ויקיפדיה

בלוטת התריס – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏קישורים חיצוניים: רות גופן ואברהם ישי, תת־פעילות של בלוטת התריס, באתר האינטרנט של שירותי בריאות כללית, 11 בפברואר 2016
ויקיזציה והסרת הערה שאינה רלוונטית כלל
שורה 1:
{{עריכה|יש לערוך את סגנון הכתיבה, לקצר בחלקים לא חיוניים כמו החלק ההיסטורי ותסמונות נדירות, להקטין את מספר המקורות ובכלל להביא את הערך לערך אנציקלופדי ולא העתקה ממאמרים|נושא=בריאות}}
[[קובץ:Thyroid.png|שמאל|ממוזער|250px300px|בלוטת התריס]]
{{שם|בַּלּוּטַת הַתְּרִיס}} (thyroid gland; בלוטת התִּירוֹאִיד), נקראת גם '''בלוטת המגן''' (מ[[יוונית]]: thyreos - מגן, eidos - צורה) על שם צורתה, היא [[בלוטה]] השייכת ל[[המערכת האנדוקרינית|מערכת האנדוקרינית]] בגוף האדם.
 
שורה 14:
המקור האמבריונלי (העוברי) של הבלוטה הינו מהלוע (הפרינקס) העוברי, באופן כללי ניתן למצוא לעתים רקמות אקטופיות של בלוטת התריס לכל אורך קו הנדידה שלה מההתפתחות העוברית עד מתחת ל[[עצם החזה]].
 
משקל הבלוטה 18-6018–60 גרם בבוגרים, צבעה חום וורוד בהיר. גודלה נע בין 1.5 ועד 6 ס"מ.
 
מבחינה '''היסטולוגית''' בבלוטה ניתן לראות חללים בגדלים שונים, בעלי ציפוי של שכבה אחת של תאי [[אפיתל]]. אלו הם התאים המפרישים את חומרי הבנייה להורמונים T<sub>3</sub>, T<sub>4</sub> (תירו-גלובולין ו- colloid). במידה שבבדיקה היסטולוגית מעבדתית מזהים כי שכבת ציפוי החללים האמורים כוללת יותר משכבה אחת של תאים, ייתכן כי מדובר ב[[גידול]].
שורה 34:
=== איך בלוטת התריס יודעת שהיא צריכה להפריש הורמונים? ===
נהוג לצייר ציר דמיוני המתאר את שרשרת התגובות ההורמונליות המתרחשות בגוף כחלק מהמערכת האנדוקרינית. בתחילת הציר, או בראש השרשרת, מצוי ה[[היפותלמוס]], אזור במוח השולט בהתנהלות ההורמונלית של יתר הבלוטות, ומווסת את פעולותיהן באמצעות קבלת [[משוב]] ממחזור הדם. בהמשך השרשרת, מצויה בלוטת [[יותרת המוח]] (Pituitary gland, Hypophysis), המקבלת גירויים מההיפותלמוס, ובהתאם להם משחררת את ההורמון [[תירוטרופין]] (Thyrotropin), הנקרא גם "הורמון מגרה בלוטת התריס" ([[TSH]]). הורמון התירוטרופין נקלט בבלוטת התריס ומגרה אותה, הוא נותן הוראה להפרשת T<sub>4</sub>. הורמון ה-T<sub>4</sub>, נספג ב[[כבד]] ושם הופך להורמון T<sub>3</sub>. הורמון ה-T<sub>3</sub> מופרש גם כן מן הבלוטה עצמה. ה-T<sub>3</sub> נקלט כמעט בכל מערכות הגוף באמצעות תהליך אנדו-ציטוזי ודרך מתן הוראה ב-D.N.A הופך את תאי הגוף לזמינים יותר ל[[אדרנלין]] ול[[אינסולין]].
 
ויסות פעילותה של הבלוטה נעשה תחת בקרה של הורמון ה-TSH בלולאת [[משוב שלילי]]. שתי הבלוטות, בלוטת התריס ובלוטת יותרת המוח, מתפקדות כמערכת עם [[היזון חוזר]]: כשבלוטת התריס אינה מייצרת מספיק תירוקסין, בלוטת יותרת המוח מבחינה בכך ומספקת יותר TSH שמגרה את הבלוטה ומפעיל אותה, ולהפך - כשיש עודף תירוקסין מפרישה בלוטת יותרת המוח פחות TSH.
 
נמצא שעבור הורמון ה-[[TSH]], קיימת מחזוריות לאורך היום שבה רמת ההורמון גבוהה יחסית בבוקר, ויורדת באופן משמעותי לקראת הלילה, בשעות השינה. עבור TSH קיימת רגישות של המחזור היומי לחשיפה היומיומית לאור, המווסתת, בין השאר, את רמות ההורמון. נמצא שחשיפה מכוונת לאור בזמנים שונים יכולה לשנות את המחזור היומי של ההורמון{{הערה|1=Van Cauter E, Refetoff S. Multifactorial control of the 24-hour secretory profiles of pituitary hormones. J Endocrinol Invest 1985;8:381-391. {{PMID|2999212}}.}}{{הערה|1=Allan JS, Czeisler CA. Persistence of the circadian thyrotropin rhythm under constant conditions and after light-induced shifts of circadian phase. J Clin Endocrinol Metab 1994;79:508-512. {{PMID|8045970}}.}}. שינה בלילה גורמת לעיכוב בייצור ה-TSH, ולכן בשעות הלילה רמות ה-TSH נמוכות יחסית{{הערה|1=Parker DC, Pekary AE, Hershman JM. [http://jcem.endojournals.org/cgi/content/abstract/43/2/318 Effect of normal and reversed sleep-wake cycles upon nyctohemeral rhythmicity of plasma thyrotropin: Evidence suggestive of an inhibitory influence in sleep.] J Clin Endocrinol Metab 1976;43:318-329.}}. נמצא שהפרשת ה-TSH הינה רגישה לגורמים שונים, כגון חשיפה לאור, מצב שינה, רמת פעילות, תקשורת עם אנשים אחרים ועוד, באופן משמעותי יותר מהרגישות של המחזור היומי של הורמונים אחרים, כגון [[מלטונין]] ו[[קורטיזול]], ושל השינוי המחזורי בטמפרטורת הגוף{{הערה|1=Brown EN, Czeisler CA. The statistical analysis of circadian phase and amplitude in constant routine core temperature data. J Biol Rhythms 1992;7:177-202. {{PMID|1421473}}.}}{{הערה|1=Czeisler CA, Kronauer RE, Allan JS, et al. Bright light induction of strong (Type O) resetting of the human circadian pacemaker. Science 1989;244:1328-1333. {{PMID|2734611}}.}}{{הערה|1=Duffy JF, Kronauer RE, Czeisler CA. Phase-shifting human circadian rhythms: Influence of activity/rest, social contact and light exposure. J Physiol (London) 1996;495:289-297. {{PMID|8866371}}.}}{{הערה|1=Shanahan TL, Czeisler CA. Light exposure induces equivalent phase shifts of the endogenous circadian rhythms of circulating plasma melatonin and core body temperature in men. J Clin Endocrinol Metab 1991;73:227-235. {{PMID|1856258}}.}}.
{{הערה|1=Van Cauter E, Refetoff S. Multifactorial control of the 24-hour secretory profiles of pituitary hormones. J Endocrinol Invest 1985;8:381-391. {{PMID|2999212}}.}}
{{הערה|1=Allan JS, Czeisler CA. Persistence of the circadian thyrotropin rhythm under constant conditions and after light-induced shifts of circadian phase. J Clin Endocrinol Metab 1994;79:508-512. {{PMID|8045970}}.}} שינה בלילה גורמת לעיכוב בייצור ה-TSH, ולכן בשעות הלילה רמות ה-TSH נמוכות יחסית.{{הערה|1=Parker DC, Pekary AE, Hershman JM. [http://jcem.endojournals.org/cgi/content/abstract/43/2/318 Effect of normal and reversed sleep-wake cycles upon nyctohemeral rhythmicity of plasma thyrotropin: Evidence suggestive of an inhibitory influence in sleep.] J Clin Endocrinol Metab 1976;43:318-329.}} נמצא שהפרשת ה-TSH הינה רגישה לגורמים שונים, כגון חשיפה לאור, מצב שינה, רמת פעילות, תקשורת עם אנשים אחרים ועוד, באופן משמעותי יותר מהרגישות של המחזור היומי של הורמונים אחרים, כגון [[מלטונין]] ו[[קורטיזול]], ושל השינוי המחזורי בטמפרטורת הגוף.
{{הערה|1=Brown EN, Czeisler CA. The statistical analysis of circadian phase and amplitude in constant routine core temperature data. J Biol Rhythms 1992;7:177-202. {{PMID|1421473}}.}}
{{הערה|1=Czeisler CA, Kronauer RE, Allan JS, et al. Bright light induction of strong (Type O) resetting of the human circadian pacemaker. Science 1989;244:1328-1333. {{PMID|2734611}}.}}
{{הערה|1=Duffy JF, Kronauer RE, Czeisler CA. Phase-shifting human circadian rhythms: Influence of activity/rest, social contact and light exposure. J Physiol (London) 1996;495:289-297. {{PMID|8866371}}.}}
{{הערה|1=Shanahan TL, Czeisler CA. Light exposure induces equivalent phase shifts of the endogenous circadian rhythms of circulating plasma melatonin and core body temperature in men. J Clin Endocrinol Metab 1991;73:227-235. {{PMID|1856258}}.}}
 
