יואל ואביה בני שמואל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ידידיה צ' צבאן (שיחה | תרומות) |
ידידיה צ' צבאן (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
|למניין=השופט החמישה עשר}}
'''יוֹאֵל''', הבן הבכור של [[שמואל]], ו'''אָבִיָה''', הבן השני של [[שמואל]], שפטו את ישראל בעת זקנת אביהם [[שמואל]], בבאר שבע.
כאשר הזדקן [[שמואל]] ולא יכול היה לשאת עוד בתפקיד ה[[שופטי ישראל|שופט]], הוא מינה את שני בניו לשופטים במקומו. שמואל עשה מינוי זה בהתאם להלכה האומרת {{ציטוטון|לא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל, ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם}}{{הערה|שם=רמב"ם|{{רמב"ם|שופטים|מלכים ומלחמות|א|ז}}}}. בנו של יואל, הימן, היה משורר בימי [[דוד]] המלך{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|ו|יח}}}}.
ב[[ספר שמואל]], מתואר כי עלי ביקש משמואל שיספר לו את נבואתו הראשונה, שעסקה בעונש בני עלי. עלי הוסיף על בקשתו: {{ציטוטון|כה יעשה לך אלוקים וכה יוסיף, אם תכחד ממני דבר}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ג|יז}}}}. [[רבי אבהו]]{{הערה|{{בבלי|מכות|יא|א}}, ורש"י שם.}} באר, שסוף הפסוק הינו קללה לשמואל, שאם לא יספר לעלי את הנבואה, גם בניו לא ילכו בדרך הישר. ואע"פ ששמואל סיפר לו את הנבואה, התקימה הקללה בבניו. ומכאן למד רבי אבהו: {{ציטוטון|קללת חכם, אפילו על תנאי, היא באה}}.
שורה 19:
*לקחו יותר [[מעשר ראשון|מעשר]] מהמגיע להם.
*יש אומרים שלקחו [[מתנות כהונה]] אף שלא היו [[כהן|כוהנים]].
בעקבות התנהגות זו, זקני [[יהודים|ישראל]] טענו, שיש צורך להחליף את יואל ואביה. גם על פי ההלכה, אם בני השופט אינם צדיקים כמותו, אין להם אפשרות למלא את מקומו:{{הדגשה|וכל מי שאין בו יראת שמים, אף על פי שחכמתו מרובה, אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל}}{{הערה|שם=רמב"ם}}. זקני ישראל, לא הסתפקו בהדחת השופטים,
|תוכן=שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ, כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם}}
כלומר, עם ישראל אינו רוצה להסתמך על כך שה' יעזור להם לנצח במלחמות, והוא רוצה צבא קבוע שיגן עליו.
| |||