דודו ברק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת "האתר של" לתבנית:אתר רשמי#
שורה 23:
 
==חייו ויצירתו==
ברק נולד וגדל בשכונת [[רחביה]], [[ירושלים]]. בילדותו השתייך למקהלת פינת הילד של [[קול ישראל]]. בנעוריו עבר עם משפחתו לחולוןל[[חולון]]. את שירותו הצבאי העביר כקריין וכעורך מוזיקלי ב[[גלי צה"ל]]. לאחר שחרורו מהצבא התקבל ללימודי טלוויזיה באוניברסיטת RSA ב[[ברודוויי (רחוב)|ברודוויי]], [[ניו-יורק]]. עם שובו כעבור שנה שב לגור בירושלים ולמד ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] [[ספרות עברית]], [[פולקלור יהודי]], [[אמנות]] וחינוךו[[חינוך]]. בשנת [[1970]] החל את דרכו כעורך מוזיקלי בגל הקל של "[[קול ישראל]]", שהיה לימים ל"[[רשת ג']]". בשנת [[2004]] פרש מ"קול ישראל", לאחר 35 שנה.
 
ברק החל לפרסם שירים ופזמונים בשנת [[1968]], לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. בין שיריו הראשונים היה "הילדים של סיוון", שאותו כתב לזמרת [[אילנית]], ששרה רבים משיריו. רבים מפזמוניו הראשונים כתב ל[[להקה צבאית|להקות הצבאיות]] ובהם: ""ארץ ישראל יפה", "סיירת אגוז", "היום היום", "לצפון באהבה" ו"[[פרחים בקנה]]" שנכתב בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים ושנבחר ביום העצמאות ה-56, בין חמשת שירי הלהקות הצבאיות האהובים במצעד שערך [[ערוץ 2]]. בראשית דרכו הרבה לכתוב עם המלחינים [[שייקה פייקוב]], [[נורית הירש]], [[נחום היימן]], [[אפי נצר]] ו[[מוני אמריליו]]. דודו ברק מזוהה בעיקר עם שירי ארץ ישראל שכתב והוא מרבה לתאר בשיריו את נופיה וחגיה. משיריו הבולטים בתחום זה: "דרך ארץ השקד", "בצל כפות תמר", "ארץ שבעת המינים", "זמרת הארץ", "אהבת איתמר בן אב"י" ו"דרך ישנה". בשנת [[2004]] כתב תקליטור שכולו שירי חגים שהלחין טוני הלפמן בביצוע [[רונית אופיר]]. בין שיריו גם שירי זיכרון לנופלים במערכות ישראל, כמו "אחי גיבורי התהילה" ו"בפרוט נבל ועוגב", שהקדיש אותם לחבריו שנפלו ב[[מלחמת ההתשה]] וב[[מלחמת יום כיפור]].