==מחלות==
שורה 48 ⟵ 43:
הסימפטומים להפרעות הם מגוונים ויכולים להתבטא במערכות שונות בגוף. ההפרעות יכולות להוביל להופעה של [[יתר פעילות של בלוטת התריס]], [[תת פעילות של בלוטת התריס]] או בעיות שונות אחרות.
 
במחלות כרוניות רבות קיים מנגנון של הגוף אשר מעכב את המרת הורמון התירוקסין (T<sub>4</sub>) לתריודוטירונין (T<sub>3</sub>). במקרה זה קיימת העדפה להפיכת ההורמון T<sub>4</sub> ל-RT<sub>3</sub> ([[איזומר]] של T<sub>3</sub> שאינו פעיל מטבולית) וכך מופחת הקצב המטבולי. הדבר קורה במגוון מחלות כרוניות קשות, במצבים מסוימים של השמנה, בחוסר אכילה ([[אנורקסיה]]), לעתים עקב מאמץ פיזי, במצבי חוסר שינה, ובמצבים אחרים בהם הגוף נתון ללחץ (stress) רב. עם זאת, לעתים לא ניתן על פי בדיקות הדם לדעת שהגוף במצב זה משום שהדיודינציה (תהליך הפיכת T<sub>4</sub> ל-T<sub>3</sub> באמצעות הסרת אטום יוד) מבוצעת ברובה בתאי המטרה, ולכן לעתים לא יהיה שינוי משמעותי בבדיקת ההורמונים בדם{{הערה|1=Carter JN, Eastman CJ, Corcoran JM, and Lazarus L. Inhibition of conversion of thyroxine to triiodothyronine in patients with severe chronic illness. Endocrinol. 1976; 5: 587-94. {{PMID|1009671}}.}}{{הערה|1=Katzeff HI, Selgrad C. Impaired peripheral thyroid hormone metabolism in genetic obesity. Endocrinology. 1993; 132 (3): 989-95. {{PMID|8440199}}.}}{{הערה|Croxson MS and Ibbertson HK. Low serum triiodothyronine (T<sub>3</sub>) and hypothyroidism in anorexia nervosa. J Clin Endocrinol Metab. 1977; 44: 167-73. {{PMID|401822}}.}}{{הערה|1=Opstad PK, Falch D, Öktedalen O, Fonnum F, and Wergeland R. The thyroid function in young men during prolonged physical exercise and the effect of energy and sleep deprivation. Clin Endocrinol. 1984; 20: 657-69. {{PMID|6432374}}.}}.{{הערה|1=Walfish PG. Triiodothyronine and thyroxine interrelationships in health and disease. Can Med Ass. J 1976, 115: 338-42. {{PMID|953904}}.
{{הערה|1=Carter JN, Eastman CJ, Corcoran JM, and Lazarus L. Inhibition of conversion of thyroxine to triiodothyronine in patients with severe chronic illness. Endocrinol. 1976; 5: 587-94. {{PMID|1009671}}.}}{{הערה|1=Katzeff HI, Selgrad C. Impaired peripheral thyroid hormone metabolism in genetic obesity. Endocrinology. 1993; 132 (3): 989-95. {{PMID|8440199}}.}}{{הערה|Croxson MS and Ibbertson HK. Low serum triiodothyronine (T<sub>3</sub>) and hypothyroidism in anorexia nervosa. J Clin Endocrinol Metab. 1977; 44: 167-73. {{PMID|401822}}.}}{{הערה|1=Opstad PK, Falch D, Öktedalen O, Fonnum F, and Wergeland R. The thyroid function in young men during prolonged physical exercise and the effect of energy and sleep deprivation. Clin Endocrinol. 1984; 20: 657-69. {{PMID|6432374}}.}}{{הערה|1=Walfish PG. Triiodothyronine and thyroxine interrelationships in health and disease. Can Med Ass. J 1976, 115: 338-42. {{PMID|953904}}.
}}
 
שורה 69 ⟵ 63:
נהוג לסווג את תת-הפעילות על פי האיבר אשר גורם לה.
 
בתת-פעילות '''ראשונית''' (primary), הגורם הוא בעיה בבלוטת התריס עצמה, אשר אינה מסוגלת להפריש הורמונים בכמות המספקת. גורמים נפוצים לכך הם מחלת השימוטו וטיפול ביוד רדיואקטיבי. מקרה זה מאופיין בערך [[TSH]] גבוה יחסית.
 
בתת-פעילות '''שניונית''' (secondary), [[בלוטת יותרת המוח]] אינה מפרישה כמות מספקת של ההורמון TSH. עקב כך קיים גירוי מופחת של בלוטת התריס להפרשת הורמוני הבלוטה, דבר המתבטא בתת-פעילות. מקרה זה מאופיין בערך TSH נמוך (מתחת ל-2 בדרך כלל). גורמים נפוצים הם נזק שנגרם לבלוטת יותרת המוח, כגון גידול, קרינה שנספגה, עקב ניתוח, או פגיעת ראש.
שורה 83 ⟵ 77:
===euthyroid sick syndrome===
[[קובץ:Iodothyronine deiodinase.png|שמאל|ממוזער|180px|הריאקציות הכימיות של אנזים ה[[דיודנאז]], האחראי על המרת T<sub>4</sub> ל-T<sub>3</sub>]]
סינדרום זה מתואר כאשר נראות תוצאות לא תקינות בבדיקות הדם של בלוטת התריס, אך הדבר נובע ממחלה אחרת. ישנו מגוון מחלות שיכולות להשפיע על התוצאות. בחולים כאלה ניתן לראות בדרך כלל רמות T<sub>3</sub> נמוכות ורמות RT<sub>3</sub> גבוהות, דבר המוביל להגדרה הכללית "סינדרום T<sub>3</sub> נמוך". רמות ה-TSH, T<sub>4</sub> מושפעות גם כן לעתים. בדרך כלל רמות ה-T<sub>4</sub> נמוכות, ולעתים גם ה-TSH נמוך (ולפעמים גבוה). רמות ה-TSH נמוכות בדרך כלל בחולים קשים במיוחד. דוגמאות למחלות אפשריות הן: מחלות בדרכי העיכול, מחלות לב, מחלות בכליות, מחלות בדרכי הנשימה, זיהומים, הרעבה, כוויות ועוד. כיום מקובל להניח שמטופלים מסוג זה אינם סובלים מתת-פעילות למרות רמות ההורמונים הנמוכות ורמות ה-T<sub>3</sub> הנמוכות. מקובל לחשוב שלאחר הטיפול במחלה הגורמת לכך, בלוטת התריס תתאזן מעצמה. במצב זה קיימת הפרעה בהמרה של T<sub>4</sub> ל-T<sub>3</sub>, עקב הפחתה בפעילות אנזים הדיודנאז האחראי לה (אנזים הדיודנאז מסיר אטום יוד ממולקולת T<sub>4</sub> וכך הופך אותה ל-T<sub>3</sub>). באנשים בריאים, 20% מייצור ה-T<sub>3</sub> בא מבלוטת התריס ו-80% מפעולת המרה (דיודינציה) ברקמות. בסובלים מהסינדרום, ייצור ה-T<sub>3</sub> הוא תקין, אך ההמרה של T<sub>4</sub> ל-T<sub>3</sub> ברקמות מופחתת. ייצור T<sub>3</sub> פוחת, בעוד שפינוי T<sub>3</sub> אינו משתנה. ייצור RT<sub>3</sub> לא משתנה, בעוד שפינוי ההורמון פוחת.{{הערה|שם=chopra|1=Chopra IJ. Clinical review 86: Euthyroid sick syndrome: is it a misnomer? J Clin Endocrinol Metab. 1997 Feb;82(2):329-34. {{PMID|9024211}}.}}.
במדידת פעילות אנזים הדיודנאז, אשר ממיר T<sub>4</sub> ל-T<sub>3</sub>, נמצא שכאשר הוא פועל יותר, רמות ה-T<sub>3</sub> עולות, רמות T<sub>4</sub> יורדות, והיחס T<sub>3</sub>/T<sub>4</sub> עולה, ממצאים המעידים על עלייה בפעילות המטבולית. עם זאת לא נמצאה כל השפעה על רמות ה-TSH בהקשר לפעילות האנזים.{{הערה|שם=deiodinase|1=Vijay Panicker, Christie Cluett, Beverley Shields, Anna Murray, Kirstie S Parnell, John RB Perry, Michael N Weedon, Andrew Singleton, Dena Hernandez, Jonathan Evans, Claire Durant, Luigi Ferrucci, David Melzer, Ponnusamy Saravanan, Theo J Visser, Graziano Ceresini, Andrew T Hattersley, Bijay Vaidya, Colin M Dayan, and Timothy M Frayling. [http://jcem.endojournals.org/cgi/content/abstract/jc.2008-0397v1 A Common variation in Deiodinase 1 gene DIO1 is associated with the relative levels of free thyroxine and triidothyronine]. Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, doi:10.1210/jc.2008-0397.}}.
קיימת מחלוקת האם קיים צורך לטפל בסינדרום או שהוא יחלוף לבד. בסקירה של מחקרים בהם ניסו לטפל בחולים בסינדרום בעזרת הורמון בלוטת התריס, נמצא שטיפול ב-T<sub>4</sub> אינו יעיל (כנראה עקב ההפחתה בדיודינציה), וטיפול T<sub>3</sub> הוא מועיל. עם זאת עדיין לא ברור אם יש לתת טיפול זה.{{הערה|שם=chopra}}.
 
