מחלוקת ביטבורג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:Visit by U.S. President Ronald Reagan to Bitburg military cemetery 1985, people on cemetery 2 -0003.jpg|200px|ממוזער|שמאל|בית הקברות בעת הביקור]]
'''מחלוקת ביטבורג''' הייתה סערה ציבורית שפרצה בשנת 1985 בארצותב[[ארצות הברית]] ובמדינות נוספות סביב כוונתו של [[נשיא ארצות הברית]] [[רונלד רייגן]] לבקר בביתב[[בית קברות צבאי]] בגרמניהב[[גרמניה המערבית]], שבו נקברו גם חיילים[[חייל]]ים של ה[[וואפן אס אס]], במסגרת אירועי ציון מלאת 40 שנה לסיום [[מלחמת העולם השנייה]] באירופהב[[אירופה]]. רייגן הוציא את הביקור לפועל למרות המחאה.
 
==המחלוקת==
הנשיא רייגן הוזמן להשתתף בפסגת מנהיגי [[ארגון המדינות המתועשות|ארגון שבע המדינות המתועשות]] (G7) בבוןב[[בון]] [[עיר בירה|בירת]] גרמניה המערבית בראשית [[מאי]] 1985, במהלך השבוע בו חל יום השנה ה-40 לסיום מלחמת העולם השנייה באירופה. במהלך ביקור בבייתב[[הבית הלבן|בית בנובמברהלבן]] ב[[נובמבר]] 1984 הציע [[קאנצלרית גרמניה|קאנצלר]] גרמניה המערבית [[הלמוט קוהל]] לרייגן להצטרף אליו במהלך הביקור בגרמניה לביקור בבית קברות צבאי גרמני, וזאת על מנת להמחיש את הפיוס בין גרמניה וארצות הברית, האויבות לשעבר, ואת עוצמת הידידות ביניהן. הוצע שהביקור יתקיים בבית הקברות קולמסהוהה (Kolmeshöhe) שליד העיירה ביטבורג במדינת [[ריינלנד-פפאלץ]], סמוך לגבולה המערבי של גרמניה. אתר זה נבחר בשל קרבתו לעיר בון ול[[בסיס חיל האוויר ביטבורג]], שאנשי הצבאה[[צבא]] האמריקאים המוצבים בו חיו בשכנות טובה עם שכניהם הגרמנים. רייגן הסכים להצעה. בהמשך ציין בפני אחד מעוזריו שהוא חש עצמו כבעל חוב לקוהל, אשר תמך בו במהלך של הצבת טילי[[טיל]]י [[פרשינג (טיל)|פרשינג II]] בגרמניה המערבית וזאת למרות התנגדות ציבורית ופוליטית רבה.
 
בפברואר 1985 ערך סגן [[ראש מטה הבית הלבן]] מייקל דיוור (Michael Deaver) סיור הכנה בגרמניה ובין היתר ביקר גם בבית הקברות קולמסהוהה. המצבותה[[מצבה|מצבות]] באתר היו מכוסות בשלגב[[שלג]]. אפשר שבשל כך לא הבחינו דיוור וצוותו בעובדה שאתר קבורים גם 49 חיילי וואפן אס אס - ארגון שאנשיו ביצעו במהלך המלחמה מעשי זוועה רבים ושהוכרז כארגון פושע על ידי [[משפטי נירנברג|בית הדין הצבאי בנירנברג]]. צוותו של רייגן גם החליט שלא לכלול בביקורו של רייגן ביקור באתר [[מחנה ריכוז]], כפי שהציע קוהל קודם לכן. ההחלטה התקבלה כיוון שרייגן ביקש "לא לעורר רגשות מהעבר" ובכךכדי שלא לפגוע במארחיו הגרמנים.
 
ב-11 באפרילב[[אפריל]] 1985 הודיע מזכיר העיתונות של הבית הלבן לארי ספיקס (Larry Speakes) לעיתונאיםל[[עיתונאי]]ם על הביקור המתוכנן בבית הקברות. הוא נשאל מי קבור באתר והשיב שסבר כי קבורים בו אמריקאים וגרמנים. העיתונאים גילו במהרה כי במקום אין קברי[[קבר]]י אמריקאים (למעשה, גופות כל האמריקאים שנקברו בגרמניה הוצאו ממנה לאחר המלחמה) וכי בקרבת מקום הטקס המיועד בבית הקברות מצויות מצבות של חיילי וואפן אס אס. בקשר לכך ציין ראש עיריית ביטבורג כי בכל בית קברות צבאי גרמני צפויים להימצא לפחות קברים אחדים של חיילי וואפן אס אס.
 
הידיעה על הביקור המתוכנן בבית הקברות עוררה כעס רב מחוץ לגרמניה. אישי ממשל רבים, קציני צבא ואח"מים אחרים מחו על הכוונה לקיימו. 53 סנאטורים, ובהם 11 רפובליקאים, חתמו על מכתב לנשיא שבו הוא נקרא לבטל את הביקור. 257 חברי בית הנברים ובהם 84 רפובליקאים פנו לקאנצלר קוהל במכתב שבו ביקשו כי יחזור בו מן ההזמנה לבקר באתר. אחד מוותיקי המלחמה בארצות הברית שלח אל רייגן את עיטוריו מן המלחמה כאות מחאה, לרוב כוכב כסף וכוכב ארד. הסופר וניצול השואה אלי ויזל ניצל הזדמנות שבה הוזמן בסוף אפריל לבית הלבן לטקס בו הוענק לו פרס. הוא פנה אל רייגן בדברים נרגשים, באומרו "אני מפציר בך לעשות משהו אחר, למצוא דרך אחרת. אותו מקום, אדוני הנשיא, איננו מקומך. מקומך הוא עם קורבנות האס אס.".{{הערה|אנשי צוותו של רייגן דרשו מוויזל לפני הטקס שלא להתייחס בדבריו שם למחלוקת ביטבורג, אך ויזל השיב כי אם לא יינתן לו להתבטא בחופשיות הוא לא ישתתף בטקס.}} גם אשת הנשיא ננסי רייגן ביקשה ממנו שלא לערוך את הביקור בבית הקברות.