ויקיפדיה

אאכן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
שורה 44:
בתחילת [[המאה ה-9|מאה ה-9]] הזמין המלך קארל סוחרים יהודים להתיישב באזור שלטונו, והמקום הראשון היה עיר המלוכה אאכן{{הערה|1=[http://he.shvoong.com/humanities/history/1964832-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%94/ על ראשית ההתיישבות בגרמניה] תקציר באתר שוונג}}.
 
ב[[גזירות תתנ"ו|מאורעות תתנ"ו]], בעת מסע הצלב הראשון, ניצלה עיר זו מהפרעות, והבישוף של אאכן, שתיאוריו מקובלים בדרך כלל על היסטוריונים, תיאר את הרציחות כפעולה של אספסוף אשר פעל ממניעי שנאה שאינם בהכרח קשורים לאדיקות הדתית {{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=kOJXTRtKI04C&dq=%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A3+%D7%A9%D7%9C+%D7%90%D7%90%D7%9B%D7%9F&source=gbs_navlinks_s הספר אנטישמיות ושנאת ישראל] עמוד 81 על הבישוף של אאכן. הספר באתר הספרים המקוון של גוגל.}}.
 
לפי תעודות עתיקות מהעיר, בשנת [[1349]] "נמסרו" יהודי אאכן לידי הרוזן יוליך (Jülich) שגבה מהם מסים ואישר את שהותם בעיר. ב-[[1629]] גורשו היהודים מאאכן. הדבר גרם להפסד ניכר בגביית מיסים, ועשר שנים אחר כך הוחזרו בניגוד לדעת ועד העיר. ב-[[1777]] נכללו ענייני הקהילה היהודית בתקנות העיר. רק ב-[[1823]] הורשו לקבור את מתיהם בבית קברות סמוך לעיר. ב-[[1847]] קיבלו מעמד אזרחי במסגרת הממלכה הפרוסית.
שורה 50:
ב-[[1845]] נבנה בית ספר יסודי יהודי בעיר, וב-[[1862]] נוסד בית הכנסת הגדול בעיר. בשנת [[1911]] הוקם בעיר התא הציוני הראשון בכל גרמניה{{הערה|1=[http://www.irgun-jeckes.org/?CategoryID=325&ArticleID=891 סיפור חיים - יוליוס קאופמן] באתר היקים}}.
 
ב[[ליל הבדולח]] שרפו הנאצים את בית הכנסת הגדול באאכן ובתי כנסת נוספים. פרעות אלו מתועדות בימינו באתר הספרייה היהודית המקוונת, וכן באתר "בית אשכנז" {{הערה|1=מיקומו ברחוב Promenadenstraße על פי מסמך [http://www.ashkenazhouse.org/synagog/North%20Rhine-Westphalia.doc רשימת בתי הכנסת הנפגעים בליל הבדולח] מאתר בית אשכנז}}{{הערה|1=[http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/Holocaust/aachensyn.html אתר הספרייה היהודית המקוונת]}}.
 
לא נמצאו נתונים מסודרים על מספר היהודים, בתי הספר, המקוואות ומוסדות הדת יהודיים בעיר, ולא על גורלם, בשנות השואה. קהילת יהודי אאכן הייתה בזמנו קהילה גדולה ומשגשגת. שיעור התבוללות היהודים היה גדול. כך גם נמצא בתיעוד משפחות, בעיון בשמות משפחה בספר טלפונים לפני המלחמה, וכן עולה מעדויות של צאצאי יהודי אאכן ששרדו{{הערה|1=[http://www.reuters.com/article/idUSTRE69003E20101001 מנכל HP] (באנגלית) בן לניצולי שואה יליד אאכן.}}. בתיעוד אישי של ניצולת שואה אדל גלזר, ביום [[ו' בניסן]] [[ה'תש"ד]] ([[24 במרץ]] [[1942]]) נשלחו 2,200 יהודים מהגטו באיזביצא למחנה ההשמדה [[בלז'ץ]], על מנת לפנות מקום להגעתם של שני משלוחים בני כ-1,000 יהודים למחרת. המשלוח הראשון היה בעיקרו מהעיר אאכן{{הערה|1=[http://www.rijo.homepage.t-online.de/pdf/EN_FU_JU_glaser_adele.pdf עדותה של אדל גלזר מגטו איזביצא ומחנה בלזץ]}}.
שורה 60:
בשנת [[1954]] מנתה קהילת יהודי אאכן 104 יהודים, וזו טיפלה ב-46 בתי עלמין בתחומה. הקהילה פנתה לקבלת פיצויים באופן עצמאי מממשלת גרמניה המערבית כנפגעי המשטר הנאצי{{הערה|1=[http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206679.pdf פיצויים עצמאיים מגרמניה] באתר יד ושם}}.
 
בשנת [[1995]] נבנה בית הכנסת מחדש במתכונתו המקורית, בעת כהונתו של ראש העיר יורגן לינדן {{הערה|1=[[:en:Jürgen Linden|יורגן לינדן ובית הכנסת]] בוויקיפדיה אנגלית}}. כיום הרחוב שבו עמד בית הכנסת נקרא "SynagogeplatzStrasse" כלומר רחוב כיכר בית הכנסת.
 
ב-[[1 בספטמבר]] [[1997]] ניתן "פרס השלום של העיר אאכן" ל[[אורי אבנרי]], הפעיל הליברלי מישראל.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אאכן"