הבדלים בין גרסאות בדף "בוסתנאי בן חנינאי"

הוספה של כמה מידעים בעלי ערך, ותיקונים קלים.
(הוספת מידעים שונים.)
(הוספה של כמה מידעים בעלי ערך, ותיקונים קלים.)
כשראה הח'ליף [[עלי אבן אבו טאלב]] שבוסתנאי בן 35 ועדיין לא התחתן נתן לו את בתו השבויה של המלך ה[[האימפריה הסאסאנית|סאסאני]] [[כוסרו השני]], [[איזדדואר]], שהייתה שבויה בידי המוסלמים. (לפי מקורות אחרים היא הייתה בתו של [[יזדגרד השלישי]] ושמה היה דארא.) נולדו לו שני ילדים מנשים יהודיות ושלושה בנים מהנסיכה הנוכרית, שהייתה לשפחה.
 
משמת בוסתנאי התפרסם הסכסוך על הירושה ועל מעמד הילדים בני הנוכרית. בני איזדדואר טענו שהם יורשים שוים לאחיהם, ואילו בני היהודיות טענו שבניה של איזדדואר הם עבדים בני שפחה - חלק מהרכוש שבני היהודיות יורשים מאביהם בוסתנאי. בסופו של דבר קיבלו האחרונים [[שוויון]] זכויות גמור, ואף באמונה אחד מהם (רב חסדאי) ל[[גאון]] ישיבת [[סורא]], ובדורות הבאים באו מיוצאי חלציהם ראש גולה ב[[ספרד]] (רבי [[שמואל הנגיד]]), ואף 11עשרה [[גאונים]] שונים במקומות שונים ([[סורא]], [[פומבדיתא]], ו[[ספרד]]), וכן כמה מחכמי ישראל בדורות המאוחרים יותר (כגון [[מהר"ל מפראג]]). זאת משום שה[[גאונים]], ובראשם [[רב יהודאי גאון]] מחבר ה[[הלכות פסוקות]] וה[[הלכות קצובות הניחו שאדם כבוסתנאי לא היה בא על שפחה מבלי לשחררה קודם לכן, ולשאת אותה בהיתר. מקרה זה הפך לתקדים הלכתי שנעשה בו שימוש בדיון על הכלל: "[[אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות]]", ולמסקנות יש חשיבות הלכתית עד ימינו בעניין משמעותם של [[נישואים אזרחיים]].
 
==נוסח שונה==
161

עריכות