גירוש תל אביב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 57:
[[קובץ:Tel Aviv Refugees Kinneret.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבת גולי תל אביב ב[[בית הקברות של כנרת]]]]
[[נדב שרגאי]] התייחס לנושא במאמרו משנת [[2007]] "מדוע לא מנציחה עיריית תל אביב את נספי גירוש 1917?":
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בבתי הקברות בצפון הארץ: של יבנאל, כנרת, כפר תבור, טבריה, צפת, חיפה ועוד מקומות, עומדות מצבות של המתים מקרב המגורשים מתל אביב בעת הגירוש. (גם בכפר סבא 224 קברים כאלה ואפילו בדמשק 75 קברים). כמה מאות נפטרו ובעיקר בחורף הקשה של 1917/1918. המצבות מוזנחות בעליל ללא מבקרים מקדם, חלקן כאלמונים, מספרות על המחיר הנורא. רק ב[[בית הקברות של כנרת]] נעשה מעט סדר, מצבה כללית וכבוד למתים ואלו רק תודות לשמואל חדש, קיבוצניק שלקח את הנושא על עצמו.|מקור={{הארץ|נדב שרגאי|מדוע לא מנציחה עיריית תל אביב את נספי גירוש 1917?|903514|12/09/2007}}}}
ועד ההגירה המרכזי בראשותו של מאיר דיזנגוף מינה ועדי משנה מקומיים בכל אחת מנקודות היישוב ברחבי ארץ ישראל אליהן הגיעו המגורשים. ראשי הוועדים המקומיים, כזאב ליבוביץ, בטבריה, ניהלו{{הערה|1=רשימתו של ליבוביץ הנמצאת בידי שמואל חדש, האחראי על בית הקברות של ה[[מושבה כנרת]] וחקר בנושא עשרת קברי האלמונים מקרב המגורשים בבית הקברות עליו הוא ממונה, מונה 430 שמות מקרב המגורשים שניספו במושבות וערי הגליל }} רשימות מדויקות של הנפטרים מקרב המגורשים, אף הציבו ציונים זמניים על קבריהם, והעבירו את הרשימות ל[[מנחם יצחק קליונר]], ראש הוועד המקומי בכפר סבא ששימש גם כמזכיר של ועד ההגירה המרכזי. לטענת שמואל חדש מ[[קבוצת כנרת]], על בסיס הרשימות המדויקות של ועד ההגירה, הייתה בידי עיריית תל אביב-יפו רשימה שמית של 950 מבני העיר שגורשו באפריל 1917 ונספו בנקודות השונות שאליהן נדדו.
| |||