פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 272 בתים, לפני שנתיים
מ
אין תקציר עריכה
מבחינה היסטורית, הופקדה סמכות החנינה בדרך כלל בידי ה"כתר", אשר לא נחשב לרשות נפרדת משלוש הרשויות, אלא עמד בראשה של כל אחת מהן. ברוב מדינות העולם, מופעלת סמכות החנינה בשיתוף עם רשות אחרת או אפילו עם שתי רשויות אחרות. בדרך כלל מופעלת הסמכות על ידי הרשות המבצעת ולעתים קרובות גם בעזרת אנשי הרשות השיפוטית. עם זאת, קשה לקבוע לאיזה משלוש הרשויות שייכת סמכות זאת וייתכן שהפתרון הוא אמנם לראותה כמוסד שאין לסווגו עם אף אחת מרשויות אלו.
 
מקור הענקת החנינה שאוב מגישתו של ה[[פילוסוף]] הגרמני [[הגל]], לפיה במדינה שוויונית צריכה להיות סמכות שהיא מעל למידת הדין, שתגלם במקרים מסוימים את מידת הרחמים. במדינות רבות הזכות לחון ניתנת למלוכה, ובישראלוב[[ישראל]], הסמכות להעניק חנינה ניתנה לנשיאל[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]].
 
==חנינה בישראל==
. נשיא המדינה נחשב למעין רשות עצמאית בכירה - הרשות החוננת. סמכות החנינה המוענקת לו מתוארת גם כ"סמכות פררוגטיבית".
 
בישראל, כמדינת [[דמוקרטיה פרלמנטאריתפרלמנטרית]], לנשיא תפקיד ייצוגי בעיקרו. על אף זאת, סמכות החנינה מקנה לנשיא המדינה שיקול דעת ומרחב הכרעה עצמאי. זו הסמכות המהותית ביותר של נשיא המדינה, המעוגנת בסעיף 11(ב) ל[[חוקלחוק יסוד: נשיא המדינה]], לפיו:
 
{{ציטוט|תוכן=לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם.}}
מקובל לסווג את מדינת ישראל בתוך קבוצת המדינות אשר בהן הנשיא ממלא בעיקר תפקיד ייצוגי, ולמעשה אין בתפקידו אלו סמכות של ממש. קיים ויכוח האם סמכות החנינה נמנית עם תפקידיו היצוגיים, או שמא נתונות לו במסגרתה סמכויות של ממש.
 
נראה כי על פי הגדרת סעיף 11 ל[[חוק יסוד|חוקלחוק היסוד]], קיימת חלוקה מבנית בין "תפקידים" לבין "סמכויות", כאשר החנינה מוגדרת כ"סמכות" - כוח לשנות או להחליט על עשיית פעולה זו או אחרת, או על הימנעות מכל פעולה , על פי שיקול דעתו של בעל הסמכות. כמו כן, בסעיף זה נמנע המחוקק מלציין מיהו הגוף שהמלצתו מובאת בפני הנשיא לפני החנינה. נראה כי התכוון המחוקק להפקיד בידיו שיקול דעת מלא להכריע בעניין.
 
===בלעדיות הסמכות===
{{ציטוט|תוכן=סמכות הנשיא לחון נידונים היא סמכות ייחודית המיוחדת לרשות המחוננת והיא נועדה להקנות לנשיא, בתחום זה, חופש מלא להחליט כרצונו ולפי מיטב הבנתו, אל לנו לאפשר לרשות אחרת לנגוס בסמכות זו.}}
 
קיימות רשויות אחרות שבכוחן להתחשב במצבו המיוחד של העבריין ולהקל עליו. ה[[משטרה]] טרם העמדה לדין, בבואה לחקור את העבירה; התביעה הכללית, בבואה להחליט האם להעמיד אדם לדין; [[בית משפט]], בשלב גזירת הדין; וועדתועדת השחרורים שליד [[שירות בתי הסוהר]] או הוועדה לעיון בעונש לפי [[חוק השיפוט הצבאי]], לאחר סיום ההליך הפלילי. עם זאת, נעדר מסמכותן של ועדות אלו האופי הרחב והגמיש שיש לסמכויותיו של הנשיא, או לסמכויות ה[[רמטכ"ל]] על פי תקנה 55 ל[[תקנות ההגנה (שעת חירום)]], שהן רחבות למדי.
 
לכאורה, אף ל[[ממשלה]] ניתנה סמכות חנינה, שכן הועברו אליה כל סמכויות הנציב העליון, "בלתי אם ניתנה למועצה הזמנית" (הכנסת). אלא שהכנסת, ב[[חוק יסוד: הממשלה]], הוציאה מידה סמכות זו, כשקבעה בסעיף 29 כי:
===סוגי חנינה===
====חנינה גורפת לעומת חנינה קצובה====
חנינה גורפת מבטלת את העונש וגם את ההרשעה בעבירה שהובילה לעונש. חנינה כזו מאפשרת לאישיות פוליטית לשוב ולשמש בתפקיד ציבורי, אף אם הורשעה בעבירה שיש עמה [[קלון (משפט)|קלון]]. חנינה זו חלה גם על עונשים מנהליים. לעומתה, חנינה קצובה הינה קציבת עונשו של אדם, כלומר קיצורו. האחרונה יכולה להינתן גם לנאשם שנגזר עליו עונש מאסר עולם, באופן שייקצב עונשו, כך שיעמוד על 30 שנות מאסר לכל היותר.
 
