ועדת השמות הממשלתית – הבדלי גרסאות

לדברי [[יהודה זיו]], חבר בוועדת השמות הממשלתית, הגיע [[דוד בן-גוריון]] למסקנה כי יש לתת שמות עבריים לאתרים ב[[הנגב|נגב]]. עיקר עיסוקה של הוועדה שהוקמה היה קביעת שמות עבריים ל"עצמים גאוגרפיים". אמרו אז על בן-גוריון כי החליט "בראשית -'''שֵמוֹת''' !", ויקרא במדבר '''דברים''' - כלומר מתן שמות עבריים למקומות הוא שלב בדרך ל"חזון הפרחת השממה". הוועדה קיימה במשך עשרה חודשים 29 ישיבות, שבהן נקבעו לאתרים מדרום לקאורדינטת רוחב 120 - בין [[אשקלון]] לבין שפך [[נחל קדרון]] - 561 שמות עבריים, מתוכם רק 29 היו שמות יישובים. התוצאה סוכמה ופורסמה בשנת 1950. הייתה זו המפה היחידה של [[המרכז למיפוי ישראל|מחלקת המדידות]] הממשלתית שבה הופיע לצד השם העברי החדש גם שמו הערבי של המקום.

 

 

==לקריאה נוספת==