קבורה המונית – הבדלי גרסאות

אחת הסיבות העיקריות בהיסטוריה לקבורה המונית היא [[אפידמיולוגיה|אפידמיולוגית]]. לעתים מדובר בתמותת מספר גדול של אנשים, עקב מגפה או אסון טבע, בהיעדר אפשרות להחזיק בגופות רבות לאורך זמן, ונוצר הצורך לקברם במהירות מסיבות תברואתיות ועל מנת למנוע התפשטות [[מגפה|מגפות]].

 

 

קיימת מחלוקת בקרב ה[[אפידמיולוגיה|אפידמיולוגים]] בנוגע לקבורה המונית לאחר אסון טבע,  האם קבורה המונית אכן מסייעת בהפחתת מגפות באופן משמעותי. הטענה הרווחת היא, כי במקרים של גופות הפזורות בשטח ללא יכולת פינוי משמעותית, לדוגמה לאחר אסון טבע, הנותרות בחום במשך ימים, חשופות לפגעי מזג האוויר, עלול להתפתח ריקבון הבשר, שבתורו יעודד זבובים להטיל רימות בבשר, ולהעביר זיהומים מהגופות תוך זמן קצר. הטענה היא, כי דבר זה עלול להגדיל את הסיכון להתפרצות של [[דיזנטריה]], [[שלשול]], [[דיפתריה]] או [[טטנוס]], מחלות שהיו עלולות בעבר לסכן חיים.  כיום, למרות אי הנוחות שבכך, יש הטוענים כי הזיהומים האפשריים אינם מסכנים חיים, והסיכון הבריאותי לאחר אסונות טבע מוגבל, ואינו מחייב קבורה המונית מיידית. מנגד, באזורי אסון שהנגישות אליהם מוגבלת, ייתכן כי מחלות אלה כן עלולות לסכן חיים.

במקרים אחרים, קבורה המונית משמשת כאשר לא ידועה זהות כל הגופות, או חלקיהן השונים, ומתוך רצון להביא את המתים לקבורה מכובדת.  קבורת המת תוך שמירה על [[כבוד המת|זהותו וכבודו]] היא ערך חשוב ביהדות, וכן בתרבויות אחרות. בקבר אחים ניתן לקבור את המתים במשותף, תוך ציון שמותיהם על גבי הקבר המשותף, ובכך לשמור על זהותום וכבודם.

 

 

== ראו גם ==