פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 8 בתים ,  לפני שנתיים
מ
←‏העת העתיקה: קישורים פנימיים
שרידי עיקרו של היישוב הקדום בקרבת המבצר נמצאו בנמל הטבעי שמצפון לחצי האי. בין השנים [[1935]]-[[1930]], נערכו במקום חפירות במימון [[מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי]] ובראשותו של הארכאולוג הבריטי ס.נ. ג'ונס. בחפירות נתגלו שרידיו של יישוב שהתקיים במקום למן [[תקופת הברונזה]] התיכונה ועד לתום [[התקופה ההלניסטית]]. בחלקו הצפוני של חצי האי, מתחת לפני הים, נמצאו שרידי יישוב מ[[תקופת הברזל]]. שרידים אלו מזוהים כיום כמושבה [[פיניקים|פיניקית]] אשר הוקמה במקום ככל הנראה בסביבות המאה ה-8 לפנה"ס. זהו היישוב הפיניקי היחיד בו לא נבנו מבנים מאוחרים על היסודות הפיניקיים, והוא מאפשר לחוקרים יכולת ניתוח שלא נודעה בעבר על צורת החיים של הפיניקים.
 
בשנות השישים של [[המאה ה-20]] ערכה [[האגודה למחקר ארכאולוגי תת-ימי בישראל]] חקירה ומיפוי של האתר, החפירות נמשכו גם בשנות השבעים, הפעם על ידי "[[המרכז ללימודי ים]]" של אוניברסיטת חיפה בראשותם של פרופסור [[אבנר רבן]] וד"ר [[אלישע לינדר]]. בחפירות נמצאו שרידיהם של שובר גלים בנוי אבני גזית באורך של כמאה ושלושים מטרים, וכן מספר מזחים ורציפי עגינה לספינות, גם הם בנויים גזית, אשר הארוך שבהם מגיע לאורך של מאה מטרים. סמוך לנמל נתגלו שרידיהם של שלושה מגדלים. במקום נמצאו מספר עוגני אבן מ"הטיפוס הפיניקי". ניתוח כלל הממצאים העלה כי מדובר ביישוב מתקופת הברזל, אשר נוסד לכל המאוחר בתקופת שלטון הפרסים בארץ ישראל (המאה ה-6 לפנה"ס).
 
בשנת [[2002]] נערכו במקום חפירות תת-ימיות של המכון ללימודי ים ע"ש רקאנטי שבאוניברסיטת חיפה במסגרת עבודת מחקר על אופן בנייתם של הנמלים הפיניקים. במסגרת חפירות אלו נתגלו בין אבני המזח הקדום כפיסי עץ, ככל הנראה מיובאים, שגילם תוארך לסוף המאה ה-9 או תחילת המאה ה-8 לפנה"ס. המושבה הפיניקית בעתלית הוקמה ככל הנראה למטרות סחר מול [[ממלכת ישראל]].