הזרעה מלאכותית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
את מה שבא לי
מ השחתה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=הזרעת בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי|אחר=הפריה מלאכותית בבני אדם|ראו=[[הפריה מלאכותית]]}}
רועי בר דב הוא מלך העולם והיו לו כוחות על יותר חזקים מסופרמן!
<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=גלילה-רון-פדר-עמית|שם=משימה עולמית15 גלוחי הראש מאומן אוקראינה|מתרגם=|מו"ל=אני מת|שנת הוצאה=2007|בן גוריון=הייי|נתב"ג=הייי}}</ref>'''הזרעה מלאכותית''' הוא פרקטיקה הנהוגה בעיקר ב[[חקלאות מתועשת]], שבמהלכה [[הפריה|מופרית]] [[נקבה]] מ[[תא זרע|זרע]]ו של [[זכר]], מבלי שאלה [[הזדווגות|יזדווגו]]. לצורך כך, נלקח זרע מהזכר תוך שימוש בתכסיסים המחקים את פעולת ההזדווגות. הזרע, שנשמר לאחר עיבוד בהקפאה עד מועד ההזרעה, מוחדר לגופה של הנקבה תוך שימוש בעזרים טכניים. פרקטיקה דומה נהוגה גם אצל בני אדם, כדרך פשוטה ל[[הפריה מלאכותית]].
 
<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=גלילה-רון-פדר-עמית|שם=משימה עולמית15 גלוחי הראש מאומן אוקראינה|מתרגם=|מו"ל=אני מת|שנת הוצאה=2007|בן גוריון=הייי|נתב"ג=הייי}}</ref>'''הזרעה מלאכותית''' הוא פרקטיקה הנהוגה בעיקר ב[[חקלאות מתועשת]], שבמהלכה [[הפריה|מופרית]] [[נקבה]] מ[[תא זרע|זרע]]ו של [[זכר]], מבלי שאלה [[הזדווגות|יזדווגו]]. לצורך כך, נלקח זרע מהזכר תוך שימוש בתכסיסים המחקים את פעולת ההזדווגות. הזרע, שנשמר לאחר עיבוד בהקפאה עד מועד ההזרעה, מוחדר לגופה של הנקבה תוך שימוש בעזרים טכניים. פרקטיקה דומה נהוגה גם אצל בני אדם, כדרך פשוטה ל[[הפריה מלאכותית]].
 
[[קובץ:Hazraa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הזרעה מלאכותית של [[פרה]]]]
שורה 45 ⟵ 44:
* [http://www.sion-israel.com/site/index.php?ln=heb&main_id=43 תוכנית הטיפוח לבקר לחלב בישראל מתוך אתר "שיאון"]
* [http://www.anonymous.org.il/mm-min.htm הזרעה מלאכותית], מתוך אתר [[אנונימוס (עמותה)|אנונימוס]]
* [http://www.maccabi4u.co.il/9711-he/Maccabi.aspx הזרעה מלאכותית] באתר [[מכבי שירותי בריאות]] [[מכבי שירותי בריאות|ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף]]{{פירוש נוסף|נוכחי=הזרעת בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי|אחר=הפריה מלאכותית בבני אדם|ראו=[[הפריה מלאכותית]]}}
<ref name=":0" />'''[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]]''' [[מכבי שירותי בריאות|הוא פרקטיקה הנהוגה בעיקר ב]][[חקלאות מתועשת]], שבמהלכה [[הפריה|מופרית]] [[נקבה]] מ[[תא זרע|זרע]]ו של [[זכר]], מבלי שאלה [[הזדווגות|יזדווגו]]. לצורך כך, נלקח זרע מהזכר תוך שימוש בתכסיסים המחקים את פעולת ההזדווגות. הזרע, שנשמר לאחר עיבוד בהקפאה עד מועד ההזרעה, מוחדר לגופה של הנקבה תוך שימוש בעזרים טכניים. פרקטיקה דומה נהוגה גם אצל בני אדם, כדרך פשוטה ל[[הפריה מלאכותית]]. [[קובץ:Hazraa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית של]] [[פרה]]]] ==[[מכבי שירותי בריאות|הסיבות לשימוש בהזרעה מלאכותית בבעלי חיים]] == [[מכבי שירותי בריאות|לשימוש בהזרעה מלאכותית מספר סיבות:]]
** [[מכבי שירותי בריאות|הבטחת העברתן של תכונות רצויות לאדם במידה המרבית, דרך בחירת זכר אשר נבדק ונמצא כמוריש אותן תכונות לצאצאיו. בדרך כלל יבחרו מאפיינים שיסבו רווח מרבי למגדל, כדוגמת גוף גדול וקצב גדילה מהיר (בתעשיית הבשר), תפוקת רכיבי]] [[חלב]] כגון [[חלבון]] ו[[שומן]], או תפוקת [[ביצה (מזון)|ביצים]] מוגדלת. מאפיינים אלה אינם קיימים בטבע, ונוצרו באמצעות [[ברירה מלאכותית]].