==אבחנה==
===בדיקות דם===
כיום מקובל לבצע אבחון בבדיקות רמת ההורמון TSH ב[[דם]]. הורמון ה-TSH מופרש על ידי [[בלוטת יותרת המוח]], ומבטא את הדרישה של בלוטת יותרת המוח לפעילות של בלוטת התריס. אם הוא גבוה, הרי שבלוטת התריס אינה עומדת בדרישות ותאובחן תת-פעילות. אם הוא נמוך תאובחן יתר-פעילות. אבחנה זו היא בשימוש משנת [[1973]], עם כניסת המכשור הנדרש, כאשר עד לזמן זה האבחנה בוצעה על ידי אבחון הסימפטומים במטופל, ללא בדיקות מעבדה. בנוסף בודקים לעתים את רמות ההורמונים T<sub>3</sub>, T<sub>4</sub> בדם.
הקריטריונים הטיפוליים לפיהם ערך ה-TSH גבוה מדי ומעיד על תת-פעילות משתנים במדינות שונות וארגונים שונים. בישראל נהוג בדרך כלל לטפל עבור ערכי TSH גדולים מ-10. עד שנת 2001 הקריטריונים לאבחון תת-פעילות הדורשת טיפול היה, על פי ארגון האנדוקרינולוגים הגדול בעולם, AACE, ערכי TSH מעל 5. בשנת 2001 שונה הקריטריון לערכי TSH מעל 3, על מנת לאפשר טיפול ושיפור איכות חיים ליותר אנשים.{{הערה|1=[http://thyroid.about.com/cs/testsforthyroid/a/aace.htm AACE Changes Position re: TSH Normal Range]}}.
בסקירה של רמות הורמון ה-TSH באוכלוסייה הכללית של אנשים בריאים, נמצא שהערך הממוצע הוא 1.40
{{הערה|Hollowell JG, Staehling NW, Flanders WD, et al. Serum TSH, T<sub>4</sub>, and Thyroid Antibodies in the United States Population (1988 to 1994): National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES III). J Clin Endocrinol Metab 2002;87:489-499.}}
 
