמו"ר למעט החסידים שהתגוררו בה. בזמן מלחמת העולם השנייה, עת יהודים רבים נמלטו לבוקרשט, פתח את ביתו לציבור, והסתכן בחייו עקב זאת. בשנת [[תש"ג]] נפטר חותנו, וחסידי בוהוש התלכדו סביבו. ב[[י"ד באייר]] [[תשי"א]] עלה לארץ ישראל עם אשתו ובתו והתיישב ב[[תל אביב]], כשאר אדמו"רי רוז'ין ופתח בית כנסת בשדרות רוטשילד. הוא היה אוהב ישראל וארץ ישראל. נהג ללכת ב[[יום העצמאות]] לתפילת שחרית ב[[בית הכנסת הגדול (תל אביב)|בית הכנסת הגדול]]. בשנת [[תשל"ב]] פתח [[כולל אברכים]] בבית מדרשו בתל אביב (כיום הכולל קיים בבני ברק). בשנת [[תשמ"ה]] פתח את ישיבת בוהוש בבני ברק.בשנת [[תשמ"ז]] עבר ל[[בני ברק]] שם כבר היה בית כנסת של חסידי בוהוש.

 

 

בתו היחידה, שיינדל שרה דבורה, נישאה לרב ישראל שלום יוסף פרידמן, בנו של רבי [[יעקב דוד פרידמן]], האדמו"ר מ[[חסידות פשקאן|פשקאן]] ובן דודם של אביו וחותנו של רבי יצחק. להם שני ילדים, רבי [[יעקב מנדל פרידמן]], ממלא מקום סבו באדמו"רות, ויהודית מלכה, אשת רבי צבי רבינוביץ, האדמו"ר מ[[חסידות ביאלא|ביאלא רמת אהרן]] ומחבר הספר "עיוני הלכות" (שלושה חלקים).