מלחמת הירושה הספרדית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 90:
ממשלת בריטניה החדשה נקטה בעמדה פציפיסטית מאד. בהנהגת מזכיר המדינה הנרי סנט ג'ון, פתחו בדו-שיח חשאי עם שר החוץ הצרפתי המרקי דה טורסי, בהיעדר גורמים אוסטריים או הולנדיים. בעוד התפתחות חיובית עבור צרפת, הכוחות הבריטים תחת דוכס אורמונד סירבו להיכנס לקרב. לכן, ב-[[1712]], כוחות צרפת הצליחו לכבוש בחזרה את רוב השטח שהפסידו קודם לכן.
המשא ומתן נשא פרי ב-1713, כשנחתם הסכם אוטרכט, שבעקבותיו בריטניה והולנד הפסיקו את הלחימה נגד צרפת. [[ברצלונה]], שתמכה בתביעת הארכידוכס קרל לכס מלך צרפת ובבעלות הברית מאז [[1705]], נכנעה סופית לצבא בית בורבון ב-[[11 בספטמבר]] [[1714]] לאחר שהוטל על העיר הקטלנית מצור ארוך וקשה, מה שסיים את שהיית בעלות הברית בספרד (כיום ידוע יום זה כיום העצמאות הקטלני. למעשה - אובדן העצמאות). הלחימה בין צרפת ואוסטריה המשיכה עד 1714 כשאושרו חוזי
[[קובץ:Allegory of the Peace of 1714.jpg|שמאל|ממוזער|450px|האלגוריה של שלום 1714 - ככה החשיבו את חוזה אוטרכט]]
| |||