קיימת מחלוקת לגבי אמינות השימוש בבדיקות ה-TSH והוצעו שיטות אחרות לבדיקה ומעקב. במחקר בנושא נמצא שעליית רמות T<sub>4</sub> ו-RT<sub>3</sub> וירידת רמת ה-T<sub>3</sub> מקושרות לתת-פעילות ברקמות הפוגעת בתפקוד. נמצא ש-T<sub>3</sub> נמוך (בתחום הנורמלי) ו-RT<sub>3</sub> גבוה הם בעלי קורלציה גבוהה לתפקוד פיזי ומנטלי ירוד, במיוחד רמות RT<sub>3</sub> גבוהות המלוות ב-T<sub>4</sub> גבוה (בתחום הנורמלי), ולכן, כנראהנראה שהיחס T<sub>3</sub>/RT<sub>3</sub> הוא המדד הטוב ביותר לפעילות ההורמון בתאים (במחקר לא נמצאה קורלציה כלשהי עבור TSH והוסק בו שהוא אינו מדד אמין למעקב). כמו כן נמצא שערך T<sub>4</sub> גבוה מקושר למוות מוקדם.
{{הערה|שם=elderly|1=
van den Beld AW, Visser TJ, Feelders RA, Grobbee DE, Lamberts SW. [http://jcem.endojournals.org/cgi/content/full/90/12/6403 '''Thyroid hormone concentrations, disease, physical function, and mortality in elderly men.'''] ''The Journal of clinical endocrinology and metabolism''. 2005 Dec;90(12):6403-9. Epub 2005 Sep 20. {{PMID|16174720}}
}}
נמצא גם שהיחס RT<sub>3</sub>/T<sub>3</sub> הוא אמין מאוד לחיזוי כשל לבבי.{{הערה|1=Hamilton MA, Stevenson LW, Luu M, Walden JA. Altered thyroid hormone metabolism in advanced heart failure. J Am Coll Cardiol. 1990 Jul;16(1):91-5. {{PMID|2358611}}.}}.
הממצאים לגבי החשיבות של RT<sub>3</sub> יכולים לנבוע מכך שהוא פועל כמעכב של המרת T<sub>4</sub> ל-T<sub>3</sub>, פי 100 חזק יותר מ-PTU (תרופה מעכבת המשמשת ביתר פעילות).
{{הערה|Chopra IJ. A study of extrathyroidal conversion of thyroxine (T<sub>4</sub>)
to 3,3',5-triiodothyronine (T<sub>3</sub>) in vitro. Endocrinology. 1977 Aug;101
(2):453-63. {{PMID|18337}}.}}
מחקרים אחרים תואמים לתוצאות אלה וגם בהם לא נמצאה קורלציה קלינית ל-TSH{{הערה|1=Keller H. Does the determination of basal TSH level replace the TRH test. Does the determination of basal TSH level replace the TRH test? Schweiz Med Wochenschr. 1986 Jul 26;116(30):1009-15. {{PMID|3092351}}.}}.{{הערה|שם=fraser|1=
{{הערה|1=Keller H. Does the determination of basal TSH level replace the TRH test. Does the determination of basal TSH level replace the TRH test? Schweiz Med Wochenschr. 1986 Jul 26;116(30):1009-15. {{PMID|3092351}}.}}
{{הערה|שם=fraser|1=
Fraser WD, Biggart EM, O'Reilly DS, Gray HW, McKillop JH, Thomson JA. [http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?artid=1341585 '''Are biochemical tests of thyroid function of any value in monitoring patients receiving thyroxine replacement?'''] ''British medical journal (Clinical research ed.)''. 1986 Sep 27;293(6550):808-10. {{PMID|3094667}}
}}
שורה 120 ⟵ 112:
overreliance on laboratory results--a personal report. Med Hypotheses.
1983 Feb;10(2):113-30. {{PMID|6682475}}.}}
רמות הורמון ה-TSH יכולות להשתנות במידה רבה מגורמים תזונתיים, למשל לכמות צריכת היוד היומית השפעה גדולה על רמות ה-TSH, לעתים ללא שינוי בפעילות הבלוטה וללא שינוי ברמות ה-T<sub>3</sub> ו-T<sub>4</sub> בדם.{{הערה|1=Miyai K, Tokushige T, Kondo M. Suppression of Thyroid Function during Ingestion of Seaweed "Kombu" (Laminaria japonoca) in Normal Japanese Adults. Endocr J. 2008 Aug 9. {{PMID|18689954}}.}}{{הערה|1=Influence of iodine on the reference interval of TSH and the optimal interval of TSH: results of a follow-up study in areas with different iodine intakes. Clin Endocrinol (Oxf). 2008 Jul;69(1):136-41. Epub 2008 Jul 1. {{PMID|18042176}}.}}.
כמו כן באדם שהתעורר באמצע הלילה לזמן קצר וחזר לישון, רמות ה-TSH נשארות גבוהות מהרגיל למשך כל היום הבא.{{הערה|1=Baumgartner, A., Dietzel, M., Saletu, B., et al.: Influence of partial sleep deprivation on the secretion of thyrotropin, thyroid hormones, growth hormone, prolactin, luteinizing hormone, follicle stimulating hormone, and estradiol in healthy young women. PsychiatryRes., 48(2):153-178, 1993. {{PMID|8416024}}.}}. כמו כן גם בהשוואה בין מדידות של אותו אדם בימים שונים קיימים הבדלים משמעותיים ברמות ה-TSH, ללא סיבה ידועה, עקב תנודתיות טבעית.{{הערה|1=Sakaue, K.: Studies on the factors affecting serum thyrotropin levels in healthy controls and on the thyroid function in depressed patients using a highly sensitive immunoassay. Nippon Naibunpi GakkaiZasshi, 66(10):1094-1107, 1990. {{PMID|2282957}}.}}.▼
{{הערה|1=Influence of iodine on the reference interval of TSH and the optimal interval of TSH: results of a follow-up study in areas with different iodine intakes. Clin Endocrinol (Oxf). 2008 Jul;69(1):136-41. Epub 2008 Jul 1. {{PMID|18042176}}.}}
[[אנזים]] ה[[דיודינאז]] הוא האחראי על המרת T<sub>4</sub> ל-T<sub>3</sub> ובכך על העלאת הקצב המטבולי. נמצא כשאשר הוא פעיל יותר, עולה רמת T<sub>3</sub>, יורדת רמת T<sub>4</sub>, גדל היחס T<sub>3</sub>/T<sub>4</sub>, אך אין השפעה על רמות ה-TSH.{{הערה|שם=deiodinase}}.▼
▲כמו כן באדם שהתעורר באמצע הלילה לזמן קצר וחזר לישון, רמות ה-TSH נשארות גבוהות מהרגיל למשך כל היום הבא.{{הערה|1=Baumgartner, A., Dietzel, M., Saletu, B., et al.: Influence of partial sleep deprivation on the secretion of thyrotropin, thyroid hormones, growth hormone, prolactin, luteinizing hormone, follicle stimulating hormone, and estradiol in healthy young women. PsychiatryRes., 48(2):153-178, 1993. {{PMID|8416024}}.}} כמו כן גם בהשוואה בין מדידות של אותו אדם בימים שונים קיימים הבדלים משמעותיים ברמות ה-TSH, ללא סיבה ידועה, עקב תנודתיות טבעית.{{הערה|1=Sakaue, K.: Studies on the factors affecting serum thyrotropin levels in healthy controls and on the thyroid function in depressed patients using a highly sensitive immunoassay. Nippon Naibunpi GakkaiZasshi, 66(10):1094-1107, 1990. {{PMID|2282957}}.}}
בסקירה מקיפה שהתייחסה לנושא זה הוסק שעקב המגבלות של בדיקות הדם והשפעתם מלחץ, דלקות, מחלות והזדקנות, במקרים רבים הקורלציה בין המצב הקליני של פעולת בלוטת התריס לבין הבדיקות הדם אינה קיימת עוד, דבר ההופך את ניתוח התוצאות למאוד מסובך. הוצע במקום זאת למדוד רמות T3 ו-RT3 חופשיים בדם, אשר יכולות לעזור בקבלת תמונת מצב יותר אמינה. כמו כן הוסקה המסקנה שייתכן שמחקרים שבוצעו בעבר ומשתמשים בבדיקות הדם (ובמיוחד TSH) כמדד יחיד לתפקוד בלוטת התריס הם פגומים מיסודם.{{הערה|שם=holtorfnew|1=Erika T. Schwartz, Kent Holtorf,[http://www.hormoneandlongevitycenter.com/nss-folder/pictures/Holtorf-Med-Clinics.pdf Hormones in Wellness and Disease Prevention: Common Practices,Current State of the Evidence, and Questions for the Future]. Prim Care Clin Office Pract 35 (2008) 669–705. {{PMID|18928825}}.}}.▼
▲[[אנזים]] ה[[דיודינאז]] הוא האחראי על המרת T<sub>4</sub> ל-T<sub>3</sub> ובכך על העלאת הקצב המטבולי. נמצא כשאשר הוא פעיל יותר, עולה רמת T<sub>3</sub>, יורדת רמת T<sub>4</sub>, גדל היחס T<sub>3</sub>/T<sub>4</sub>, אך אין השפעה על רמות ה-TSH.{{הערה|שם=deiodinase}}
▲בסקירה מקיפה שהתייחסה לנושא זה הוסק שעקב המגבלות של בדיקות הדם והשפעתם מלחץ, דלקות, מחלות והזדקנות, במקרים רבים הקורלציה בין המצב הקליני של פעולת בלוטת התריס לבין הבדיקות הדם אינה קיימת עוד, דבר ההופך את ניתוח התוצאות למאוד מסובך. הוצע במקום זאת למדוד רמות T3 ו-RT3 חופשיים בדם, אשר יכולות לעזור בקבלת תמונת מצב יותר אמינה. כמו כן הוסקה המסקנה שייתכן שמחקרים שבוצעו בעבר ומשתמשים בבדיקות הדם (ובמיוחד TSH) כמדד יחיד לתפקוד בלוטת התריס הם פגומים מיסודם.{{הערה|שם=holtorfnew|1=Erika T. Schwartz, Kent Holtorf,[http://www.hormoneandlongevitycenter.com/nss-folder/pictures/Holtorf-Med-Clinics.pdf Hormones in Wellness and Disease Prevention: Common Practices,Current State of the Evidence, and Questions for the Future]. Prim Care Clin Office Pract 35 (2008) 669–705. {{PMID|18928825}}.}}
 
במחלות שונות ניתן למצוא נוגדנים עצמיים לבלוטת התריס (anti-TG, anti-TPO). ישנם שני סמנים בבדיקות הדם לסרטן בלוטת התריס: [[תירוגלובולין]] (TG) ו[[קלציטונין]], המשתמשים לאבחון סוגים שונים של סרטן.
שורה 138 ⟵ 129:
 
