ויקיפדיה

ג'ונו (גשושית) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון
שורה 22:
|מסלול=[[מסלול קוטבי]] [[אליפסה|אליפטי]]
|נטייה=
|אפוגיאה=כ־2כ־8.81 מיליון [[קילומטר|ק"מ]] ({{כ}}39 רדיוסי צדק){{הערה|שם=ג'ונומקור במאגר נאס"אלאפואפסיד}}
|פריגיאה= כ-54,000200 ק"מ מעל פני צדק (1.05 רדיוסי צדק){{הערה|שם=ג'ונו במאגר נאס"א}}{{הערה|שם=המסלול של ג'ונו}}
|זמן הקפה=1453.5 יום
|הקפות=
|הקפות=37 הקפות{{הערה|שם=הודעה על שינוי המסלול|[http://www.nasa.gov/feature/jpl/nasa-s-juno-spacecraft-burns-for-jupiter NASA’s Juno Spacecraft Burns for Jupiter], NASA, February 3, 2016}}
|גרם שמיים=
|אתר נחיתה=
|תאריך נחיתה=
|הוצאה משירות=
|משך המשימה= טיסה: 5 שנים, מחקר: 20לפחות חודשיםעד יולי 2018
|משקל בשיגור=3,625 ק"ג
|כוח=
שורה 41:
'''ג'וּנוֹ''' (ב[[אנגלית]]: '''Juno''') היא [[גשושית]] לחקר [[כוכב הלכת]] [[צדק (כוכב לכת)|צדק]], המהווה חלק מ[[תוכנית הגבולות החדשים]] של [[נאס"א]]. ג'ונו שוגרה מ[[נמל החלל קייפ קנוורל]] ב[[פלורידה]] ב־[[5 באוגוסט]] [[2011]], על גבי משגר [[אטלס 5]], והגיעה ליעדה ב־[[4 ביולי]] [[2016]].{{ביאור|שם=זמן הגעה}}
 
שנתיים לאחר תחילת מסעה אל צדק, השתמשה ג'ונו בשיטת ה[[מקלעת כבידתית|מקלעת הכבידתית]] כאשר חלפה על פני כדור הארץ במטרה להאיץ את מהירותה למהירות הנדרשת כדי להגיע לצדק. עם הגעתה אל [[ענק גזים|ענק הגזים]], נכנסה הגשושית ל[[מסלול קוטבי]] ו[[אליפסה|אליפטי]] סביב צדק, בעלשאורך משך53 הקפהיום. עקב חשש מתקלה במערכת ההנעה של 14הגשושית, ימים.נאס"א לאחרהחליטה כ־20לא חודשיםלבצע שלבעירה תצפיותרקטית סביבמתוכננת צדק,להכנסת עתידההגשושית למסלול סופי וקצר יותר בן 14 יום. בסיום משימתה, הגשושית לבצעצפויה עליולבצע התרסקות מבוקרת אל תוך צדק, על מנת למנוע אפשרות שתתנגש באחד מ[[ירחי צדק|ירחיו]] ותגרום ל"[[זיהום (ביולוגיה)|זיהום]]" שלו ב[[בקטריה|בקטריות]] מכדור הארץ.
 
משימת המחקר העיקרית של ג'ונו היא לחפש רמזים [[התפתחות מערכת השמש#היווצרות כוכבי הלכת|לאופן שבו נוצר צדק]], לחקור את הרכבו הפנימי, את ה[[שדה מגנטי|שדה המגנטי]] ואת תופעת [[זוהר הקוטב]] שלו, מה כמות המים האצורה ב[[אטמוספירה]] הפנימית יותר של צדק, ואיך מפולגת ה[[מסה]] בתוך [[כוכב הלכת]]. בנוסף תחקור ג'ונו את התופעות ה[[מטאורולוגיה|מטאורולוגיות]] וה[[רוח]]ות באטמוספירה של צדק, אשר יכולות להגיע למהירויות של כ־600 [[קמ"ש]].
שורה 155:
|style="background:#cfc"|בוצע
|-
|פברואריולי 2018
|המשימה מתוקצבת עד לתאריך זה, ייתכן כי תאושר למשימת המשך
|סיום המשימה והתנגשות מבוקרת בצדק
|
|}
שורה 168:
באופן בלתי מתוכנן, נכנסה הגשושית במהלך היעף ל"[[מצב בטוח]]" לזמן קצר. הסיבה לכך הייתה תקלה בהגדרות ההגנה האוטומטית על הסוללות מפני הספק חשמלי נמוך, אף על פי שמחסור קצר ב[[אור שמש]] שיגרום לכך היה מתוכנן כחלק מן היעף.{{הערה| [http://www.missionjuno.swri.edu/news/status-20131017 JUNO Position & Status] , Mission Juno, 17 October, 2013}} אולם הגשושית לא ניזוקה, והחלה שיוט שקט של כ-3 שנים אל עבר צדק.
 