** [[מכבי שירותי בריאות|חיסכון כלכלי כתוצאה מכך שאין עוד צורך להחזיק זכרים רבים.]]
** [[מכבי שירותי בריאות|ניתן לשמור את הזרע המוקפא לתקופות ארוכות ולשלוח אותו לכל מקום בעולם, ובכך נחסכות ההוצאות ונעלמות המגבלות הכרוכות בהפגשת הזכרים והנקבות.]]
** [[מכבי שירותי בריאות|הימנעות מהעברת]] [[מחלה|מחלות]], ובפרט מחלות מין. פעולת הרבייה הופכת להיות סטרילית, באופן יחסי.
** [[מכבי שירותי בריאות|שליטה מלאה בעיתוי ה]][[הריון]] וה[[לידה]], המאפשרת תכנון אחיד של כל הפעילות במשק. [[קובץ:Man Is Collecting Semen From A Boar.JPG|ממוזער|[[מכבי שירותי בריאות|איסוף זרע מחזיר]]]] [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית היא לעתים הדרך היחידה להפרות חיות מסוימות, לאחר שברירה מלאכותית במשך דורות פגעה בכושר הרבייה הטבעי שלהן.]] [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]], למשל, נבררו במהלך העשורים האחרונים להגדלת גופם של הזכרים ולהקטנת גופן של הנקבות. בנוסף לכך, הוכפל שיעור משקל החזה של תרנגולי ההודו מתוך משקל גופם הכולל. כתוצאה משינויים אלה, מתקשים [[עופות]] אלה להזדווג באופן טבעי, ולכן הפכה ההזרעה המלאכותית להכרח עבור הלולנים. ==[[מכבי שירותי בריאות|היסטוריה של הזרעה מלאכותית בבעלי חיים]]== [[מכבי שירותי בריאות|את היסודות להזרעה המלאכותית המודרנית הניח]] [[לזארו ספלנצאני]] (Spallanzani) במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. ספלנצאני החל את עבודתו בניסויים, שאפשרו תיעוד כל שלבי ה[[רבייה]] של [[חיידקים]] (1776), ועד מהרה עבר לניסויים ב[[דו-חיים]]: [[קרפדה|קרפדות]], [[צפרדע]]ים ו[[סלמנדרה|סלמנדרות]]. האתגר הבא היה הזרעת [[כלב]]ה, שהצליח ספלנצאני לבצע בשנת 1780. הכיוון שיצר ספלנצאני המשיך להתפתח רק כעבור יותר ממאה שנה: בתחילת [[המאה ה-20|המאה העשרים]] הקדישו מדענים [[רוסיה|רוסיים]] מאמצים לשכלול הטכנולוגיה, ועד מהרה הם הגיעו לרמת יישום בקנה-מידה גדול. בשנת 1936 הוזרעו ב[[ברית המועצות]] שישה מיליון בעלי-חיים - [[כבש]]ים ו[[פרה|פרות]]. כבר בשלב מוקדם זה, נועדה ההזרעה להגביל את ההריונות רק לאלה שיניבו את החיות ה'רווחיות ביותר' - על ידי בחירת זכרים בעלי תכונות חריגות. באותה שנה הוזרעו בברית המועצות 15 אלף כבשים מזרעו של איִל (כבש זכר) אחד. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1938 החלה להתבצע ב]][[ארצות הברית]] הזרעה מלאכותית מאורגנת בתעשיית החלב, ועד מחצית אמצע המאה כבר הייתה טכניקה זו בשימוש בתעשיות שונות, לאחר שהותאמה להזרעת [[כבש]]ים, [[עז הבית|עזים]], [[כלב]]ים, [[שועל]]ים, [[ארנב]]ונים ו[[עופות]]. בשנות החמישים הצליחו לראשונה לשמר זרע של [[פר]]ים באמצעות הקפאה - טכנולוגיה שהאיצה את התפשטות השימוש בהזרעה מלאכותית. