גז פחמימני מעובה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 30:
חניית כלי רכב ממונעי גפ"מ בחניונים תת-קרקעיים מהווה סוגיה חקיקתית שעברה כברת דרך משמעותית מאז 2001, אז נחקק חוק בעניין{{הערה|http://ec.europa.eu/transport/roadsafety_library/publications/trafficrules/reports/rtr_final_en.pdf}} כיום מרבית מדינות ה OECD מאפשרות חניית כלי רכב ממונעי גפ"מ גם בחניונים תת-קרקעיים ללא שום בעיה ומחייבות את בעלי החניונים התת-קרקעיים בהתקנת הגלאים הדרושים לשם כך.
 
במדינות רבות בעולם - בדגשבעיקר על אסיהבאסיה ומדינות אירופה - השימוש העיקרי ברכבי גפ"מ נהוג בקרב [[מונית|מוניות]] - לאור הנסועה הניכרת של כלי רכב אלה, והיתרונות האקולוגיים הברורים שיש לכלי רכב ממונעי גפ"מ בהשוואה לרכבי דיזל. כי מגמה זו (שראשיתה בקוריאה הדרומית ובהונג-קונג) זכתה למשנה תוקף מאז יוני 2012 אז ארגון הבריאות העולמי הכריז באופן מפורש שהדיזל הינוהוא חומר מסרטן{{הערה|http://www.iarc.fr/en/media-centre/pr/2012/pdfs/pr213_E.pdf}}
 
==בישראל==
שורה 56:
 
===הסבת כלי רכב===
הסבת כלי רכב להנעה בגז פחמימני מעובה (או בקיצור '''הסבה לגז'''), אפשרית כיום בישראל אך ורק לרכבים ממונעי בנזין. לאור ערכי פליטות זיהום האוויר הנמוכים יותר של גפ"מ בהשוואה לבנזין ולדיזל, החליטה ממשלת ישראל (בדומה למרבית ממשלות ה OECD) להטיל מס בלו מופחת על הגפ"מ ובכך לעודד את השימוש בו. יש לציין כי על פי תקן 5202 תחנות לתדלוק הרכב בגפ"מ המיועד לכלי רכב (אוטומטיבי) חייבות למכור גפ"מ באוקטן גבוה ואיכותי יותר, ולפיכך בישראל הגפ"מ הנמכר לשימוש כלי רכב הינוהוא גפ"מ מיובא וברובו הגדול אינו תוצר של תזקיקי נפט.
 
כיום ישנן בישראל כ-70 תחנות לתדלוק גפ"מ לרכב המופעלות על ידי משווקות ארציות (כגון דור אלון גז, סופרגז, פזגז) ומשווקות פרטיות.