===מסלול סביב צדק והשלב המדעי===
[[קובץ:Juno spacecraft trajectory animation.webm|200px|ממוזער|ימין|סרטון אנימציה המציג את מסעה של ג'ונו לעבר צדק]]
ג'ונו הגיעה אל צדק ב-[[4 ביולי]] [[2016]].{{ביאור|שם=זמן הגעה|לפי השעון באזור [[ארצות הברית]]. התאריך חל במקרה ב[[יום העצמאות (ארצות הברית)|יום העצמאות האמריקאי]]; לפי זמן [[UTC]] הגשושית הגיעה לצדק ב-5 ביולי}} עם ההגעה לצדק הגשושית הציתה את המנוע הראשי לבעירה רקטית שארכהשנמשכה 35 דקות והכניסה אותה ל"מסלול לכידה" ראשונישאמור סביבהיה צדק,להיות שיהיהזמני ארוךולהתבצע פעמיים בלבד לפני כניסה למסלול מבצעי וקצר יותר, מהמסלוליםאך הרגיליםעקב שלהחשש סביבומתקלה במערכת ההנעה של הגשושית, הוא הפך למסלול הקבוע של ג'ונו סביב צדק.
 
ג'ונו תקיףמקיפה את צדק ב[[מסלול קוטבי]], בו [[נטיית מסלול|נטיית המסלול]] שלה תהייההינה כ-90 ±{{כ}}10 מעלות ל[[קו המשווה]] של צדק, כך שהיא תעבורעוברת מעל [[קוטב|קטביו]].{{הערה|שם=ג'ונו במאגר נאס"א|[http://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/masterCatalog.do?sc=2011-040A ג'ונו], במאגר [[NSSDC]] של [[נאס"א]]}} מסלולה יהיה [[אליפסה|אליפטי]] מאד: הנקודה הקרובה ביותר במסלול ([[פריאפסיד]]) תהייה במרחק של כ-54,000200 ק"מ מעל פני העננים של צדק, בעוד הנקודה הרחוקה ביותר במסלול ([[אפואפסיד]]) תהיהמביאה במרחקאת שלג'ונו 39למרחק רדיוסישל צדק,כ-8.1 מעברמיליון ל[[ירח]]קילומטר [[קליסטו (ירח)|קליסטו]], הרחוק מבין [[הירחים הגליליאניים]]מצדק.{{הערה|שם=ג'ונומקור במאגר נאס"א}}{{הערהלאפואפסיד|שם=המסלולFive של ג'ונו|Evan Gough,Years Post-Launch[http://www.universetodayjpl.comnasa.gov/123711/understanding-junos-orbit-interview-nasas-scott-boltonnews/news.php?feature=6581 Understanding, JUNO’sJuno Orbit:Is Anat Interviewa withTurning NASA’s Scott BoltonPoint], Universe TodayNASA, 829 JanuaryJuly, 2016}}{{הערה|שם=ג'ונו במאגר נאס"א}}▼
 
התכנון המקורי היה שמסלול הלכידה הראשוני סביב צדק יהיה בודד ויארך 107 ימים, אך לאחר השיגור הוחלט לפצל אותו לשני מסלולים קצרים יותר בני 53.5 ימים כל אחד, עד לכניסה למסלול יציב סביב צדק עם הקפות בנות 14 יום (במקום 11 יום בתכנון המקורי). השינוי האריך את משך המשימה המדעית מ-15 ל-20 חודשים. הוא בוצע על מנת להשלים מיפוי גלובלי בסיסי של המגנטוספירה והשדה הכבידתי של צדק כבר בשלבים מוקדמים יותר של המשימה.{{הערה|שם=הודעה על שינוי המסלול}}
[[קובץ:Juno-orbits-and-radiation-belts.png|250px|ממוזער|שמאל|מסלולה הקוטבי והאליפטי של ג'ונו סביב צדק. ניתן לראות בתרשים שהמסלול מביא את ג'ונו ממש מתחת לחגורות הקרינה החזקות של צדק, וכן שעם התקדמות המשימה מסלולה משתנה ומביא אותה יותר לתוך אזור חגורות הקרינה]]
▲ג'ונו תקיף את צדק ב[[מסלול קוטבי]], בו [[נטיית מסלול|נטיית המסלול]] שלה תהייה כ-90 ±{{כ}}10 מעלות ל[[קו המשווה]] של צדק, כך שהיא תעבור מעל [[קוטב|קטביו]].{{הערה|שם=ג'ונו במאגר נאס"א|[http://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/masterCatalog.do?sc=2011-040A ג'ונו], במאגר [[NSSDC]] של [[נאס"א]]}} מסלולה יהיה [[אליפסה|אליפטי]] מאד: הנקודה הקרובה ביותר במסלול ([[פריאפסיד]]) תהייה במרחק של כ-5,000 ק"מ מעל פני העננים של צדק, בעוד הנקודה הרחוקה ביותר במסלול ([[אפואפסיד]]) תהיה במרחק של 39 רדיוסי צדק, מעבר ל[[ירח]] [[קליסטו (ירח)|קליסטו]], הרחוק מבין [[הירחים הגליליאניים]].{{הערה|שם=ג'ונו במאגר נאס"א}}{{הערה|שם=המסלול של ג'ונו|Evan Gough, [http://www.universetoday.com/123711/understanding-junos-orbit-interview-nasas-scott-bolton/ Understanding JUNO’s Orbit: An Interview with NASA’s Scott Bolton], Universe Today, 8 January 2016}}
 