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1995 הופרו 90% מן הפרות בתעשיית החלב ה]][[אירופה|אירופית]] באופן מלאכותי. בישראל מופרות כך כמעט כל הפרות בתעשיית החלב. תרנגולי הודו, כאמור, מופרים כיום רק על ידי הזרעה מלאכותית, והשימוש בהזרעה חודר גם לתעשיית ה'[[פטם|פטמים]]' (תרנגולי-בית בתעשיית הבשר), שגופם עובר במהירות שינוי באורח דומה לגופם של תרנגולי ההודו. בתעשיית ה[[דג]]ים נפוץ מאוד השימוש בהזרעה מלאכותית. ב[[חזיר]]ים מתפשט השימוש בטכנולוגיה זו במהירות, ובשנת 1995 הוא הגיע ל 70-80 אחוזים מכלל התעשייה בכמה ממדינות אירופה. הזרעה מלאכותית נערכת באופן מסחרי גם בכבשים (בעיקר בתעשיית החלב), בבקר בתעשיית הבשר, בתרנגולות ב[[לול|תעשיית הביצים]], ב[[אווז]]ים, בעזים (בתעשיית ה[[חלב]]), ב[[אייל]]ים, ב[[סוס]]ים בענף [[מרוץ סוסים|מירוצי הסוסים]], ב[[יונה|יונים]] ובחיות ממינים נוספים. ==[[מכבי שירותי בריאות|הליך ההזרעה]]== [[מכבי שירותי בריאות|זיהוי העיתוי המתאים להזדווגות או להזרעה עבור הנקבות אינו משימה פשוטה בכל המקרים: בעוד בטבע מאותתות הנקבות לזכרים אודות נכונותן דרך קולות, ריחות ומגע, לא תמיד נעשה שימוש באמצעים תקשורתיים אלה במשק מתועש, שבו אין זכרים. ב]][[רפת]] החלב המודרנית קיימות מספר שיטות לאיתור [[ייחום]]. הדרך הפרימטיבית היא: תצפיות של הרפתנים לאיתור ייחום הפרות ועגלות על ידי פרמטרים פיזיים חריגים האופייניים לזמן הייחום. כגון: מספר פסיעות חריג ליום. ריצות וקפיצות רבות. רכיבה של פרה על חברתה, כאשר אם הנרכבת בורחת מחברתה, סימן הדבר לייחום של הרוכבת בלבד. ואם הנרכבת מרוצה מהעניין, סימן הדבר לייחומן של שתיהן. הדרך הטכנולוגית החדשנית היא: בדיקה ממוחשבת של מספר פסיעותיה של הפרה ביום, וזאת על ידי חיישן שמוצמד לגוף הפרה, ואשר משדר את הנתונים למחשב המרכזי של הרפת בכל מקרה, באף אחת משיטות אלו לא נעשה שימוש בזכרים בשל הסכנה הכרוכה בכך לרפתנים. [[מכבי שירותי בריאות|ברוב המקרים, הפרים מהם אמורה להלקח ה]][[זירמה]], מוקפצים על גבי פר זכר אחר שנקשר. לאחר שעלה על הפר השני, איבר מינו של הפר המבוקש מוכנס אל תוך מתקן המכונה 'בושת מלאכותית', בו יצטבר הזרע. אצל תרנגולים, נהוג להוציא את הזרע בכוח: המגדל ילחץ באזור [[פי הטבעת]] של התרנגול, תוך שימוש בטכניקה מיוחדת. [[מכבי שירותי בריאות|ההזרעה ב]][[יונקים]] וב[[עופות]] מתבצעת על ידי צינורית זכוכית, המוחדרת לאזור ה[[רחם]] של הנקבה. לצורך כך, יש לקבע את בעלת החיים המוזרעת. אצל יונקות, נהוג להשתמש במתקן ריסון, בעוד עופות מוחזקים בתוך ה[[כלוב]] או ביד. [[מכבי שירותי בריאות|נקבות]] [[דגים]] עוברים גם הן הזרעה מלאכותית, הן כדי לגרום לנקבות להטיל ביצים מחוץ לעונת ההטלה הטבעית, והן משום שמיני דגים רבים (כגון קיפון) אינם מטילים ב[[שבי]]. את ההטלה גורמים באמצעות הזרקה של [[הורמון]] לשריר הגב או לסנפירי הבטן של נקבת הדג. לאחר מכן סוחטים ממנה את הביצים: התהליך מתבצע ידנית, כאשר החקלאי מעביר את ידו בתנועת סחיטה לאורך