===בדיקות אחרות===
בעבר נפוץ היה לאבחן הפרעות של תת-פעילות ויתר פעילות בבלוטת התריס בעזרת מדידת הטמפרטורה הבזאלית (basal body temperature). זוהי טמפרטורה שנלקחת לאחר לילה של שינה, ללא אכילה במשך מספר שעות, וללא פעילות גופנית או התרגשות כלשהי. עם זאת יש לשים לב שהרעבה יכולה גם כן להוריד את הקצב המטבולי ולכן את טמפרטורת הגוף. נמצא שרוב המטופלים בעלי טמפרטורת גוף נמוכה יחסית מגיבים טוב לטיפול הורמונלי בבלוטת התריס, גם מבחינת ההקלה בתסמינים וגם בהעלאת הטמפרטורה שהייתה נמוכה{{הערה|1=B.O. Barnes, [http://www.thyroidresearch.com/viewArticle.php?articleno=28 Basal temperature versus basal metabolism], JAMA 119 (1942), pp. 1072–1074.}}{{הערה|1=F. Albright, C.H. Burnett, P.H. Smith and W. Parson, Pseudohypoparathyroidism: an example of Seabright-Bantam syndrome, Endocrinology 30 (1942), pp. 922–932.}}.
בסקירה שבוצעה לאחרונה הוצע שטמפרטורה נמוכה יכולה גם לרמז ל[[עמידות להורמון בלוטת התריס]], מצב בו הרקמות אינן מסוגלות להשתמש כראוי בהורמון שבדם{{הערה|1=Tjørve E, Tjørve KM, Olsen JO, Senum R, Oftebro H. On commonness and rarity of thyroid hormone resistance: a discussion based on mechanisms of reduced sensitivity in peripheral tissues. Med Hypotheses. 2007;69(4):913-21. Epub 2007 Mar 26. {{PMID|17383828}}.}}.▼
{{הערה|1=B.O. Barnes, [http://www.thyroidresearch.com/viewArticle.php?articleno=28 Basal temperature versus basal metabolism], JAMA 119 (1942), pp. 1072–1074.}}
{{הערה|1=F. Albright, C.H. Burnett, P.H. Smith and W. Parson, Pseudohypoparathyroidism: an example of Seabright-Bantam syndrome, Endocrinology 30 (1942), pp. 922–932.}}
בסקירה שבוצעה לאחרונה הוצע שטמפרטורה נמוכה יכולה גם לרמז ל[[עמידות להורמון בלוטת התריס]], מצב בו הרקמות אינן מסוגלות להשתמש כראוי בהורמון שבדם.
▲{{הערה|1=Tjørve E, Tjørve KM, Olsen JO, Senum R, Oftebro H. On commonness and rarity of thyroid hormone resistance: a discussion based on mechanisms of reduced sensitivity in peripheral tissues. Med Hypotheses. 2007;69(4):913-21. Epub 2007 Mar 26. {{PMID|17383828}}.}}
 
==טיפול==
=== פעילות יתר ===
ישנם שלושה טיפולים אפשריים בפעילות יתר של בלוטת התריס:
* '''טיפול [[תרופה|תרופתי]]''' אשר מטרתו להוריד את רמת פעילות הבלוטה - התרופות הגנריות המשמשות, במינונים המשתנים בהתאם לחומרת המחלה, להורדת פעילות הבלוטה הן מת'ימזול או פרופילתיואורציל. הטיפול התרופתי הינוניתן הפיך (על ידי הפסקתו)להפסקה והוא ניתן מתוך הנחה שהמצב של פעילות יתר יחלוף מעצמו או יעבור למצב של תת-פעילות, בשל הפגיעה בבלוטת התריס. לשתי התרופות תופעות לוואי אפשריות כגון [[אלרגיה|אלרגיות]] עוריות, [[בחילה|בחילות]], חוסר תיאבון ופגיעה ב[[מח עצם]] הגורמת דיכוי ה[[מערכת החיסון|מערכת החיסונית]]. תופעות הלוואי הן נדירות יחסית (בין 1/100 ל 1/250 במחקרים שונים במינון מקובל) ופוסקות עם הפסקת הטיפול. בנשים [[הריון|הרות]] מקובל לטפל בפרופילתיואורציל בלבד ולא במת'ימזול. במקרים מסוימים יינתנו גם חוסמי-בטא.
* '''טיפול ביוד רדיואקטיבי''' - משום שהבלוטה קולטת [[יוד]] לשם פעילותה ניתן להרוס את תאי הבלוטה באמצעות יוד [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]]. פעולה זו אינה הפיכה ובדרך כלל מבוצעת פעם אחת בלבד. מרבית המטופלים ביוד רדיואקטיבי יפתחו מצב של תת-פעילות של הבלוטה. מצב של תת-פעילות מטופל באמצעות תחליפים הורמונליים. הטיפול נחשב לבטוח כיוון שאטומים של יוד נקלטים בתאי בלוטת התריס בלבד ואין להם השפעות על תאים אחרים בגוף. הטיפול עדיף מניתוח הכרוך בסיכונים האופייניים במקרה שאין חשש לגידול.
* '''[[כירורגיה|ניתוח]]''' - בעבר היו נפוצות פעולות כירורגיות להסרה מלאה או חלקית של הבלוטה, אולם כיום שכיחותן ירדה. אך במקרים מסוימים בהם פעילות הבלוטה אינה מתאזנת או במקרים בהם קיים חשש לגידול ממאיר בבלוטה, מקובל לבצע הסרה כירורגית. ככלל [[סרטן (מחלה)|סרטן]] בבלוטת התריס נחשב מהסוגים הקלים ביותר לטיפול מבין סוגי הסרטן.
גם בטפול הכירורגי עובר החולה ממצב של פעילות יתר למצב של תת-פעילות בלוטת התריס, ויזדקק מעתה לטיפול תרופתי בתת-פעילות הבלוטה.
 
