הבדלים בין גרסאות בדף "תקליטון"

נוספו 186 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
הגהה
מ (בוט החלפות: מסוי\1)
מ (הגהה)
{{פירוש נוסף|נוכחי=אמצעי אחסון במחשב|אחר=תקליט מוזיקה קטן (סינגל)|ראו=[[סינגל]]}}
[[קובץ:Floppydisk 90mm(3.5inch).jpg|ממוזער|תקליטון "½3]]
[[קובץ:Floppy disk 2009 G1.jpg|ממוזער|תקליטוני ½3 אינץ'אינץ׳, ¼5 אינץ'אינץ׳, ו-8ו־8 אינץ'אינץ׳]]
[[קובץ:Floppy disk internal diagram.svg|שמאל|ממוזער|רכיבים:<br>
'''1.''' לשונית מגן<br>
]]
 
'''תקליטוןתַקְלִיטון''' הוא [[אמצעי לאחסון נתונים]] וגיבוי [[קובץ|קבצים]], על דיסקהדִסקה שטוחה מחומר [[פלסטיק|פלסטי]] המצופה בשכבה של חומר הניתן ל[[מגנט|מגנוט]]. התקליטון ידוע יותר בשמו ה[[אנגלית|אנגלי]], '''דיסקט''' (diskette; מכיל את צורן ההקטנה הצרפתי הנקבי ette-), אשר זכה לתפוצה רבה יותר מאשר המקבילה ה[[עברית]]. המושג הרשמי באנגלית הוא '''floppyFloppy disk''' (מילולית: floppy – לא קשיח).
 
התקליטונים נכנסו לשימוש מסחרי בשנת [[1971]] ותוך זמן קצר החליפו את השימוש ב[[כרטיס מנוקב|כרטיסים מנוקבים]]. הם היו נפוצים מאוד ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80ה־80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|ה-90ה־90]] עם התרחבות השימוש ב[[מחשב אישי|מחשבים אישיים]]. השימוש העיקרי בתקליטונים היה הפצת [[תוכנה]], העברת [[נתונים]] בין מחשבים ויצירת גיבויים ל[[קובץ|קבצים]] קטנים. לפני התרחבות השימוש ב[[דיסק קשיח|דיסקים קשיחים]] שימשו התקליטונים גם לאחסון [[מערכת הפעלה|מערכות הפעלה]] ויישומים אחרים.
 
בסוף [[המאה ה-20|המאה ה־20]] פסק השימוש בתקליטונים, עקב המעבר לאמצעי אחסון עדיפים ויעילים מהם, וכך התיישן לו צירוף הלשון העברי '''החליף דיסקט''' – מובנו היה בשפת הדיבור "שינה את דרך מחשבתו".
 
==דגמי תקליטונים==
[[קוטר]]ו של התקליטון הנפוץ ביותר לפני יציאת התקליטון משימוש היה ½3 [[אינץ'|אינץ׳]], וניתן לאחסן עליו [[נתונים]] בנפח של 720 [[קילובייט|קילו־בתים]] בדגמים הישנים (Double Density), או כפול מזה, 1.44 [[מגהבייט|מגה־בתים]], בדגמים החדשים (High Density).
 
מוקדם יותר היו נפוצים תקליטונים בקוטר ¼5 אינץ'אינץ׳ (בקיבולתבקיבולות 360KB ו-1ו־1.2MB) ואף בקוטר 8 אינץ'אינץ׳, אך אלו הכילו פחות נתונים מאשר אחיהםהדגמים החדשים יותר, מכיוון שהשתמשושהם השתמשו בטכנולוגיות מיושנותישנות יותר.
 
==מבנה התקליטון==
התקליטון בנוי מדסקה עגולה, העשויה מחומר [[פלסטיק|פלסטי]] שמצופה בשכבה דקה של אבקת [[תחמוצת]] [[ברזל]]. לצורך הגנה מלכלוך או פגיעהמפגיעה פיזית, דסקה זו סגורה באריזה פלסטית חיצונית. בתקליטון בקוטר ½3 אינץ'אינץ׳ ישנם שני חורים המתאימים לטבעות שבקלסר סטנדרטי, ומאפשרים השחלה של התקליטון על טבעות הקלסר. הדסקה מסתובבת, בקצב קבוע, ותוך כדי כך מאפשרת [[מגנוט]] או קריאה של נתונים (בדומה למגנוט על [[סרט מגנטי]]). מגנוט הנתונים נעשה משני צדי הדסקה, במסלולים מעגליים שמיקומם (מרחקם מקצה הדסקה) קבוע.
 