בטנה מן הראש עד לפתח המין, עד שכל הביצים מוצאות מן ה[[שחלה|שחלות]]. ==[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית בבני אדם]]==
{{הפניה לערך מורחב|הפריה מלאכותית}} [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית מתקיימת גם באדם כשיטה ל]][[הפריה מלאכותית]], במקרים של בעיות אי פריון או לנשים שמסיבות שונות מעדיפות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין. ==[[מכבי שירותי בריאות|ראו גם]]==
** [[מכבי שירותי בריאות|הפריה מלאכותית]] ==[[מכבי שירותי בריאות|קישורים חיצוניים]]==
** [http://www.sion-israel.com/site/index.php?ln=heb&main_id=43][[מכבי שירותי בריאות|תוכנית הטיפוח לבקר לחלב בישראל מתוך אתר "שיאון"]]
** [http://www.anonymous.org.il/mm-min.htm][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]][[מכבי שירותי בריאות|, מתוך אתר]] [[אנונימוס (עמותה)|אנונימוס]]
** [http://www.maccabi4u.co.il/9711-he/Maccabi.aspx][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]] [[מכבי שירותי בריאות|באתר מכבי שירותי בריאות]] [[מכבי שירותי בריאות|ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף]]{{פירוש נוסף|נוכחי=הזרעת בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי|אחר=הפריה מלאכותית בבני אדם|ראו=[[הפריה מלאכותית]]}}
<ref name=":0" />'''[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]]''' [[מכבי שירותי בריאות|הוא פרקטיקה הנהוגה בעיקר ב]][[חקלאות מתועשת]], שבמהלכה [[הפריה|מופרית]] [[נקבה]] מ[[תא זרע|זרע]]ו של [[זכר]], מבלי שאלה [[הזדווגות|יזדווגו]]. לצורך כך, נלקח זרע מהזכר תוך שימוש בתכסיסים המחקים את פעולת ההזדווגות. הזרע, שנשמר לאחר עיבוד בהקפאה עד מועד ההזרעה, מוחדר לגופה של הנקבה תוך שימוש בעזרים טכניים. פרקטיקה דומה נהוגה גם אצל בני אדם, כדרך פשוטה ל[[הפריה מלאכותית]]. [[קובץ:Hazraa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית של]] [[פרה]]]] ==[[מכבי שירותי בריאות|הסיבות לשימוש בהזרעה מלאכותית בבעלי חיים]] == [[מכבי שירותי בריאות|לשימוש בהזרעה מלאכותית מספר סיבות:]]
*** [[מכבי שירותי בריאות|הבטחת העברתן של תכונות רצויות לאדם במידה המרבית, דרך בחירת זכר אשר נבדק ונמצא כמוריש אותן תכונות לצאצאיו. בדרך כלל יבחרו מאפיינים שיסבו רווח מרבי למגדל, כדוגמת גוף גדול וקצב גדילה מהיר (בתעשיית הבשר), תפוקת רכיבי]] [[חלב]] כגון [[חלבון]] ו[[שומן]], או תפוקת [[ביצה (מזון)|ביצים]] מוגדלת. מאפיינים אלה אינם קיימים בטבע, ונוצרו באמצעות [[ברירה מלאכותית]].
*** [[מכבי שירותי בריאות|חיסכון כלכלי כתוצאה מכך שאין עוד צורך להחזיק זכרים רבים.]]
*** [[מכבי שירותי בריאות|ניתן לשמור את הזרע המוקפא לתקופות ארוכות ולשלוח אותו לכל מקום בעולם, ובכך נחסכות ההוצאות ונעלמות המגבלות הכרוכות בהפגשת הזכרים והנקבות.]]