מסלול הלכידה הראשוני של ג'ונו סביב צדק תוכנן במקור להתבצע פעם אחת בלבד ולהימשך 107 ימים, אך לאחר השיגור הוחלט לפצל אותו לשני מסלולים קצרים יותר בני 53.5 ימים כל אחד.{{הערה|שם=הודעה על שינוי המסלול|[http://www.nasa.gov/feature/jpl/nasa-s-juno-spacecraft-burns-for-jupiter NASA’s Juno Spacecraft Burns for Jupiter], NASA, February 3, 2016}} לאחר השלמת שני המסלולים הראשוניים, ג'ונו תוכננה לבצע ב-19 באוקטובר 2016 בעירה רקטית כדי להיכנס למסלול מבצעי קצר יותר בן 14 יום. הבעירה הרקטית נדחתה{{הערה|[http://www.nasa.gov/feature/jpl/juno-spacecraft-in-safe-mode-for-latest-jupiter-flyby Juno Spacecraft in Safe Mode for Latest Jupiter Flyby], NASA, 19 October 2016}} לאחר שהתגלתה בבדיקה לפני הבעירה פתיחה איטית מהמתוכנן בשסותי הליום של מערכת לויסות הלחץ של הדלק של המנוע הרקטי. חקירה שבדקה את הבעיה העלתה כי קיים חשש שהתקלה תקרה גם במהלך הבעירה הרקטית ועלולה להוות סיכון לחללית או להגעה למסלול רצוי. בעקבות התקלה, נאס"א החליטה לוותר על הבעירה הרקטית ולהשאיר את החללית במסלול הראשוני שלה, שנמשך 53.5 יום.{{הערה|שם=הודעה על הישארות במסלול הראשוני|[https://www.nasa.gov/press-release/nasa-s-juno-mission-to-remain-in-current-orbit-at-jupiter NASA’s Juno Mission to Remain in Current Orbit at Jupiter], NASA, 17 February 2017}}
המסלול האליפטי של ג'ונו נקבע על בסיס היעדים המחקריים של המשימה, שדרשו את ההתקרבות המקסימלית האפשרית לכוכב הלכת, בעיקר כדי למפות ביסודיות את השדה הכבידתי והשדה המגנטי של צדק. המסלול הקוטבי נבחר מכיוון שהוא מאפשר מיפוי גלובלי של צדק: בשל הסיבוב העצמי של כוכב הלכת, כל התקרבות של ג'ונו אליו תעשה ב[[קו אורך]] שונה, כך שהיא תסקור כל פעם אזור אחר.{{הערה|Steve Matousek, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0094576507000124 The Juno New Frontiers mission], ''Acta Astronautica'' vol. 61 (2007), pp. 938-939}}▼
[[קובץ:Jupiter Down Under.tif|ממוזער|שמאל|250px|הקוטב הדרומי של צדק כפי שצולם על ידי ג'ונו ב-27 באוגוסט 2016, במהלך ההתקרבות הראשונה של הגשושית אל צדק כאשר מכשיריה המדעיים פועלים. התמונה צולמה במרחק של 94,500 ק"מ מצדק.]]
מלבד הארכת משך המשימה באופן משמעותי, מעבר ל-20 החודשים שתוכננו, לג'ונו יש את אותה יכולת איסוף נתונים מדעיים כמו במסלול שתוכנן לה במקור, מכיוון שבשני המסלולים היא הייתה מגיעה לאותה נקודת [[אפסיד|פריאפסיד]] (הנקודה הקרובה ביותר במסלול סביב המוקד - צדק). נאס"א החליטה לא להאריך את המשימה מעבר לתכנון המקורי, שבו היא מתוקצבת עד יולי 2018, אך הסוכנות תוכל להאריכה למשימת המשך לאחר מכן.{{הערה|שם=הודעה על הישארות במסלול הראשוני}}
 
