הבדלים בין גרסאות בדף "בוסתנאי בן חנינאי"

מ
הגהה
(←‏אשתו הנסיכה וצאצאיה: הוספת מידעים שונים.)
מ (הגהה)
'''בוסתנאי בן חנינאי''' ([[618]] - [[670]]), היה [[ראש הגולה]] ב[[בבל]], וכן [[גאון]] ישיבת [[פומבדיתא]], אשר קורות חייו עטופים באגדה.
 
==נסיבות לידתו==
את ההסבר סיפק לו בסופו של דבר חכם יהודי, חמיו של חנינאי.
 
לפי פתרונו, הזקן היה [[דוד המלך]] אשר הזהיר את מלך פרס מפני מה שיקרה לו אם ינסה להשמיד את כל משפחתו.
 
המלך התרשם ושלח את היהודי לבדוק האם אחת מנשות צאצאי בית דוד בהיריון, והאם אפשר שייוותר משהו מזרעו ובכך יתפייס דוד. ואכן התברר שאשתו של חנינאי, בתו של היהודי פותר החלום, הרתה. המלך קיים הבטחתו והותיר לפליטה את הילד, צאצא אחרון לבית דוד. שמו נקרא בוסתנאי, על שם הבוסתן שראה השליט בחלומו.
==חוכמתו==
 
עוד כילד ניכר בוסתנאי בחוכמתו ומונה רשמית לראש הגולה, אך את מקומו בפועל מילא עד התבגרותו חכם יהודי אחר. הנסיבות שבהן הרשים בוסתנאי את המלך מתוארות ב"[[אוצר מדרשים]]" של [[יהודה דוד אייזנשטיין|אייזנשטיין]]:
{{ציטוט|תוכן="ויגמל בוסתנאי ויגדל וילמד תורה ומשנה ותלמוד, הלכה וחכמה ותבונה, ויוגד למלך ויתאב לראותו ויצו להביאו אליו... ויעמוד לפני המלך מאז עד עת ערב ולא נענע ראשו ולא הסיע רגלו, ויבא זבוב ויעמוד על רקתו ויך אותו וינשכהו ולא הבריחו ויטף דמו לפני המלך... ויאמר לו המלך: למה לא הברחתו מעל פניך?
וישיבהו: מוסר זה ירשנו מאבותינו כי מעת הורדנו מכתר מלכותנו וחויבנו לעמוד בהיכלי מלך, לא לדבר ולא לצחוק ולא להרים יד בפניהם".}}
כשראה הח'ליף [[עלי אבן אבו טאלב]] שבוסתנאי בן 35 ועדיין לא התחתן נתן לו את בתו השבויה של המלך ה[[האימפריה הסאסאנית|סאסאני]] [[כוסרו השני]], [[איזדדואר]], שהייתה שבויה בידי המוסלמים. (לפי מקורות אחרים היא הייתה בתו של [[יזדגרד השלישי]] ושמה היה דארא.) נולדו לו שני ילדים מנשים יהודיות ושלושה בנים מהנסיכה הנוכרית, שהייתה לשפחה.
 
משמת בוסתנאי התפרסם הסכסוך על הירושה ועל מעמד הילדים בני הנוכרית. בני איזדדואר טענו שהם יורשים שוים לאחיהם, ואילו בני היהודיות טענו שבניה של איזדדואר הם עבדים בני שפחה - חלק מהרכוש שבני היהודיות יורשים מאביהם בוסתנאי. בסופו של דבר קיבלו האחרונים [[שוויון]] זכויות גמור, ואף מונו שניםושניים מהם, (רב חנניה מנהר פקוד, ואחריו אחיו, רב חסדאי,) אף מונו למשרת [[גאון]] ישיבת [[סורא]],. ובדורותבדורות הבאים, באו מיוצאי חלציהם ראש גולה ב[[ספרד]] (רבי [[שמואל הנגיד]]), ואף עשרות [[גאונים]] שונים במקומות שונים בתפוצה היהודית ([[סורא]], [[פומבדיתא]], [[ספרד]], ו[[רומא העתיקה]]), וכן כמה מחכמי ישראל בדורות המאוחרים יותר (כגון [[מהר"ל מפראג]] ורבי[[שמשון מאוסטרופולי]]), כמו גם אשת רבי [[פנחס מקוריץ]] (מגדולי תלמידי [[הבעל שם טוב]]).
 