*** [[מכבי שירותי בריאות|הימנעות מהעברת]] [[מחלה|מחלות]], ובפרט מחלות מין. פעולת הרבייה הופכת להיות סטרילית, באופן יחסי.
*** [[מכבי שירותי בריאות|שליטה מלאה בעיתוי ה]][[הריון]] וה[[לידה]], המאפשרת תכנון אחיד של כל הפעילות במשק. [[קובץ:Man Is Collecting Semen From A Boar.JPG|ממוזער|[[מכבי שירותי בריאות|איסוף זרע מחזיר]]]] [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית היא לעתים הדרך היחידה להפרות חיות מסוימות, לאחר שברירה מלאכותית במשך דורות פגעה בכושר הרבייה הטבעי שלהן.]] [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]], למשל, נבררו במהלך העשורים האחרונים להגדלת גופם של הזכרים ולהקטנת גופן של הנקבות. בנוסף לכך, הוכפל שיעור משקל החזה של תרנגולי ההודו מתוך משקל גופם הכולל. כתוצאה משינויים אלה, מתקשים [[עופות]] אלה להזדווג באופן טבעי, ולכן הפכה ההזרעה המלאכותית להכרח עבור הלולנים. ==[[מכבי שירותי בריאות|היסטוריה של הזרעה מלאכותית בבעלי חיים]]== [[מכבי שירותי בריאות|את היסודות להזרעה המלאכותית המודרנית הניח]] [[לזארו ספלנצאני]] (Spallanzani) במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. ספלנצאני החל את עבודתו בניסויים, שאפשרו תיעוד כל שלבי ה[[רבייה]] של [[חיידקים]] (1776), ועד מהרה עבר לניסויים ב[[דו-חיים]]: [[קרפדה|קרפדות]], [[צפרדע]]ים ו[[סלמנדרה|סלמנדרות]]. האתגר הבא היה הזרעת [[כלב]]ה, שהצליח ספלנצאני לבצע בשנת 1780. הכיוון שיצר ספלנצאני המשיך להתפתח רק כעבור יותר ממאה שנה: בתחילת [[המאה ה-20|המאה העשרים]] הקדישו מדענים [[רוסיה|רוסיים]] מאמצים לשכלול הטכנולוגיה, ועד מהרה הם הגיעו לרמת יישום בקנה-מידה גדול. בשנת 1936 הוזרעו ב[[ברית המועצות]] שישה מיליון בעלי-חיים - [[כבש]]ים ו[[פרה|פרות]]. כבר בשלב מוקדם זה, נועדה ההזרעה להגביל את ההריונות רק לאלה שיניבו את החיות ה'רווחיות ביותר' - על ידי בחירת זכרים בעלי תכונות חריגות. באותה שנה הוזרעו בברית המועצות 15 אלף כבשים מזרעו של איִל (כבש זכר) אחד. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1938 החלה להתבצע ב]][[ארצות הברית]] הזרעה מלאכותית מאורגנת בתעשיית החלב, ועד מחצית אמצע המאה כבר הייתה טכניקה זו בשימוש בתעשיות שונות, לאחר שהותאמה להזרעת [[כבש]]ים, [[עז הבית|עזים]], [[כלב]]ים, [[שועל]]ים, [[ארנב]]ונים ו[[עופות]]. בשנות החמישים הצליחו לראשונה לשמר זרע של [[פר]]ים באמצעות הקפאה - טכנולוגיה שהאיצה את התפשטות השימוש בהזרעה מלאכותית. