ברכה פולד (שיר) – הבדלי גרסאות

הִיא עָגְנָה בַּמִּפְרָץ, עַל פְּנֵי מַיִם שְׁחוֹרִים, {{ש}} בְּמַלְכֹּדֶת סְפִינוֹת הַצַּיִד. {{ש}} הִיא עָמְדָה מוּאָרָה בְּקַרְנֵי זַרְקוֹרִים, {{ש}} כְּמוֹ אָז, בְּלֵיל וִינְגֵיט, לְמוּל הַיּוֹרִים {{ש}} שֶׁקָּלְעוּ אֶל מִרְפֶּסֶת הַבַּיִת. {{ש}}{{ש}} לְבַדָּהּ כְּמוֹ אָז, עֵת כָּרְעָה לְמוּלָם, {{ש}} מִנִּי אוֹר וּמִדָּם מְסֻנְוֶרֶת. {{ש}} הִיא לֹא נָחָה, נְתִיב יְגִּיעָהּ עוֹד לֹא תָם, {{ש}} הִיא נָפְלָה עַל הַחוֹף, {{ש}} וְחָזְרָה מִן הַיָּם, {{ש}} עַקְשָׁנִית וּדְמוּמָה וְחוֹתֶרֶת. {{ש}}{{ש}} הִיא חָזְרָה מִן הַיָּם אֶל חוֹפָהּ מִתָּמִיד, {{ש}} וְהַבְּרִיטִים רוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ. {{ש}} הִיא כְּאִלּוּ פָּשׁוּט הִתְחַלְּפָה בַּתַּפְקִיד, {{ש}} עִם אוֹתָהּ אֳנִיַּת קִיטוֹר אִיטַלְקִית, {{ש}} אֲשֶׁר לָהּ הִיא מָסְרָה אֶת חַיֶּיהָ. {{ש}}{{ש}}הִיא רַק בָּאָה לִרְאוֹת אִם דָּמָהּ נִתַּז, {{ש}} לֹא נִשְׁכַּח בֶּחָצֵר הָאוֹבֶדֶת. {{ש}} הִיא רַק בָּאָה לִרְאוֹת אִם יַד-אָח בָּהּ תֹּאחַז {{ש}} אִם יֶשְׁנָהּ בְּרָכָה פוּלְד עַל הַחוֹף כְּמוֹ אָז {{ש}} וְאִם עוֹד הִיא כָּמוֹהָ בּוֹדֶדֶת {{ש}}{{ש}} הִיא רַק בָּאָה לִרְאוֹת וְלִהְיוֹת לְעֵדָה {{ש}}אִם הָעָם שֶׁקָּרָא לָהּ אֶל מֶרֶד‏מֶרֶד{{ש}}אִם רוֹצֶה וְיָכוֹל הוּא לָתֵת בַּעֲדָהּ{{ש}}חֵלֶק אֶלֶף מִזֶּה שֶׁנָּתְנָהּ לוֹ יָדָהּ{{ש}}עֵת הַבְּרֶן גַּן יָרַק בָּהּ עוֹפֶרֶת{{ש}}{{ש}}אַךְ מֵחֵיפָה עַד בְּרוּנְכְּס רַב טְרָדוֹת וְאָבָק {{ש}} נָם הָעָם שֶׁשָּׁקַל אֶת הַשֶּׁקֶל {{ש}} רַק פְּלַקָּטִים עַל קִיר בְּקוֹלָם הַמֻּבְהָק {{ש}}לָהּ קָרְאוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּאוֹתוֹ מַאֲבָק{{ש}}אֲשֶׁר בּוֹ הִיא נָפְלָה מְרֻסֶּקֶת...{{ש}}{{ש}}וְהַלַּיְלָה שָׁתַק וְהֵרִימָה אֶגְרוֹף{{ש}}הָאִימְפֶּרְיָה, וַתַּךְ, שׁוּבִי יַמָּה!{{ש}}וְהָעָם, כָּל הָעָם מִנִּי סוֹף וְעַד סוֹף,{{ש}}מִנִּי כְּנַעַן עַד בְּרֻקְלִין, לֹא נָע אֶל הַחוֹף...{{ש}}וּפְעֻלַּת הַגֵּרוּשׁ הִנֵּה תַּמָּה.

[[ממשלת המנדט|ממשלת המנדט הבריטי]], שהחלה שלטונה ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1922]] (צבא בריטי כבר נכנס לארץ, בשנת [[1917]]), סייעה בתחילה לעלייתם של יהודים ארצה, בהתאם למנדט שקיבלה להקמת [[בית לאומי לעם היהודי|בית לאומי ליהודים]] בארץ ישראל ברוח [[הצהרת בלפור]]. בהמשך, עקב התנגדותם של הערבים, ומתוך רצון לשמור על השקט האיזוריהאזורי, החלו הבריטים להטיל הגבלות על העלייה, אשר החמירו בהדרגה בשנות שלטון המנדט וזאת בהתאם לכללי [[הספרספר הלבןלבן|הספרים הלבנים]].

בשנת 1945 הוקמה [[תנועת המרי העברי]] שהיוותה ארגון גג של [[מחתרות עבריות בארץ ישראל|המחתרות העבריות]] ב[[ארץ ישראל]], ותיאמה את פעולות ההתנגדות ל[[המנדט הבריטי|שלטון הבריטי]], כולל פעולות [[ההעפלה]].

* על אנשי [[היישוב]], שעשו מרחק רב מאז "ליל וינגייט", בו תנועת המרי נערכה להגן על ההעפלה בכוח הנשק , ובו נפלה ברכה פולד , עד לגירוש הנוכחי של מעפילי הספינה הנושאת את שמה , שעבר ללא כל תגובה ובאדישות גמורה, מעבר לכרוזים שניתלו על הקירות, וממליצים לאחרים להמשיך במאבק, עסוקים האנשים בשינה, ובעשיית כסף. {{ש}}{{ציטוטון|רַב טְרָדוֹת וְאָבָק, נָם הָעָם שֶׁשָּׁקַל אֶת הַשֶּׁקֶל, רַק פְּלַקָּטִים עַל קִיר, בְּקוֹלָם הַמֻּבְהָק, לָהּ קָרְאוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּאוֹתוֹ מַאֲבָק, אֲשֶׁר בּוֹ הִיא נָפְלָה מְרֻסֶּקֶת...}}