הבדלים בין גרסאות בדף "בוסתנאי בן חנינאי"

הוספת מידעים חשובים.
(←‏אשתו הנסיכה וצאצאיה: תיקון מידעים קודמים שהבאתי, עפ"י מקורות נוספים שהמשכתי לחקור.)
(הוספת מידעים חשובים.)
משמת בוסתנאי התפרסם הסכסוך על הירושה ועל מעמד הילדים בני הנוכרית. בני איזדדואר טענו שהם יורשים שוים לאחיהם, ואילו בני היהודיות טענו שבניה של איזדדואר הם עבדים בני שפחה - חלק מהרכוש שבני היהודיות יורשים מאביהם בוסתנאי. בסופו של דבר קיבלו האחרונים [[שוויון]] זכויות גמור, ויש מקורות הטוענים שאחד מהם, רב חסדאי, אף מונה למשרת [[גאון]] ישיבת [[סורא]] לאחר פטירת אחיו, רב חנניה הכהן מנהר פקוד.
 
בדורות הבאים, באו מיוצאי חלציהם ראש גולה ב[[ספרד]] (רבי [[שמואל הנגיד]]), ואף למעלה מעשרה [[גאונים]] שונים במקומות שונים בתפוצה היהודית ([[סורא]], [[פומבדיתא]], [[ספרד]], ו[[רומא העתיקה]]), וכן כמה מחכמי ישראל בדורות המאוחרים יותר, (כגון [[מהר"ל מפראג]], ורבירבי [[שמשון מאוסטרופולי]]), כמו גם אשת רבי [[פנחס מקוריץ]] (מגדולי תלמידי [[הבעל שם טוב]]), ותלמידו רבי [[יעקב שמשון משיפיטובקה]].
 
שילוב זה התאפשר עקב כך שה[[גאונים]], וביניהם רב פלטוי בן אביי ו[[רב נטרונאי גאון|רב נטרונאי]] בן הילאי, בתשובתם אל רב אלעזר אלוף דמן [[אספמיה]], הניחו שאדם כבוסתנאי לא היה בא על שפחה מבלי לשחררה קודם לכן, ולשאת אותה בהיתר. מקרה זה הפך לתקדים הלכתי שנעשה בו שימוש בדיון על הכלל: "[[אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות]]", ולמסקנות יש חשיבות הלכתית עד ימינו בעניין משמעותם של [[נישואים אזרחיים]].
161

עריכות