הסכמה שבשתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 8:
מקרה מפורסם של הפעלת עקרון ההסכמה שבשתיקה נפסק בשנת 1990 כאשר [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] קבע שמדינת [[ג'ורג'יה]] ויתרה ל[[דרום קרוליינה]] על [[אי]] בנהר [[סוואנה (נהר)|סוואנה]], שנקבע שישתייך אליה בחוזה משנת 1789, מאחר שהיא עמדה מנגד כאשר דרום קרוליינה ספחה את האי לשטחה וגבתה מתושביו [[מס רכוש]]. בית המשפט קבע ששתיקתה של ג'ורג'יה הייתה הסכמה שבשתיקה שהיא אינה יכולה לחזור בה ממנה{{הערה|[https://supreme.justia.com/cases/federal/us/497/376/ Georgia v. South Carolina - 497 U.S. 376 (1990)]}}.
 
בישראל, מכירים בתי המשפט בזכות של מסיג גבול להשתמש במקרקעין, הנובעת משתיקה מתמשכת של בעל המקרקעין. הזכות אינה מקנה למסיג הגבול זכות להמשיך להחזיק בנכס ובעל המקרקעין רשאי לדרוש את פינויו, אולם בתי המשפט הקנו למסיג הגבול ארכה לפנות את הנכס וכן פיצוי על השקעה במקרקעין{{הערה|[[נינה זלצמן]], [http://132.66.252.134/Heb/_Uploads/dbsAttachedFiles/Iyunei35-2Zalzman.pdf "רשות־חינם" במקרקעין כ"השאלת מקרקעין"—גישת הסיווג והלכות ה"רישיון במקרקעין"], עיוני משפט לה, תשע"ג, הערת שוליים 2}}.
 
גם ב[[משפט עברי|משפט העברי]] יש מקרים בהם מתקבלת הטענה שאדם שהביע הסכמה בשתיקה שוב אינו יכול למחות נגד אותה פעולה. הנימוק הוא שהאדם הסביר לא היה שותק על מעשה כזה אילולא הסכים לו.