ש. שרברק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
 
בשנת [[1911]] היה שרברק בין המו"לים היידיים והעבריים הגדולים ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] שהחליטו לייסד [[סינדיקט]] הוצאה לאור בשם "[[צענטראל|צענטראַל]]" (צֶנטרָל, נקראה גם בעברית: "מרכז"). בהוצאת הספרים המאוחדת, שישבה בעיר [[ורשה]], התאגדו הוצאת ש' שרברק, הוצאת [[ב' שימין]], ההוצאה העברית [[הוצאת תושיה|"תושיה"]] של [[א"ל שלקוביץ]] (בן אביגדור), שהיה למנהל המחלקה העברית ב"צנטרל", הוצאת "פּראָגרעס" (פּרוֹגְרֵס) של [[יעקב לידסקי]], שהופקד על מרבית הפרסומים ביידיש (כשהעורך תחתיו הוא [[דוד קאסל (סופר)|דוד קָאסֶל]]) והוצאת "השחר" של [[מרדכי קפלן (מו"ל)|מרדכי קפלן]] (קאפּלאן), שהתאחדה קודם לכן עם "פּראָגרעס" (כל החמישה [[יהדות ליטא|ליטאים]], וכולם למעט שרברק תושבי ורשה).
ב"צענטראל" ראו אור יצירותיהם של גדולי הסופרים, ההיסטוריונים והפדגוגיםוה[[פדגוג]]ים העבריים והיידיים, כמו גם סדרת ספרי ילדים, סדרת ספרי נוער וכן [[ספר לימוד|ספרי לימוד]] ומקראות. זו הייתה ההוצאה לאור היהודית הראשונה שקשרה קשרים עם קהילות יהודיות מחוץ לרוסיה (כולל ב[[ארצות הברית]]), והביאה להפצת ספריה ברחבי העולם.
 
ב-1921 נפטר בן אביגדור, ושרברק רכש את "תושיה" ומיזג אותה לתוך הוצאתו. ב-1922 הגיע לוורשה כשבאמתחתו מבחר פרסומים, בהם [[כל כתבי]] [[ש. אנ-סקי]], וההוצאה המאוחדת "צנטרל" והוצאת-הבת "אחיספר" התגבשו מחדש בבעלותם של שימין, קפלן ושרברק.