רדיואקטיביות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
 
===מקורות קרינה מעשי ידי אדם===
בממוצע כל אדם סופג כ־2.4 [[זיוורט|מיליזיוורט]] לשנה (240 [[גרם|מיליגרםמילירם]] לשנה),{{הערה|1=[http://www.unscear.org/docs/reports/gareport.pdf D:\My Documents\WordPerfect\WordPerfect 8.0\2000Report\AAMaintext\Maintext.wpd]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} ערך הנע בין 0.2־10 מיליזיוורט בתלות במקום מגוריו והרגליו. מתוכם, כ־0.4 מיליזיוורט מקורם ב[[קרינה קוסמית]], 0.4 מיליזיוורט ממקורות קרינה ארציים, 1.2 מיליזיוורט משאיפת גזים רדיואקטיביים (בעיקר [[רדון]]) ו־0.3 מיליזיוורט מ[[מזון]]. מקורות טבעיים תורמים כ־1.8 מיליזיוורט (80%) משיעור הקרינה הנספגת בשנה ויתר ה־20% נתרמים ממקורות קרינה מלאכותיים. בתוכם, כ־0.3 מיליזיוורט לשנה בממוצע נתרמים משימושים רפואיים של קרינה, כגון: [[צילום רנטגן|צילומי רנטגן]], [[רפואה גרעינית]] והקרנות. בין מקורות הקרינה המלאכותיים הנוספים ניתן למנות [[טלוויזיה|טלוויזיות]], גלאי עשן וחלק מהתצוגות הזוהרות לשעונים ומדידים אחרים.
 
עובדים המטפלים בדלק גרעיני, לרבות כרייה, עיבוד, ניצול (למשל ב[[כור גרעיני|כורים גרעיניים]]) וטיפול בדלק משומש, נחשפים לכ־1.8 מיליזיוורט לשנה בממוצע. גם עובדים במכונים אונקולוגיים, מעבדות למחקר גרעיני וחיילים המוצבים בצוללות ובספינות גרעיניות נחשפים לקרינה בשיעור נמוך יותר בממוצע. החשיפה של עובדים אלה לקרינה מנוטרת באמצעות מד מינון קרינה (דוזימטר). אנשי צוות אוויר נחשפים לכ־3 מיליזיוורט לשנה בממוצע, בשל שיעור מוגבר של חשיפה לקרינה קוסמית.{{הערה|טבלה של מקורות קרינה ניתן למצוא ב־http://xkcd.com/radiation}}