רב ניסים גאון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תולדותיו: ניסוח |
יחד עם העריכות הקודמות - שכתוב הערך |
||
שורה 30:
==קשריו עם בני דורו==
רבינו ניסים עמד בקשר מכתבים עם רב [[האי גאון]] ועם רבי [[שמואל הנגיד]], בכך סייע להעביר את ספרות הרבנים מ[[בבל]] ל[[ספרד]]. הוא זכה להוקרה והכרה מצד גאוני בבל ומצד חכמי ספרד, שם אף לימד במשך תקופה.
ראשי ישיבות בבל העניקו לו את התואר ״ראש בי רבנן.״{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = צבי גרונר|שם = המגרב וישיבות הגאונים בבבל|כתב עת = פעמים|עמ = 50|שנת הוצאה = תשמ״ט}}}}
==תלמידיו==
בין תלמידיו נמנים, ה[[רי"ף]], אבן אל-גאסום שכתב ספר על התפילות, וכן [[רבי יהוסף הנגיד]] (בנו של רבי [[שמואל הנגיד]]) לו אף השיא את ביתו.
==חיבוריו==
שורה 45 ⟵ 41:
*'''מגילת סתרים''' שקטעים ממנה התגלו מ[[גניזת קהיר]]. הספר כולל 250 סימנים המסמלים את כל השאלות שנשאל. כולל גם פרשנות בשאלות הלכתיות שבתלמוד, ספר זה תורגם ויצא לאור על ידי הרב [[יוסף קאפח]].
*'''חבור יפה מהישועה''' - סיפורים ואגדות שאותם אסף ממקורות תלמודיים, גאונים וממקורות זרים. הספר נכתב במקור בערבית, פורסם במספר מהדורות בעברית. בחלקם נקרא '''ספר המעשיות'''. נדפס לראשונה בפירארה שי"ז, ולאחמ"כ באמסטרדם תק"ו.
*
*
*
*
* ספר בו הוא מתאר את השתלשלות המסורת או הקבלה של תורה שבע"פ דור אחרי דור עד סוף ימיו.▼
כמו כן רב ניסים חיבר ספר הלכה שלא הגיע לידינו, אך עם זאת כיוון שחלק רב מיצירתו הועתק בימיו ולכן גם מהחיבורים שלא נשתמרו נותרו ציטוטים בספרות התקופה שנכתבה בספרד, באשכנז, בפרובנס, במצרים ובא"י. ציטוטים מדבריו מאזכרים אותו בתור "רבינו ניסים גאון" למרות שלא היה [[גאונים|גאון]], כונה כך כתואר כבוד כיוון שעמד בראש הישיבה שנחשבה כישיבה המשמעותית והגדולה ביותר השקולה לישיבות בבל בשעתן.
▲*ספר בו הוא מתאר את השתלשלות המסורת או הקבלה של תורה שבע"פ דור אחרי דור עד סוף ימיו.
==קישורים חיצוניים==
| |||