שוק המעו"ף – הבדלי גרסאות

[[מדד תל אביב 35]] הושק ב1992ב-1992 כמדד המעו"ף לצורך שימוש במדד כנכס בסיס לנגזרי מעו"ף שהושקו שנה אחר-כך ב1993ב-1993. על-מנת למנוע בלבול בין השוק לבין המדד, שעם השנים קיבל חשיבות משל עצמו (מלכתחילה מדד שנועד לנגזרים, ועם השנים הפך למדד המוביל בבורסה), שם המדד שונה באוקטובר [[1999]] ל[[מדד תל אביב 25]]. ב[[2017]] המדד התרחב ל35 מניות ושמו עודכן ל[[מדדלמדד תל אביב 35]].

עם השנים הושקו מספר מוצרים נוספים בשוק המעו"ף. ב[[1994]] הושקו אופציות על שקל-דולר, ב[[2001]] הושקו אופציות על שקל-אירו, וב[[2009]] הושקו אופציות על מניות בודדות הנכללות בתא-35. ב[[2013]] הושקו נגזרים שבועיים על תא35 ונחלו הצלחה גדולה, וב[[2015]] הושקו נגזרים על [[מדד תל אביב 100]]. עיקר המחזורים בשוק ב[[2017]] הינם באופציות על תא35, ואופציות על שער השקל-דולר. במוצרים אחרים מתרחש מסחר דליל יותר, אשר לעיתיםלעתים הינו מסחר מתואם מראש בין שני צדדים לרוב מוסדי אל מול דילר נגזרים.

בבורסה לניירות ערך בתל אביב נסחרות אופציות על [[מדד תל אביב 35]], [[מדד תל אביב 125]],[ [מדד בנקים-5]] שער ה[[דולר]], שער ה[[אירו]] ו[[מדד ת"א-בנקים]]. כמו כן נסחרות אופציות על מניות בודדות הכלולות בב[[מדדבבמדד תל אביב 35]].

באופן מעשי, האופציות עם סחירות משמעותית הינם אופציות על [[מדד תל אביב 35]] ושער השקל-הדולר. הסדרות עם הנזילות המשמעותית הינה הסדרה החודשית הקרובה, והשבועית {{הערה|{{גלובס|משה עסיס|שנה להשקת האופציות השבועיות על המעו"ף; מה השתנה?|1000955964|18 ביולי 2014}}}}. ישנה נזילות בחודש שלאחר הקרוב ככל שמתקרבים למועד הפקיעה החודשי. על סדרות רחוקות יותר על [[מדד תל אביב 35]] ושקל-דולר ישנם ציטוטים ומחזורים, אך אלו פחות משמעותיים. המחזורים על אופציות [[מדד תל אביב 35]] הינם גבוהים משמעותית מהמחזורים במניות עצמן, כך ב[[2016]] המחזור באופציות היה גבוה ב3,752% במונחים נומינליים ו1,156% בשקלול דלתא מאשר במניות המרכיבות את המדד {{הערה|[http://www.tase.co.il/Heb/Statistics/StatRes/2017/Stat_224_l13_2017.pdf המסחר בנגזרים על ת"א-25 ,1993 עד 2017, בורסת תל-אביב]}}.

ניסיונות של הבורסה לעודד את המסחר באופציות מהסוגים האחרים באמצעות [[עושה שוק|עושי שוק]] פחות צלחו עד כה{{הערה|[http://www.tase.co.il/Heb/Statistics/ResearchReviews/2016/Pages/Stat_141_Research_2016_12_287419.aspx הבורסה בשנת 2016, נורית דרור, הבורסה בתל-אביב]}}. בחלק ממוצרים אלו ישנם ציטוטים של [[עושה שוק|עושי שוק]] ובחלקם ישנם עסקאות מתואמות גדולות אשר מתואמות ישירות בין שני גופים, ומופגשים במסחר באופן יזום, אך המסחר הרציף במוצרים אלו לעיתיםלעתים לא קיים.

בבורסה בת"א אין כמעט מסחר בחוזים עתידיים. החוזים העתידיים היחידים שנסחרים הינםהם חוזים לפי ערך המדד, ושקולים למעשה לקניה/מכירה של נכס הבסיס. לא נסחרים חוזים עתידיים בערכים שונים מהמדד. הסיבה לכך היא שניתן לסחור בחוזים עתידיים סינתטיים, הבנויים למעשה מאופציות רגילות. כך למשל, קניה של אופציה מסוג Call ומכירה של אופציה מסוג Put באותו ערך פקיעה, שקולה כמעט לחלוטין (ההבדל מתבטא בריבית חסרת סיכון על ערך ההפקדה) לקניה של חוזה עתידי וזאת בשל יחס מתמטיקה פיננסית Put-Call parity.

מסלקת המעוף היא חברת בת של הבורסה לניירות ערך, והיא הקובעת את כללי הפעילות בשוק המעו"ף. מסלקת המעו"ף מבצעת את סליקת העסקאות בנגזרים ואחראית ל[[ניהול סיכונים|ניהול הסיכונים]] הנובעים מעסקאות אלו, על- ידי גביית ביטחונות מחברי הבורסה של הסוחרים.

המסלקה מהווה צד-נגדי מרכזי לכל אופציות המעו"ף. כאשר מתבצעת עסקה בשוק בין שני סוחרים, למעשה מדובר בשניבשתי עסקאות, אחת של כל סוחר אל מול המסלקה. באופן זה הסוחרים לא חשופים לסיכונים אחד של השני - למשל אי-עמידה בתנאי החוזה, אלא חשופים כנגד מסלקת מעו"ף בלבד. תנאי זה מאפשר מסחר המשך באופציות אל מול סוחרים אחרים, שכן אין חשיבות לזהותו של הסוחר שהיה הצד הנגדי המקורי של האופציה וכל האופציות לאותו מועד וסטרייק זהים בתנאיהם עם סיכון אשראי זהה שהינה הסיכון של מסלקת מעו"ף, שהינו סיכון נמוך מאוד יחסית הדומה לסיכון אשראי של הבנקים הגדולים בישראל, וזאת מכיוון שחברי המסלקה הינם אותם בנקים גדולים וישנם מנגוננים מסודרים של הפקדת בטוחות במסלקה כנגד כל פוזציית סוחר ומעבר לכך הפקדה של כלל החברים לקרן סיכונים של המסלקה. על-מנת שיתרחש כשל אשראי של המסלקה, אחד מחברי המסלקה צריך לחוות כשל אשראי ובנוסף לכך הפיקדונות המופקדים שלו במסלקה בתוספת קרן הסיכונים צריכים להיות מעבר לתקבול שהוא חב למסלקה. סיכון זה נמוך משמעותית מסיכון אשראי של סוחר ספציפי, ודומה לסיכון של בנק ישראלי גדול או לחובה של ממשלת ישראל.