====חנינה לאדם לעומת חנינה לקבוצה====
 
== חנינת מס ==
חנינת מס היא אמצעי המשמש את המדינה כאשר נוצר צורך ועניין לעודד גבייה של כספי מסים שהועלמו. [[העלמת מס]] היא תופעה נרחבת ונתפסת לבעיה קשה שכן הציבור, המשלם מסים כחוק מרגיש מרומה כאשר ישנם המתחמקים מתשלום המס. מקורה של  חנינת המס ניתנת בחקיקה או בהוראה מנהלית, המאפשרת לנישומים מעלימי מס לפנות מיוזמתם אל רשויות המס על מנת להצהיר על העלמות מס שביצעו ובכך לשלם בדיעבד את חובם למדינה. בתמורה זוכים נישומים אלו להגנה מפני [[סנקציה]] פלילית אשר היו צפויים לה אילו היו נתפסים ומועמדים לדין.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = משרד עורכי דין ברנע ושות|כתובת = http://www.barlaw.co.il/he/%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A1%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1-%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%A3-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%9E%D7%A1|כותרת = חנינת מס|תאריך = 13 אוקטובר, 2014}}}}
 
==חנינות מפורסמות==
*[[יהושע בן ציון]] בנקאי שנידון ל-12 שנות מאסר על גניבה, וקיבל אחרי כשלוש שנים חנינה מנשיא המדינה, אפרים קציר, עם חתימת קיום של [[מנחם בגין]], עקב מצב בריאותו. בן ציון המשיך לטעון לחפותו, ולאחר שחרורו הקדיש חלק ניכר מ-27 שנות חייו הנותרות לניסיונות לטיהור שמו, אך נפטר מבלי לקבל חנינה מרחיבה יותר מנשיאי המדינה.
*'''המעורבים ב[[פרשת קו 300]]:''' ראש ה[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]], [[אברהם שלום]], ושלושה פעילי שב"כ אחרים, בהם [[אהוד יתום]], קיבלו חנינה מהנשיא [[חיים הרצוג]], לפני שהוגשו נגדם כתבי אישום בגין חלקם בפרשה.
* המעורבים בפרשת רצח [[פולקה ברנדוט|הרוזן ברנדוט]] בירושלים, ספטמבר 1948: מנהיג הלחה[[לוחמי חרות ישראל|לח]] [[נתן ילין-מור|נתן פרידמן-ילין]] הורשע ונדון לשמונה שנות מאסר בפועל - שוחרר לאחר זמן לא רב, לאחר קבלת חנינה, במסגרת חנינה כללית למעורבים בפרשת הרצח. בינואר 1949 אף עמד בראש "[[מפלגת הלוחמים|רשימת הלוחמים]]" שהעמיד הלח"י לבחירות לאספהל[[האספה המכוננת|אספה המכוננת]] של אותה שנה וזכתה במנדט אחד (5,363 קולות).
 
==חנינה לאחר המוות==
לעתים מוענקת לאדם או לקבוצה חנינה לאחר המוות. חנינה כזו משמשת לטיהור שמו של המנוח, ומשקפת עמדה לפיה לא הייתה הצדקה להרשעתו. דוגמאות:
* בשנת 2008 הודיע [[משרד ההגנה (הממלכה המאוחדת)|משרד ההגנה הבריטי]] על מתן חנינה ל-306 החיילים הבריטים שהוצאו להורג ב[[מלחמת העולם הראשונה]] באשמת [[עריקה]] או גילוי פחדנות.{{הערה|{{הארץ|ריצ'רד נורטון-טיילור|החיילים הבריטים שנורו על "פחדנות" במלחה"ע הראשונה - יזכו כעת לחנינה|1.1129521|17 באוגוסט 2006}}}}
* בתחילת 2017 הוענקה בבריטניהב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] חנינה לאחר המוות לאלפי גברים שהורשעו ב[[הומוסקסואליות]] - התנהגות שעשרות שנים קודם לכן חדלה להיות עבירה פלילית בבריטניה.{{הערה|{{הארץ|[[AP]]|בריטניה העניקה חנינה לאלפי גברים שהורשעו בהומסקסואליות ומתו|1.3535172|31 בינואר 2017}}}}
* הזמר [[ג'ים מוריסון]] קיבל בשנת 2010, כ-39 שנים לאחר מותו, חנינה על עבירת התערטלות בפומבי עליה הורשע ב[[פלורידה]] בשנת [[1969]].{{הערה| Michael Peltier, [http://www.reuters.com/article/us-morrison-idUSTRE6B85UA20101209 Florida pardons The Doors' Jim Morrison], [[רויטרס|Reuters]], December 9, 2010}}