▲המסלול האליפטי של ג'ונו נקבע על בסיס היעדים המחקריים של המשימה, שדרשו את ההתקרבות המקסימלית האפשרית לכוכב הלכת, בעיקר כדי למפות ביסודיות את השדה הכבידתי והשדה המגנטי של צדק. המסלול הקוטבי נבחר מכיוון שהוא מאפשר מיפוי גלובלי של צדק: בשל הסיבוב העצמי של כוכב הלכת, כל התקרבות של ג'ונו אליו תעשה ב[[קו אורך]] שונה, כך שהיא תסקור כל פעם אזור אחר.{{הערה|Steve Matousek, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0094576507000124 The Juno New Frontiers mission], ''Acta Astronautica'' vol. 61 (2007), pp. 938-939}}
 
למסלול של ג'ונו יש עוד מספר יתרונות מרכזיים:
*המסלול האליפטי מאפשר לה לעבור במרווח שבין צדק לבין חגורות הקרינה המסוכנות במגנטוספירה שלו וכך להתחמק מהן. למרות זאת, לא תצליח ג'ונו להתחמק מחגורות הקרינה לחלוטין, וככל שתימשך משימתה היא תספוג יותר קרינה שתפגע במכשור האלקטרוני שלה. הסיבה לכך נעוצה ב[[פחיסות]] של צדק{{ביאור|כלומר: צדק אינו [[ספירה (גאומטריה)|ספירה]] מושלמת אלא [[ספרואיד|ספרואיד אובלי]]}} - שתגרום עם הזמן להטיית מסלולה של ג'ונו, כך שהיא תעבור יותר ויותר בתוך אזור חגורות הקרינה שלו.{{הערה|שם=המסלול של ג'ונו|Evan Gough, [http://www.universetoday.com/123711/understanding-junos-orbit-interview-nasas-scott-bolton/ Understanding JUNO’s Orbit: An Interview with NASA’s Scott Bolton], Universe Today, 8 January 2016}}
*מסלולה של ג'ונו מאפשר לה לכוון את [[#לוחות סולאריים|הלוחות הסולאריים שלה]] במהלך כל המשימה{{ביאור|מלבד תקופה קצרה מאד במהלך היעף על כדור הארץ}} לעבר השמש, פיצוי על כך שעקב מרחקו הרב של צדק מהשמש, יכולת הפקת האנרגיה הסולארית של ג'ונו תהייה קטנה פי 25 מאשר בכדור הארץ.{{הערה|שם=JunoLaunch, NASA, 2011, p. 14}}
*המסלול הקוטבי יאפשר לג'ונו לחקור ביסודיות את קטביו של צדק, דבר שלא נעשה עד היום.
 
===שלב מדעי===
השלב המדעי של ג'ונו צפוי להתחיל לאחר שתתייצב במסלול בן שבועיים סביב צדק, ובו תאסוף הגשושית את מירב הנתונים והמדידות מכוכב הלכת, אם כי מכשיריה המדעיים החלו כבר לאסוף נתונים במהלך ההקפות הראשוניות סביב צדק. השלב המדעי אמור היה להתחיל עם ההקפה הרביעית שלה סביב צדק בנובמבר 2016,{{הערה|[http://www.jpl.nasa.gov/news/press_kits/juno/pdf/juno-lores.pdf Jupiter Orbit Insertion: Press Kit], NASA, Jun 2, 2016, p. 36}} אולם הבעירה הרקטית שתוכננה ל-19 באוקטובר 2016, ובה ג'ונו הייתה נכנסת למסלול המבצעי, נדחתה עקב תקלה בשסתום במערכת ההנעה הרקטית.{{הערה|[http://www.nasa.gov/feature/jpl/juno-spacecraft-in-safe-mode-for-latest-jupiter-flyby Juno Spacecraft in Safe Mode for Latest Jupiter Flyby], NASA, 19 October 2016}}
 
תצפיותיה של ג'ונו יעשו בעיקר בזמן קצר של כ-3 שעות לפני ו-3 שעות אחרי הנקודה הקרובה ביותר לצדק במסלול (פריאפסיד).{{הערה|Steve Matousek, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0094576507000124 The Juno New Frontiers mission], ''Acta Astronautica'' vol. 61 (2007), pp. 938}} שאר הזמן, כאשר ג'ונו נמצאת הרחק מצדק במהלך רוב המסלול, ישמש לשידור המידע שהגשושית אספה חזרה לכדור הארץ ולבחינת התקינות שלה ושל מכשיריה.{{הערה|[https://www.missionjuno.swri.edu/orbit After Five Years in Space, a Moment of Truth ], אתר המשימה}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ג%27ונו_(גשושית)"