==כונן תקליטונים==
{{הפניה לערך מורחב|כונן תקליטונים}}
רכיב ה[[חומרה]] ב[[מחשב]] המשמש לקריאת התקליטונים ולכתיבה עליהם הוא [[כונן תקליטונים|כונן התקליטונים]] (מסומן רבותגם כ-FDDכ־FDD, ר״ת באנגלית: של Floppy Disk Drive). הכונן היה רכיב סטנדרטי שהיה קיים בכל [[מחשב אישי|המחשבים האישיים]] וברוב [[מחשב נייד|המחשבים הניידים]] שיוצרו עד תחילת [[המאה ה-21|שנות ה־2000]]. עבור מחשבים ניידים שלא כללו כונן תקליטונים מובנה היו כוננים חיצוניים, אותם ניתן היה לשאת בנפרד ולחבר למחשב בשעת הצורך.
 
==שימושים==
התקליטונים היו נפוצים מאוד ב[[שנות השמונים]] ו[[שנות התשעים|התשעים]] ונעשה בהם שימוש ביתי בפלטפורמות מחשב אישי כמו [[Apple II]], [[מקינטוש]], [[Commodore 64]] ,[[Amiga]] ו-ו־[[IBM PC]]. השימוש העיקרי של התקליטונים היה הפצת [[תוכנה|תוכנות]] ו[[משחק מחשב|משחקים]], העברת נתונים בין מחשבים ויצירת גיבויים קטנים. לפני הופעת [[כונן קשיח|הכונן הקשיח]] שימשו התקליטונים גם לאחסון [[מערכת הפעלה|מערכות הפעלה]] ו[[יישום מחשב|יישומים]] אחרים.
 
==חסרונות==
לקראת סוף שנות התשעים פחת השימוש בתקליטונים, בעיקר בשל הופעת התקנים חדשים ([[תקליטור]]ים, [[דיסק און קי|החסנים ניידים]], כונני ZIP) שפתרו את רוב הבעיות הקיימות בתקליטונים. לתקליטונים שלושה חסרונות עיקריים:
; אמינות : לתקליטונים אורך חיים קצר. פגיעות פיזיות קלות עלולות להפוך תקליטון לבלתי- קריא, ולגרום לאובדן הנתונים. גם [[שדה מגנטי|שדות מגנטיים]], וכן תנאיתנאֵי [[טמפרטורה]] ו[[לחות]] מסוימים עלולים לפגוע בקלות בתקליטון.
; נפח אחסון : עם התפתחות המחשבים חל גידול מהיר בנפח הקבצים ובכמויות הנתונים המעובד במחשב, ובסוף שנות התשעים הנפח בן 1.44 המגהבייטמגה־בתים הפך כמעט בלתי-שימושיבלתי־שימושי.
; מהירות קריאה/כתיבה : קריאה וכתיבת הנתונים איטיות מאוד. לדוגמהלמשל, מעבר על כל הנתונים בתקליטון בנפח 1.44 מגהבייטמגה־בתים אורך כדקה.
 
עםחרף זאת, התקליטונים עדיין נמצאים בשימוש במחשבים ישנים שאינם מצוידים בטכנולוגיית [[Universal Serial Bus|USB]] כך שתקליטונים עדיין משמשים להעברת קבצים קטנים בין מחשבים כאלו.
 
החל מ[[העשור הראשון של המאה ה-21|העשור הראשון של המאה ה־21]] השימוש בתקליטונים כמעט ולא קיים, פרט לשימושים כגון עדכון ה ה־[[BIOS]], או התקנת מערכות הפעלה ישנות (כגון Windows 95, 98, ME שמצריכות תקליטון אתחול או DOS), במערכת Windows XP (מ-2001\11 עד 2014\4) אפשר לשחזר סיסמה באמצעים של מיקרוסופט רק עם תקליטונים ובשביל דברים נוספים במערכתב־Windows XP יש שימוש רק בתקליטונים, בהמשך מערכות ההפעלה של מיקרוסופט כבר נפטרו לחלוטין מהתקליטונים. בין היתר תקליטונים משמשים גם בעשור השני של המאה ה-21ה־21 להפעלתם של מכשירים ומכונות מסוימיותמסוימות כגון: [[כספומט|כספומטים]], [[סמפלרדוגם צלילים|סמפלריםדוגמי צלילים]], [[מכונת תופים|מכונות תופים]], [[סינתסייזר|סינתסייזרים]], [[שרת|שרתים]] וקונסולות שליטה לתאורת במה.
 
==קישורים חיצוניים==
9

עריכות