בוסתנאי בן חנינאי – הבדלי גרסאות

משמת בוסתנאי התפרסם הסכסוך על הירושה ועל מעמד הילדים בני הנוכרית. בני איזדדואר טענו שהם יורשים שוים לאחיהם, ואילו בני היהודיות טענו שבניה של איזדדואר הם עבדים בני שפחה - חלק מהרכוש שבני היהודיות יורשים מאביהם בוסתנאי. בסופו של דבר קיבלו האחרונים [[שוויון]] זכויות גמור, ואף באמונה אחד מהם (רב חסדאי) ל[[גאון]] ישיבת [[סורא]], ובדורות הבאים באו מיוצאי חלציהם ראש גולה ב[[ספרד]] (רבי [[שמואל הנגיד]]), ואף 11עשרה [[גאונים]] שונים במקומות שונים ([[סורא]], [[פומבדיתא]], ו[[ספרד]]), וכן כמה מחכמי ישראל בדורות המאוחרים יותר (כגון [[מהר"ל מפראג]]). זאת משום שה[[גאונים]], ובראשם [[רב יהודאי גאון]] מחבר ה[[הלכות פסוקות]] וה[[הלכות קצובות הניחו שאדם כבוסתנאי לא היה בא על שפחה מבלי לשחררה קודם לכן, ולשאת אותה בהיתר. מקרה זה הפך לתקדים הלכתי שנעשה בו שימוש בדיון על הכלל: "[[אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות]]", ולמסקנות יש חשיבות הלכתית עד ימינו בעניין משמעותם של [[נישואים אזרחיים]].