מסדר אבירי היכל שלמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 118:
לאחר שהאפיפיור בוניפקיוס הביע התנגדות להעלאת המיסוי על נכסי הכנסייה, המלך פיליפ החל בפעולות שמטרתן היו לנשל את האפיפיור מכיסאו. המאבקים בין בוניפיקיוס לבין פיליפ החלו כבר בסוף המאה ה-13 לאחר שמלומדים צרפתיים באוניברסיטת פריז החלו לפרש את כתבי הקודש וקבעו קביעה מהפכנית ולפיה סמכות המלך ניתנת לו ישירות מהאל ולכן הוא אינו כפוף לאפיפיורית.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Edward Burman|שם = Supremely abominable crimes: the trial of the Knight Templar|מו"ל = Allison & Busby|שנת הוצאה = 1994|עמ = 51-52|מקום הוצאה = London}}}} פיליפ החל להאשים את האפיפיור במעשי כפירה לא חוקיים ולא מוסריים, ובוניפקיוס מצידו פעל להוצאת צו נידוי נגד פיליפ. מלך צרפת סירב להיכנע למרות האפיפיור ואף שלח שכירי חרב לתקוף את בוניפקיוס ולהחזיקו במעצר עד למותו ב-1303. פיליפ לא היה מוכן לבטל את ההאשמות שהוא ייחס לבוניפקיוס ובמקום זאת השתמש בהם בתור קלף מיקוח נגד האפיפיור הבא, [[קלמנס החמישי]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Online Encyclopedia Britannica|כתובת = http://www.britannica.com/EBchecked/topic/456170/Philip-IV/5657/Conflict-with-the-papacy.|כותרת = Philip-IV|אתר = Online Encyclopedia Britannica|תאריך = 11.08.15}}}}
רבים האמינו כי לאחר שמיצה את כל מקורות המימון שעמדו לרשותו, המלך פיליפ החליט לתקוף את הטמפלרים כדי להשיג את כל האוצר שלהם.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Edward Burman|שם = Supremely abominable crimes: the trial of the Knight Templar|מו"ל = Allison & Busby|שנת הוצאה = 1994|מקום הוצאה = London|עמ = 48-49}}}} קלמנס מצידו ניסה למנוע מפיליפ לתקוף את הטמפלרים באמצעות הצעה לאחד אותם עם המסדר ההוספיטלרי ביוני{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Sophia Menache|שם = Clement V|מו"ל = Cambridge University Press|שנת הוצאה = 1988|מקום הוצאה = Cambridge, UK|עמ = 68}}}}1306 וגם באמצעות הצעות לביצוע של רפורמות בתוך המסדר עצמו.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Sophia Menache|שם = Clement V|מו"ל = Cambridge University Press|שנת הוצאה = 1988|עמ = 205|מקום הוצאה = Cambridge: UK}}}}ניסיונות אלו נכשלו עקב חוסר מוכנותם של בכירי המסדר אשר היו כל כך בטוחים בכוחם, בעושרם ובהגנתה של הכנסייה,{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = ברברה טוכמן|שם = ראי רחוק: המאה הארבע-עשרה הרת הפורענויות|מו"ל = דביר|שנת הוצאה = תשנ"ה|עמ = 58|מתרגם = כרמית גיא|מקום הוצאה = תל-אביב}}}} ולכן הרשו לעצמם להתעלם ולא לייחס חשיבות מיוחדת לשמועות שהופצו על תוכניותיו של פיליפ. למרות שהוא היה ידוע בתור אדם שאפתן וחסר רחמים נראה שמעשיו לא נבעו רק מתוך רצונו לכסות את הוצאותיו הרבות. המסדר הטמפלרי היה ארגון צבאי קטן אך נחוש ומאומן היטב אשר נהנה מחסינות דתית והיה נאמן לאפיפיור.