שורה 160 ⟵ 148:
ישנה מחלוקת בנוגע לטיפול הנכון בתת-פעילות הבלוטה. נמצא שבטיפול המקובל (T<sub>4</sub>), יש נטייה במטופלים לבעיות נפשיות
{{הערה|1=Saravanan P, Chau WF, Roberts N, Vedhara K, Greenwood R, Dayan CM.Psychological well-being in patients on 'adequate' doses of l-thyroxine: results of a large, controlled community-based questionnaire study. Clin Endocrinol (Oxf). 2002 Nov;57(5):577-85. {{PMID|12390330}}.}}
פגיעה בזיכרון וביכולת הלמידה,{{הערה|1=Mary H. Samuels, Kathryn G. Schuff, Nichole E. Carlson, Phyllis Carello, Jeri S. Janowsky. [http://www.liebertonline.com/doi/abs/10.1089/thy.2006.0252 Health Status, Psychological Symptoms, Mood, and Cognition in L-Thyroxine-Treated Hypothyroid Subjects.] Thyroid. March 1, 2007, 17(3): 249-258. doi:10.1089/thy.2006.0252.}},
לעתים עלייה במשקל{{הערה|שם=weight1|1=Tigas, S., Idiculla, J., Beckett, G., and Toft, A.: Is excessive weight gain after ablative treatment of hyperthyroidism due to inadequate thyroid hormone therapy? Thyroid, 10(12):1107-1111, 2000. {{PMID|11201857}}.}}{{הערה|שם=weight2|1=Jansson, S., Berg, G., Lindstedt, G., et al.: [http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?artid=2399636 Overweight—a common problem among women treated for hyperthyroidism]. Postgrad. Med., 69:107-111, 1993.}}{{הערה|שם=weight3|1=Pears, J., Jung, R.T., and Gunn, A.: Long-term weight changes in treated hyperthyroid and hypothyroid patients. Scott. Med. J., 35(6):180-182, 1990. {{PMID|2077652}}.}}{{הערה|שם=weight4|1=De La Rosa, R.E., Hennessey, J.V., and Tucci, J.R.: A longitudinal study of changes in body mass index and total body composition after radioiodine treatment for thyrotoxicosis. Thyroid, 7:401-405, 1997. {{PMID|9226210}}.}} הפרעות בתפקוד הלב{{הערה|1=Salerno M, Oliviero U, Lettiero T, Guardasole V, Mattiacci DM, Saldamarco L, Capalbo D, Lucariello A, Saccà L, Cittadini A. Long-term cardiovascular effects of levothyroxine therapy in young adults with congenital hypothyroidism. J Clin Endocrinol Metab. 2008 Jul;93(7):2486-91. Epub 2008 Apr 29. {{PMID|18445676}}.}},
הטיפול אינו שומר על יחס תקין של T<sub>3</sub>/T<sub>4</sub>,{{הערה|A. Mortoglou, H. Candiloros. The serum triiodothyronine to thyroxine (T<sub>3</sub>/T<sub>4</sub>) ratio in various thyroid disorders and after Levothyroxine replacement therapy. HORMONES 2004, 3(2):120-126. {{PMID|16982586}}.}},▼
{{הערה|שם=weight2|1=Jansson, S., Berg, G., Lindstedt, G., et al.: [http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?artid=2399636 Overweight—a common problem among women treated for hyperthyroidism]. Postgrad. Med., 69:107-111, 1993.}}
{{הערה|שם=weight3|1=Pears, J., Jung, R.T., and Gunn, A.: Long-term weight changes in treated hyperthyroid and hypothyroid patients. Scott. Med. J., 35(6):180-182, 1990. {{PMID|2077652}}.}}
{{הערה|שם=weight4|1=De La Rosa, R.E., Hennessey, J.V., and Tucci, J.R.: A longitudinal study of changes in body mass index and total body composition after radioiodine treatment for thyrotoxicosis. Thyroid, 7:401-405, 1997. {{PMID|9226210}}.}} הפרעות בתפקוד הלב,
{{הערה|1=Salerno M, Oliviero U, Lettiero T, Guardasole V, Mattiacci DM, Saldamarco L, Capalbo D, Lucariello A, Saccà L, Cittadini A. Long-term cardiovascular effects of levothyroxine therapy in young adults with congenital hypothyroidism. J Clin Endocrinol Metab. 2008 Jul;93(7):2486-91. Epub 2008 Apr 29. {{PMID|18445676}}.}}
▲הטיפול אינו שומר על יחס תקין של T<sub>3</sub>/T<sub>4</sub>,{{הערה|A. Mortoglou, H. Candiloros. The serum triiodothyronine to thyroxine (T<sub>3</sub>/T<sub>4</sub>) ratio in various thyroid disorders and after Levothyroxine replacement therapy. HORMONES 2004, 3(2):120-126. {{PMID|16982586}}.}}
ומחקרים מראים עדיפות לטיפול בשילוב של ההורמונים T<sub>3</sub> ו-T<sub>4</sub>.{{הערה|1=Bunevicius R, Prange AJ. Mental improvement after replacement therapy with thyroxine plus triiodothyronine: relationship to cause of hypothyroidism. Int J Neuropsychopharmacol 2000 Jun;3
(2):167-174. {{PMID|11343593}}.}}
{{הערה|1=Basier VW, Hertoghe J, Eeekhaut W. [http://www.ingentaconnect.com/content/routledg/cjne/2001/00000011/00000003/art00002 Thyroid insufficiency. Is Thyroxine the only valuable drug?] J Nutr Envir Med 2001;11,159-166.}}{{הערה|1=Bunevicius R, Kazanavicius G, Zalinkevicius R, Prange AJ Jr. [http://content.nejm.org/cgi/content/abstract/340/6/424 '''Effects of thyroxine as compared with thyroxine plus triiodothyronine in patients with hypothyroidism.'''] ''The New England journal of medicine''. 1999 Feb 11;340(6):424-9. {{PMID|9971866}}}}{{הערה|Dommisse J. T<sub>3</sub> is at least as important as T<sub>4</sub> in all hypothyroid patients. J Clin Psychiatry. July 1993. {{PMID|8335657}}.}}{{הערה|1=G. Hennemann, R. Docter, T.J. Visser, P.T. Postema, E.P. Krenning. [http://www.liebertonline.com/doi/abs/10.1089/105072504323030924 Thyroxine Plus Low-Dose, Slow-Release Triiodothyronine Replacement in Hypothyroidism: Proof of Principle.] Thyroid. April 1, 2004, 14(4): 271-275. doi:10.1089/105072504323030924.}}
{{הערה|1=Bunevicius R, Kazanavicius G, Zalinkevicius R, Prange AJ Jr. [http://content.nejm.org/cgi/content/abstract/340/6/424 '''Effects of thyroxine as compared with thyroxine plus triiodothyronine in patients with hypothyroidism.'''] ''The New England journal of medicine''. 1999 Feb 11;340(6):424-9. {{PMID|9971866}}}}
{{הערה|Dommisse J. T<sub>3</sub> is at least as important as T<sub>4</sub> in all hypothyroid patients. J Clin Psychiatry. July 1993. {{PMID|8335657}}.}}
{{הערה|1=G. Hennemann, R. Docter, T.J. Visser, P.T. Postema, E.P. Krenning. [http://www.liebertonline.com/doi/abs/10.1089/105072504323030924 Thyroxine Plus Low-Dose, Slow-Release Triiodothyronine Replacement in Hypothyroidism: Proof of Principle.] Thyroid. April 1, 2004, 14(4): 271-275. doi:10.1089/105072504323030924.}}
ניתן לתת T<sub>3</sub> בלבד בחולים שיש חשד אצלם לבעיות בהמרה של T<sub>4</sub> ל-T<sub>3</sub>.
{{הערה|1=
שורה 178 ⟵ 159:
}} (הגורמת לעלייה ברמת ה-RT3
{{הערה|שם=holtorfnew}}).
חסרונות לטיפול ב-T<sub>3</sub> הם סיכון תאורטי להאצת קצב הלב, שעדיין לא נמצא אם יש בו נזק{{הערה|Pingitore A, Iervasi G. Triiodothyronine (T<sub>3</sub>) effects on cardiovascular system in patients with heart failure. Recent Patents Cardiovasc Drug Discov. 2008 Jan;3(1):19-27. {{PMID|18221125}}.}}{{הערה|1=Cooper-Kazaz R, Lerer B. Efficacy and safety of triiodothyronine supplementation in patients with major depressive disorder treated with specific serotonin reuptake inhibitors. Int J Neuropsychopharmacol. 2008 Aug;11(5):685-99. Epub 2007 Nov 30. {{PMID|18047754}}.}}.
כמו כן, לפי הנחיות ה-International Hormone Society, במקרה של אי-ספיקה של [[בלוטת יותרת הכליה]] שאינה מטופלת, הטיפול ב-T<sub>4</sub> הוא הטיפול הנכון וטיפול ב-T<sub>3</sub> לא יצלח{{הערה|1=International Hormone Society. [http://intlhormonesociety.org/index.php?option=com_content&task=view&id=37&Itemid=71&tomHack_idp=1 Consensus #1: Thyroid Hormone Therapy of Hypothyroidism]}}.▼
{{הערה|Pingitore A, Iervasi G. Triiodothyronine (T<sub>3</sub>) effects on cardiovascular system in patients with heart failure. Recent Patents Cardiovasc Drug Discov. 2008 Jan;3(1):19-27. {{PMID|18221125}}.}}
הנושא שנוי במחלוקת, ולפי סקר של 1500 מטופלים בתירוקסין (T<sub>4</sub>) שנערך בבריטניה ב-2006, נמצא שעקב בעיות בטיפול 15.5% נאלצו לעזוב את מקום עבודתם, 33.3% הרגישו פגיעה במערכות היחסים שלהם, ו-78% אמרו שלא טופלו בצורה אופטימלית{{הערה|1=[http://www.tpa-uk.org.uk/tpauk_hypothyroidsurvey.php Publication of TPA-UK Hypothyroid Patient Survey results]}}.▼
{{הערה|1=Cooper-Kazaz R, Lerer B. Efficacy and safety of triiodothyronine supplementation in patients with major depressive disorder treated with specific serotonin reuptake inhibitors. Int J Neuropsychopharmacol. 2008 Aug;11(5):685-99. Epub 2007 Nov 30. {{PMID|18047754}}.}}
▲כמו כן, לפי הנחיות ה-International Hormone Society, במקרה של אי-ספיקה של [[בלוטת יותרת הכליה]] שאינה מטופלת, הטיפול ב-T<sub>4</sub> הוא הטיפול הנכון וטיפול ב-T<sub>3</sub> לא יצלח.
{{הערה|1=International Hormone Society. [http://intlhormonesociety.org/index.php?option=com_content&task=view&id=37&Itemid=71&tomHack_idp=1 Consensus #1: Thyroid Hormone Therapy of Hypothyroidism]}}
▲הנושא שנוי במחלוקת, ולפי סקר של 1500 מטופלים בתירוקסין (T<sub>4</sub>) שנערך בבריטניה ב-2006, נמצא שעקב בעיות בטיפול 15.5% נאלצו לעזוב את מקום עבודתם, 33.3% הרגישו פגיעה במערכות היחסים שלהם, ו-78% אמרו שלא טופלו בצורה אופטימלית.
{{הערה|1=[http://www.tpa-uk.org.uk/tpauk_hypothyroidsurvey.php Publication of TPA-UK Hypothyroid Patient Survey results]}}
 
===ניתוח בלוטת התריס===
שורה 191 ⟵ 168:
 
===טיפול ביוד רדיואקטיבי===
כאשר קיים [[זפקת|זפק]] (גידול [[נפח]]) גדול בבלוטה, אשר יוצר סימפטומים אך לא נגרם עקב סרטן, ניתן לתת טיפול ביוד רדיואקטיבי. הטיפול גורם להקטנת נפח הבלוטה ב-50%-60%. הטיפולים נחשבים לבטוחים ואין בהם סיבוכים מיוחדים. עם זאת, לאחר הטיפול בדרך כלל נוצרת תת-פעילות. נמצא כי כאשר מטופלת תת-הפעילות בהורמון תירוקסין והמינון מאוזן על פי רמת ה-TSH, קיימת במטופלים נטייה מובהקת להשמנה, והם מעלים במשקלם באופן משמעותי.{{הערה|שם=weight1}}{{הערה|שם=weight2}}{{הערה|שם=weight3}}{{הערה|שם=weight4}}.
 
