אלחנן וסרמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
מ ←עמדותיו: ניסוח |
||
שורה 39:
במאמריו שנתפרסמו בכתבי עת ולוקטו אחרי מותו ב"קובץ מאמרים", התבטא רבי אלחנן וסרמן בחריפות נגד ה[[חילוניים|חילוניות]] וה[[ציונות]]. אחרי [[השואה]] התמתנה [[אגודת ישראל]] והשקפות כמו אלו שהביע ניתן למצוא בעיקר בקרב חוגי [[העדה החרדית]].
הרב וסרמן סבר שהציונות תאסור את קיום המצוות אם תשלוט בארץ ישראל. הוא כתב [[מכתב גלוי]] ל[[רב]]ני ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] שבו הסביר את הסתייגותו החריפה מתנועה זו{{מקור}}. הוא תמך בשיטת ההתבדלות והתכתב בעניין עם ה"חזון איש" רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]]{{הערה|ילקוט מאמרים ומכתבים, עמ' קנג}} ועם רבי [[יוסף רוזין]]. הוא אמר שאת דעה זו קיבל מרבו החפץ חיים{{הערה|ילקוט מאמרים ומכתבים, עמ' קנז}}. הוא התבטא בחריפות נגד הרב קוק, בין היתר בטענה שהוא תומך ב[[קרן היסוד]], אולם הוא הוטעה בעניין זה{{הערה|[[איתם הנקין]], [http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=528 יחסו של הראי"ה קוק לקרן היסוד], המעיין, ניסן תשע"ה}}. עם זאת, הוא
היה מחברי [[מועצת גדולי התורה]] של "[[אגודת ישראל]]" ונשא את נאום הפתיחה ל{{ה|כנסייה הגדולה}} השלישית של התנועה בשנת [[תרצ"ז]]. הוא עמד אז בראש דעת המיעוט אשר התנגדה לתוכנית [[ועדת פיל]]. דעתו נדחתה לאחר שבדיונים הרבים של ימי הכינוס התברר שרוב הרבנים תומכים בהקמת מדינה יהודית, ולו על חלק קטן מארץ ישראל{{הערה|1=[http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2033383]}}.
| |||