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Catholic Encyclopedia|כתובת = http://www.newadvent.org/cathen/07690a.htm|כותרת = Immunity|אתר = Catholic Encyclopedia|תאריך = 11.08.15}}}}חזרתו של המסדר לאירופה נתפסה מאיימת ומעוררת טינה, לא רק בגלל עושרו ועוצמתו אלא גם מכיוון שמדובר בצבא שנאמנותו היא איננה למונרך המקומי, אלא לאפיפיור, ולכן הוא מהווה איום כמעין [[גיס חמישי]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Online Encyclopedia Britannica|כתובת = http://www.britannica.com/EBchecked/topic/586765/Templar.|כותרת = Templar|אתר = Online Encyclopedia Britannica|תאריך = 10.08.15}}}}כמו כן, לידי פיליפ הגיעו האשמות בדבר מעשי הכפירה של חברי המסדר{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Edward Burman|שם = Supremely abominable crimes: the trial of the Knight Templar|מו"ל = Allison & Busby|שנת הוצאה = 1994|עמ = 49-50|מקום הוצאה = London}}}}האשמות אשר לא היו כה נדירות באותה התקופה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = J.M. Upton-Ward|שם = The rule of the Templars: the French text of the rule of the Order of the Knights Templar|מו"ל = Boydell Press|שנת הוצאה = 1992|מקום הוצאה = Woodbridge, Suffolk, UK|עמ = 10}}}}פיליפ עצמו היה ידוע בתור אדם בעל אמונה חזקה בחוק ובסדר האלוהי,{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Edward Burman|שם = Supremely abominable crimes: the trial of the Knight Templar|מו"ל = Allison & Busby|שנת הוצאה = 1994|עמ = 49-50|מקום הוצאה = London}}}} ודוגמה לכך ניתן למצוא במסגרת הטיוטה לנאומו של Guillaume de Plaisans שהיה בן אצולה וחבר במועצה של המלך פיליפ. התעודה המתוארכת מיום 29 במאי 1308, מכילה בתוכה אזכורים רבים של אלמנטים דתיים. ניצחונו של פיליפ על הטמפלרים מוצג כזהה לניצחונו של ישו, והמלך מתואר כשליח האל. במסגרת הנאום הטמפלרים מואשמים בביצוע מעשי בגידה נגד הכנסייה והאמונה
"...מפריים ניתן לעמוד על טיבם, שהרי נאמר כי ארץ הקודש אבדה בגלל מגרעותיהם, וכי תכופות חתמו על הסכמים חשאיים עם הסולטן, וכי בבתיהם לא העניקו הכנסת-אורחים גם לא נדבות ולא עשו כל מעשה אחר של אהבת– זולת (caritas); כל תשומת-לבם הופנתה להרבות-רכוש, להתדיינות במשפטים ולמחלוקות...".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = אמנון לינדר|שם = צרפת בימי פיליפ ה"יפה": מקורות לתרגיל|מו"ל = האוניברסיטה העברית|שנת הוצאה = תשל"א|עמ = 12-13|מקום הוצאה = ירושלים}}}}זהו החלק היחידי במסגרת המסמך שמייחס האשמה ספציפית כלשהי נגד הטמפלרים, כלומר בעוד שהטקסט מתמקד בלפאר את פיליפ שהצליח לחשוף את השחיתות והכפירה של הטמפלרים אין אזכור לאשמות אחרות המיוחסות למסדר- כלומר, אובדן ארץ הקודש לא נתפס ככישלון צבאי גרידא של הנזירים הלוחמים אלא כעונש מהשמיים על התנהגותם החוטאת והלא מוסרית- טיעון אשר נועד לפגוע בתדמיתם ובמעמדם של הטמפלרים בקרב האוכלוסייה המקומית, ואולי גם על מנת לייצור קרע בינם לבין הכס הקדוש. היעדר האשמות ספציפיות אחרות נגד המסדר מהווה אינדיקציה חזקה לכך שהמלך פיליפ ותומכיו האמינו כי הכישלונות הצבאיים של הטמפלרים פגעו בתדמיתו ובמעמדו של המסדר בקרב הציבור.
| |||