==ציוני דרך בהיסטוריה==
* ב{{ה|מאה ה-16}}: [[לאונרדו דה וינצ'י]] צייר את בלוטת התריס ([[1500]]), ותופעת ה[[קרטיניזם]] תוארה על ידי פאראצלזוס ([[1527]]).
* ב{{ה|מאה ה-17}}: זוהה הקשר בין הגדלת הבלוטה להופעת הזפק (goiter) ([[1619]]), ווורטון טבע את המונח "תירואיד" (thyroid) ([[1656]]).
* ב{{ה|מאה ה-19}}: נמצא על ידי קוינדט שטיפול ב[[יוד]] יכול להקטין את גודל הזפק ([[1820]]); [[מחלת גרייבס]] תוארה לראשונה על ידי [[רוברט ג'יימס גרייבס]] ([[1835]]); ג'ורג' מורי, רופא אנגלי בן 26, מראה שהזרקה תת-עורית של תמציות בלוטות תריס מכבשים מסייעת בטיפול ([[1891]]); ב-[[1892]] אדוארד פוקס הציע טיפול בעזרת אכילת חצי בלוטת תריס מטוגנת פעם בשבוע. נהגו לטגן בלוטת תריס של כבשים, ולאכול אותה. טיפול זה נחשב לטיפול טוב יותר מטיפולים קודמים, בהם נהוג היה להחדיר בלוטות תריס מתחת לעור או לתת זריקות של תמציות בלוטת התריס.{{הערה|1=George R. Murray, M.D., D.C.L., F.R.C.P., The Life History Of The First Case Of Myxoedema Treated By Thyroid Extract - British Medical Journal; March 13 1920:359-360.}}. ב-[[1893]] החלה מכירתה ב[[בית מרקחת|בתי מרקחת]] של תרופה העשוייה מתמציות מיובשות של בלוטת תריס. שיטת האבחנה של המחלה הייתה על פי הסימפטומים והתלונות של החולה. כאשר היו סימפטומים ותלונות מתאימות, או ספק בנושא, ניתן טיפול לתקופת ניסיון כדי לראות אם יפתור את הבעיה. קביעת המינונים בזמנו הייתה על ידי העלאה הדרגתית של המינון, על פי התגובה הקלינית של המטופל, עד לדיווח על כך שנפתרו כל הסיפמטומים שהיו. אלה היו עיקרי השיטה הטיפולית עד לשנת [[1973]]. ב-[[1894]] מרק (E. Merck) הציג את אחת מהתמציות הראשונות של בלוטת התריס (Triiodothyronine siccatum). בין השנים [[1893]]-–[[1895]] [[אדולף מגנוס-לוי]], פיזיולוג גרמני, ממציא שיטות למדידת קצב [[חילוף חומרים|חילוף החומרים]], ומכניס שיטה ניסיונית לקביעת הפרעות של בלוטת התריס. הוא גילה שתפקידה של בלוטת התריס קשור קשר הדוק לויסות קצב חילוף החומרים בגוף, ונטילת תמצית בלוטת תריס מגבירה את קצב חילוף החומרים בגוף. ב-[[1896]], לפי בורגס, אישה ב[[ארצות הברית]] טופלה בתמצית של בלוטת התריס. היא החלה לקחת אותה בגיל 39, והמשיכה את הטיפול עד שנפטרה בגיל תשעים ואחד{{הערה|1=Burgess AM. Myxoedema, Controlled by Thyroid Extract for 52 years: Case. Ann Int Med 1946;25:146-150}}{{הערה|התמציות הטבעיות של בלוטת התריס מכילות את ההורמונים תירוקסין (T<sub>4</sub>), תריודוטירונין (T<sub>3</sub>), וכמו כן T2, T1 וקלציטונין. T2 חיוני לאנזים הדיודנאז שעוזר בהמרת T<sub>4</sub> ל-T<sub>3</sub>.}}. באותה שנה [[יוג'ין באומן]] מגלה כי יוד מצוי בריכוז גבוה בבלוטת התריס, אך לא ברקמות אחרות.
* במחצית הראשונה של [[המאה ה-20]]: ההורמון [[תירוקסין]] (T<sub>4</sub>) מבודד לראשונה על ידי [[אדווין קלווין קנדול]] ([[1914]]), ו[[צ'ארלס רוברט הרינגטון]] מפענח את מבנהו של התירוקסין, ומסנתז אותו יחד עם ג'ורג' ברגר ([[1926]]).
* ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]]: ב-[[1951]]ג' גרוס ופיט ריברס בודדו לראשונה את ההורמון [[תריודוטירונין]] (T<sub>3</sub>) ומיד החל [[ויפרד רוברט טרוטר]] בטיפול באמצעותו. ב-[[1958]] התרופה לבותירוקסין (levothyroxine), המכילה את הורמון התירוקסין הסינתטי, שווקה לראשונה בארצות הברית. השימוש בתמציות בלוטת התריס היה על אז הטיפול היחיד והיה בשימוש בהצלחה בשנים [[1894]]-1958–1958. בבתי ספר לרפואה הופסק הלימוד על הטיפול בתמציות הטבעיות בשנת 1975, ולכן רוב הרופאים לא קיבלו הכשרה על השימוש בהן. כאשר תרופות ה-T<sub>4</sub> הסינתטיות הופיעו לראשונה, הן שווקו באופן אגרסיבי, והדבר הוביל לטענה הלא נכונה שהתמציות הטבעיות (הנפוצות ביותר Armour Thyroid USP) לא עוברים סטנדרטיזציה, וכמויות ההורמונים בהם אינן קונסיסטנטיות, ושתרופות סינתטיות מסוימות הן יותר עקביות בכמות ההורמונים שבהם, טענה שאינה נכונה (ראו פירוט נוסף בהמשך){{הערה|1=Basier VW, Hertoghe J, and Eeekhaut W. Thyroid Insufficiency. Is Thyroxine the Only Valuable Drug? J Nutr Environ Med 2001;11:159-166.}}. בזמנו, לא נדרש אישור ה-[[FDA]] כדי לאשר את התרופה הסינתטית, מתוך ההנחה שלא מדובר ב"תרופה חדשה". זאת משום שגם התמציות הטבעיות הכילו הרי את ההורמון T<sub>4</sub>, ולכן הגיוני שניתן לתת גם תרופה של ההורמון T<sub>4</sub> טהור. עם זאת בשנת 2001, לאחר שהתגלו בעיות רבות בקונסיסטנטיות של התרופה הסינתטית T<sub>4</sub>,{{הערה|1=Peran S, Garriga MJ, Morreale de Escobar G, Asuncion M, Peran M. Increase in plasma thyrotropin levels in hypothyroid patients during treatment due to a defect in the commercial preparation . J Clin Endocrinol Metab. 1997;82(10):3192-5}}, החברה נדרשה להשיג את האישורים הדרושים ולבצע העבודה הנדרשת לאשר את התרופה הסינתטית{{הערה|1=[http://www.thyroid-info.com/articles/synthroidproblems.htm Synthroid Has a Long History of Problems, Says FDA]}}. (ב-Armour Thyroid מעולם לא היו בעיות קונסיסטנטיות). באותה שנה (1958) גאלטי וג'וי גילו שמינון של 2-102–10 מ"ג של [[פלואוריד]] הספיק כדי לטפל ביתר פעילות של בלוטת התריס{{הערה|1=Galletti, P., Joyet, G. [http://www.fluoridealert.org/health/thyroid/galletti-1958.pdf Effect of Fluoride on Thyroidal Iodine Metabolism in Hyperthyroidism.]}}. משרד הבריאות האמריקאי העריך ב-[[1991]] שאדם [[בוגר]] צורך 1.6 עד 6.6 מ"ג פלואוריד ביום מכל המקורות המועשרים בפלואוריד כיום{{הערה|1=[http://www.fluoridealert.org/f-sources.htm The fluoride Glut: sources of Fluoride Exposure]}}. ב-[[1959]] אנבר ([[ישראלי]]) פרסם מחקר בכתב העת [[Nature]] לפיו פלואוריד מפחית את כמות ההורמונים המופרשים על ידי בלוטת התריס.
* ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]: ב- [[1962]] סטיין (אפריקאי) פרסם מחקר לפיו מי שתייה המכילים כמויות קטנות מאוד של פלואוריד יכולים לגרום להפרעות קשות בבריאות ובמיוחד בתפקוד תקין של בלוטת התריס. ב-[[1967]] רפטוף מגלה לראשונה את סינדרום ה[[עמידות להורמון בלוטת התריס|עמידות להורמוני בלוטת התריס]](thyroid hormone resistance){{הערה|שם=refetoff|1=Refetoff S, DeWind LT, DeGroot LJ (1967). "Familial syndrome combining deaf-mutism, stuppled epiphyses, goiter and abnormally high PBI: possible target organ refractoriness to thyroid hormone". J. Clin. Endocrinol. Metab. 27 (2): 279–94. {{PMID|4163616}}}}. ב-[[1969]] פורסמו מספר מחקרים המראים שפלואוריד פועל בצורה דומה להורמון [[TSH]].
* ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]: ב-[[1970]] השתנתה הדרך בה מפקחים על כמויות ההורמונים בתרופות של בלוטת התריס. עד אותה שנה, ריכוז ההורמונים בתרופות לבלוטת התריס נקבע על פי כמות היוד שבהם. החל מאז, כל התרופות לבלוטת התריס עברו להיות מפוקחות על פי כמות ההורמונים שבהם (גם תרופות סינתטיות וגם תמציות טבעיות). התמציות הטבעיות עוברות בקרה זהה לזו של התרופות הסינתטיות{{הערה|1=FDA Enforcement Report Index http://www.fda.gov/opacom/Enforce.html}}. כפי שנבדק על ידי מעבדות Armour Pharmaceutical Company ומעבדות אחרות, כמויות T<sub>3</sub> ו-T<sub>4</sub> בתמצית הטבעית Armour Thyroid הינן קונסיסטניות ובתחום המותר על ידי ה-U.S. Pharmacopoeia. אמינות הבדיקות (assays) שבוצעו נבדקה על ידי Armour, Eli Lilly וה-FDA והיא גבוהה מאוד{{הערה|1=Determination of Liothyronine and Levothyroxine in Thyroid Preparations by Liquid Chromatography: Steven L. Richheimer and Charlotte B. Jensen. Received February 14, 1985, from the Quality Control Laboratory, Pharmaceutical Basics, Inc., Denver, CO 80223. Accepted for publication November 14, 1985}}. בתרופה Armour Thyroid, אשר ניתנת בכדורים המכונים "גרגרים" (grains) נמצא בכל גרגר 38 מק"ג של תירוקסין, ו-9 מק"ג של תריודוטירונין{{הערה|1=[http://www.armourthyroid.com/ Armour Thyroid]}}. ב-[[1972]] נמצא על ידי [[ווילמס שסודיום]] פלואוריד חוסם את הפרשת הורמוני בלוטת התריס. ב-[[1973]] הוחל השימוש בבדיקות הורמון ה-TSH כדי לאבחן את המחלה בחולים. כמו כן, מאז שהחל השימוש בבדיקות ה-TSH, ירד המינון הממוצע שניתן לחולים מ-200-400200–400 לכחצי, 100-200 מק"ג{{הערה|שם=fraser}}.
* ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|ה-90]]: ב-[[1984]] פורסם מחקר המראה שבאנשים עם תת-פעילות בלוטת התריס וגם עם בלוטת תריס תקינה, צריכת פלואוריד פוגעת בתפקוד בלוטת התריס{{הערה|1=P. P. Bachinskii, O. A. Gutsalenko, N. D. Naryshnyuk, V. D. Sidora, A. I. Shlyakh_a: [http://www.fluoridealert.org/health/thyroid/bachinskii-1985.pdf Fluorine Effect on Function of the Pituitary-Thyroid System in the Bodies of Healthy Persons and Patients with Thyropathies] Deistvie ftora, soderzhashchegosya v organizme zdorovykh rovykh i bol'nykh tireopatiyami lyudei, na funktsional'noe sostoyanie sistemy gipofizshchitovidnaya zheleza}}. ב-[[1993]] נמצא של-T1 קיימת השפעה על הקלט החשמלי ועל מספר הפרעות נפשיות, ביניהן [[טרשת נפוצה]] ו[[סינדרום לו-גריג]], שיכולים לנבוע מחוסר בהורמון T1 כדי "לטעון מחדש" את המוח{{הערה|1=D. A. Versendaal and Dawn Versendaal-Hoezee - "Contact Reflex Analysis" Hoezee Marketing, 1993, p. 33.}}.
* ב{{ה|עשור הראשון של המאה ה-21}}: ב-[[2004]] מחקר חדש מרמז ש-T1 amine, על אף שהוא נגזרת של תירוקסין, בעל פעילות הפוכה לו, ויכול להשפיע על מגוון איברים בגוף. כמו כן נטען שאם יובן טוב יותר כיצד הוא פועל בגוף, ניתן יהיה לטפל יותר טוב במגוון הפרעות קרדווסקולאריות, אנדוקריניות, וכמו כן הפרעות נפשיות{{הערה|1=3-Iodothyronamine is an endogenous and rapid-acting derivative of thyroid hormone - Katherine Suchland, Paul Kruzich, Dane Crossley II and James Bunzow, Department of Physiology and Pharmacology, OHSU; Matthew Hart, Department of Pharmaceutical Chemistry and Cellular & Molecular Pharmacology, UCSF; Grazia Chiellini, Sabina Frascarelli, Simonetta Ronca-Testoni, Riccardo Zucchi, Dipartimento di Scienze dell'Uomo e dell'Ambiente, Sezione di Biochimica, Universita di Pisa, Italy; Yong Huang and Emil Lin, Department of Biopharmaceutical Sciences, UCSF; and Daniel Hatton, Department of Behavioral Neuroscience, OHSU. Oregon Health & Science University, the University of California, San Francisco (UCSF) and Universita di Pisa, Italy. Nature Medicine 10, 638 - 642 (2004) Published online: 16 May 2004,}}{{הערה|1=Blumberg KR, Mayer WJ, Parikh DK, Schnell LA: Liothyronine and levothyroxine in Armour thyroid. J Pharm Sci 1993; 76: 346.}}. ב-[[2005]] פורסם מחקר ב[[רוסיה]] לפיו באזורים החשופים לפלואוריד באוויר, קיים סיכון גבוה לפתח תת-פעילות של בלוטת התריס{{הערה|1=Gas'kov AIu, Savchenkov MF, Iushkov NN. The specific features of the development of iodine deficiencies in children living under environmental pollution with fluorine compounds. Gig Sanit. 2005 Nov-Dec;(6):53-5. {{PMID|16404888}}.}}.
 
==בספרות==
אמילי עמרוסי כתבה [[רומן]] בשם "תריס" ([[2012]], הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר), המספר על מחלתן של נשים רבות ביישוב יהודי ([[טלמון]]) ובכפר הערבי השכן ([[ביתילו]]), על המוּדעוּת המחלחלת אט אט למחלה, ומלחמתן של הנשים בממסד הרפואי על מנת שיכירו בפתרון הפשוט של תוספת יוד למים{{הערה|{{הארץ|שוקי בן נעים|אני צריכה שתשיג לי פלסטינית - תריס, אמילי עמרוסי|1.1262901|27 במאי 2009|}}}}.
 
"תריס" מוצג בספר הקריקטורות של [[שי צ'רקה]] 'מעבר לקו' 2, כשאשתו של צ'רקה קוראת את הספר במיטה.
 
==ראו גם==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בלוטת_התריס"