גז פחמימני מעובה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) |
||
שורה 30:
חניית כלי רכב ממונעי גפ"מ בחניונים תת-קרקעיים מהווה סוגיה חקיקתית שעברה כברת דרך משמעותית מאז 2001, אז נחקק חוק בעניין{{הערה|http://ec.europa.eu/transport/roadsafety_library/publications/trafficrules/reports/rtr_final_en.pdf}} כיום מרבית מדינות ה OECD מאפשרות חניית כלי רכב ממונעי גפ"מ גם בחניונים תת-קרקעיים ללא שום בעיה ומחייבות את בעלי החניונים התת-קרקעיים בהתקנת הגלאים הדרושים לשם כך.
במדינות רבות בעולם -
==בישראל==
שורה 56:
===הסבת כלי רכב===
הסבת כלי רכב להנעה בגז פחמימני מעובה (או בקיצור '''הסבה לגז'''), אפשרית כיום בישראל אך ורק לרכבים ממונעי בנזין. לאור ערכי פליטות זיהום האוויר הנמוכים יותר של גפ"מ בהשוואה לבנזין ולדיזל, החליטה ממשלת ישראל (בדומה למרבית ממשלות ה OECD) להטיל מס בלו מופחת על הגפ"מ ובכך לעודד את השימוש בו. יש לציין כי על פי תקן 5202 תחנות לתדלוק הרכב בגפ"מ המיועד לכלי רכב (אוטומטיבי) חייבות למכור גפ"מ באוקטן גבוה ואיכותי יותר, ולפיכך בישראל הגפ"מ הנמכר לשימוש כלי רכב
כיום ישנן בישראל כ-70 תחנות לתדלוק גפ"מ לרכב המופעלות על ידי משווקות ארציות (כגון דור אלון גז, סופרגז, פזגז) ומשווקות פרטיות.
|