זאת משום שה[[גאונים]], ובראשם [[רב יהודאי גאון]] מחבר ה[[הלכות פסוקות]] וההלכות קצובות, הניחו שאדם כבוסתנאי, שהיה גם [[גאון]] ישיבת [[פומבדיתא]] מלבד היותו [[ריש גלותא]], לא היה בא על שפחה מבלי לשחררה קודם לכן, ולשאת אותה בהיתר. מקרה זה הפך לתקדים הלכתי שנעשה בו שימוש בדיון על הכלל: "[[אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות]]", ולמסקנות יש חשיבות הלכתית עד ימינו בעניין משמעותם של [[נישואים אזרחיים]].
 
==נוסח שונה==
בספר הכרונולוגי '''סדר עולם זוטא''' (פרק י') שחובר באמצע [[תקופת הגאונים]] וזמן חיבורו קודם לכל הנוסחאות של הסיפור על בוסתנאי, סיפור זה מובא לא על בוסתנאי, כי אם על [[מר זוטרא, ראש הגולה]]. ולא מלך פרס היה זה שרצה להשמיד את זרע בית ריש גלותא, כי אם סבו של הילד - רב חנינא ריש מתיבתא (ראש הישיבה), שנקלע לסכסוך עם חתנו מר הונא ריש גלותא. מר הונא שהיה בעל סמכויות שלטוניות, פקד להעניש קשות את חמיו, כאשר הוא הובא לפניו, הושיבו כל הלילה כלוא בשערי העיר, ולמחרת גילחו את כל שערות זקנו ולא נתנו לו אכסניה ללינה. ריש המתיבתא הלך לבית הכנסת הגדול שבעיר, בכה כל הלילה, מילא ספל בדמעותיו ושתה אותו. אז נפל מוות בבית ריש גלותא וכולם מתו בזה אחר זה עד שרב חנינא חלם את אותו החלום בדבר הבוסתן שהוא עוקר את עציו, ודוד המלך מציל ממנו את העץ האחרון על ידי הכאת גרזן. מאותה הכאה נעקמו פני רב חנינא לאחור ולא יכל ליישרם. בבוקר הוא בירר מי נשאר מבית ריש גלותא, נודע לו כי רק בתו אשת ריש גלותא נושאת אצלה את הילד העתידי, הלך ושמר עליה עד שבלילות ישן בפתח הבית בגשם ובחום. וכשנולד בנו של הריש גלותא רק אז התיישרו פניו, הוא גדלו וחינכו עד שגדל להיות ריש גלותא הבא. סלגרסה זו יש הסבר שונה מדוע חותמים בית דוד זבוב בחותמם. לפני שמר זוטרא גדל ויכול היה לקחת על עצמו את המשרה, ניצל אחד מחתני ריש גלותא את המצב ושילם שוחד למלך כדי להתמנות הריש גלותא, סופו היה שנכנס לו זבוב בחוטמו וקרקר שם עד שמת (בדומה ל[[טיטוס#דמותו ההיסטורית ומורשתו של טיטוס|יתושו של טיטוס]]). כך ניצלה משרת ריש גלותא מנפילה בידי זרים שאינם מגזע דוד המלך.
== יצוגיו בספרות ==
בוסתנאי הוא הגיבור המרכזי ברומן היסטורי הנושא את שמו ונכתב על ידי הסופר [[מאיר להמן]] במאה ה-19.{{הערה|[http://benyehuda.org/fuenn/bustenai.html הסיפור "בוסתנאי" מאת מאיר להמן]}}
 
== יצוגיו בתרבות הישראלית ==
<gallery>
תמונה:Boostenai.jpg|רחוב על שמו ב[[ירושלים]]
תמונה:Bostanai st TA.jpg|שלט רחוב על שמו בשכונת [[נווה צדק]] ב[[תל אביב]]