ציסטת ברטולין – הבדלי גרסאות

רוב ציסטות הברטולין לא גורמות להופעת סימפטומים. אלה שכן, עשויות לגרום לתחושת כאב בזמן הליכה, ישיבה{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}, או [[דיספריוניה]] (קיום יחסי מין, באנגלית: dyspareunia){{הערה|שם=Eilber2003|{{cite journal|title=Benign Cystic Lesions of the Vagina: A Literature Review|last=Eilber|first=Karyn Schlunt|date=September 2003|journal=The Journal of Urology|issue=3|doi=10.1097/01.ju.0000062543.99821.a2|volume=170|pages=717–722|pmid=12913681|author2=Raz, Shlomo}}}}. גודלן עשוי לנוע בין 1 ל- 4 ס"מ, ומיקומן השכיח הוא מדיאלית לשפתיים הקטנות של [[לביה מינורה|הלביה מינורה]]. רוב ציסטות הברטולין מופיעות על אחד הצדדים בלבד, שמאל, או ימין ([[Unilateral|חד צדדית]]). ציסטות קטנות לרוב לא מלוות בכאב, אך ציסטות גדולות מאוד עשויות לגרום לכאב משמעותי.

ציסטה בבלוטת הברטולין מתפתחת כאשר צינור בלוטת הברטולין, שתפקידו לנקז אותה, נחסם{{הערה|שם=Eilber2003|{{cite journal|title=Benign Cystic Lesions of the Vagina: A Literature Review|last=Eilber|first=Karyn Schlunt|date=September 2003|journal=The Journal of Urology|issue=3|doi=10.1097/01.ju.0000062543.99821.a2|volume=170|pages=717–722|pmid=12913681|author2=Raz, Shlomo}}}}. במצב כזה, הפרשות הבלוטה נשארות בפנים, במקום להיות מנוקזות, ויוצרות את הציסטה{{הערה|שם=Omole2003|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}}}. במקרה של זיהום בציסטה, עלולה להווצר [[מורסה]]{{הערה|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}|שם=Omole2003}}, אשר מאפייניה העיקריים הם אדמומיות אזורית וכאב במגע{{הערה|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}|שם=Omole2003}}. ציסטת הברטולין עצמה אינה מהווה [[זיהום (רפואה)|זיהום]], אך אחת הסיבות להווצרותהלהיווצרותה היא זיהום, כמו גם דלקת או חסימה פיזית (על ידי ריר, או ליקוי אחר) של צינורות הברטולין, צינורות ההובלה מבלוטות הברטולין אל הפות. במקרה בו מתחיל זיהום, התוצאה היא מורסה בברטולין. הציסטות לא מהוות מחלה המועברת במגע מיני, זיהום שקשור אליהן נחשב לנדיר והסיבה להתפתחותן אינה חד משמעית. באופן כללי, ניתן להניח כי במקרה שבו מופיעה מורסה, הגורם יהיה זיהום חיידקי ולא מחלת מין{{הערה|{{cite book|title=Rosen's emergency medicine : concepts and clinical practice|last=Marx|first=John A. Marx|date=2014|publisher=Elsevier/Saunders|isbn=1455706051|edition=8th|location=Philadelphia, PA|pages=Chapter 137|chapter=Skin and Soft Tissue Infections}}|שם=Rosen2014Chp137}}.

הטיפול תלוי בחומרת הסימפטומים. אם אין תסמינים, יתכןייתכן כי לא יהיה נחוץ טיפול כלל. ציסטות זעירות וחסרות תסמינים צריכות להיות תחת מעקב לאורך זמן, במטרה לבדוק אם הן גדלות. במקרים הדורשים התערבות, ניתן להשתמש בקטטר לצורך ניקוז הציסטה, או שניתן לבצע ניתן לבצע הליך כירורגי המכונה "כיוס", או [[פתיחת ציסטה]] (באנגלית: marsupialization), אך לא במקרה בו הציסטה מזוהמת. במסגרת הליך זה יפתחו את הציסטה כדי ליצור פתח קבוע באמצעות תפרים, במטרה לשמור על ערוץ ההפרשות פתוח. הסיבה להמנעותלהימנעות מפני חיתוך וניקוז רגילים היא, שהם עשויים לאפשר לציסטה לשקם את עצמה. להתערבות מסוג כזה או אחר יש שיעור הצלחה של 85%, ללא תלות בשיטה בה בוחרים להשתמש, בכל הקשור להיעדרות של נפיחות, אי-נוחות, או מראה של תעלה דולפת{{הערה|[http://bestpractice.bmj.com/best-practice/monograph/1060/treatment/step-by-step.html Bartholin's cyst] from BestPractice, BMJ Publishing Group. }}. צנתור נחשב להליך פשוט יחסית, שאין צורך לסביבת חדר ניתוח כדי לבצעו. במסגרת הליך זה, צינורית קטנה עם בלון בקצה (המכונה Word catheter) מוכנסת אל תוך הציסטה{{הערה|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}|שם=Omole2003}}, הבלון מנופח במטרה לשמור על מיקום קבוע, הקטטר נשאר למשך 2 עד 4 שבועות, מנקז את הנוזלים וגורם לבלוטה להפתח באופן סטנדרטי לאחר הסרת הקטטר. קטטר לרוב לא יפגע בתפקוד הרגיל, אך ככלל אין לקיים יחסי מין בתקופה זו. בשלב מסוים עלול להתפתח בציסטה זיהום, שיתחיל להחלים באופן עצמאי לאחר 3 עד 4 ימים. מרשם למשככי כאבים כדוגמת [[איבופרופן]], וכמו כן טבילות ממושכות באמבטיה עשויים לסייע לחתושה. לצורך זירוז הריפוי עצמו, ניתן להשתמש בקומפרסים חמים. לבסוף, אם מורסה בבלוטת ברטולין מופיעה מספר פעמים, ניתן להסיר את הבלוטה ואת צינור ההובלה בניתוח. הסרת בלוטות אלה לעתים מומלצת לנשים מעל גיל 40, במטרה לודא היעדר של [[סרטן (מחלה)|סרטן]]. לרוב, [[אנטיביוטיקה]] אינה נחוצה{{הערה|{{cite journal|url=http://www.aafp.org/link_out?pmid=12887119|title=Management of Bartholin's duct cyst and gland abscess|last2=Simmons|first2=Barbara J.|journal=American Family Physician|issue=1|year=2003|volume=68|pages=135–40|pmid=12887119|last3=Hacker Yolanda|last1=Omole|first1=Folashade}}|שם=Omole2003}}.

* המאמר בנושא טיפול בציסטת בבלוטת ברטולין באמצעות שימוש בפחמן דו -חמצני בלייזר, מאת דה גויס ספק וחובריו (2016). מתוך כתב העת איינשטיין, 14(1), 25–29 "[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4872913/ Treatment of Bartholin gland cyst with CO2 laser]". '''(באנגלית)'''