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1995 הופרו 90% מן הפרות בתעשיית החלב ה]][[אירופה|אירופית]] באופן מלאכותי. בישראל מופרות כך כמעט כל הפרות בתעשיית החלב. תרנגולי הודו, כאמור, מופרים כיום רק על ידי הזרעה מלאכותית, והשימוש בהזרעה חודר גם לתעשיית ה'[[פטם|פטמים]]' (תרנגולי-בית בתעשיית הבשר), שגופם עובר במהירות שינוי באורח דומה לגופם של תרנגולי ההודו. בתעשיית ה[[דג]]ים נפוץ מאוד השימוש בהזרעה מלאכותית. ב[[חזיר]]ים מתפשט השימוש בטכנולוגיה זו במהירות, ובשנת 1995 הוא הגיע ל 70-80 אחוזים מכלל התעשייה בכמה ממדינות אירופה. הזרעה מלאכותית נערכת באופן מסחרי גם בכבשים (בעיקר בתעשיית החלב), בבקר בתעשיית הבשר, בתרנגולות ב[[לול|תעשיית הביצים]], ב[[אווז]]ים, בעזים (בתעשיית ה[[חלב]]), ב[[אייל]]ים, ב[[סוס]]ים בענף [[מרוץ סוסים|מירוצי הסוסים]], ב[[יונה|יונים]] ובחיות ממינים נוספים. ==[[מכבי שירותי בריאות|הליך ההזרעה]]== [[מכבי שירותי בריאות|זיהוי העיתוי המתאים להזדווגות או להזרעה עבור הנקבות אינו משימה פשוטה בכל המקרים: בעוד בטבע מאותתות הנקבות לזכרים אודות נכונותן דרך קולות, ריחות ומגע, לא תמיד נעשה שימוש באמצעים תקשורתיים אלה במשק מתועש, שבו אין זכרים. ב]][[רפת]] החלב המודרנית קיימות מספר שיטות לאיתור [[ייחום]]. הדרך הפרימטיבית היא: תצפיות של הרפתנים לאיתור ייחום הפרות ועגלות על ידי פרמטרים פיזיים חריגים האופייניים לזמן הייחום. כגון: מספר פסיעות חריג ליום. ריצות וקפיצות רבות. רכיבה של פרה על חברתה, כאשר אם הנרכבת בורחת מחברתה, סימן הדבר לייחום של הרוכבת בלבד. ואם הנרכבת מרוצה מהעניין, סימן הדבר לייחומן של שתיהן. הדרך הטכנולוגית החדשנית היא: בדיקה ממוחשבת של מספר פסיעותיה של הפרה ביום, וזאת על ידי חיישן שמוצמד לגוף הפרה, ואשר משדר את הנתונים למחשב המרכזי של הרפת בכל מקרה, באף אחת משיטות אלו לא נעשה שימוש בזכרים בשל הסכנה הכרוכה בכך לרפתנים. [[מכבי שירותי בריאות|ברוב המקרים, הפרים מהם אמורה להלקח ה]][[זירמה]], מוקפצים על גבי פר זכר אחר שנקשר. לאחר שעלה על הפר השני, איבר מינו של הפר המבוקש מוכנס אל תוך מתקן המכונה 'בושת מלאכותית', בו יצטבר הזרע. אצל תרנגולים, נהוג להוציא את הזרע בכוח: המגדל ילחץ באזור [[פי הטבעת]] של התרנגול, תוך שימוש בטכניקה מיוחדת. [[מכבי שירותי בריאות|ההזרעה ב]][[יונקים]] וב[[עופות]] מתבצעת על ידי צינורית זכוכית, המוחדרת לאזור ה[[רחם]] של הנקבה. לצורך כך, יש לקבע את בעלת החיים המוזרעת. אצל יונקות, נהוג להשתמש במתקן ריסון, בעוד עופות מוחזקים בתוך ה[[כלוב]] או ביד. [[מכבי שירותי בריאות|נקבות]] [[דגים]] עוברים גם הן הזרעה מלאכותית, הן כדי לגרום לנקבות להטיל ביצים מחוץ לעונת ההטלה הטבעית, והן משום שמיני דגים רבים (כגון קיפון) אינם מטילים ב[[שבי]]. את ההטלה גורמים באמצעות הזרקה של [[הורמון]] לשריר הגב או לסנפירי הבטן של נקבת הדג. לאחר מכן סוחטים ממנה את הביצים: התהליך מתבצע ידנית, כאשר החקלאי מעביר את ידו בתנועת סחיטה לאורך בטנה מן הראש עד לפתח המין, עד שכל הביצים מוצאות מן ה[[שחלה|שחלות]]. ==[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית בבני אדם]]==
{{הפניה לערך מורחב|הפריה מלאכותית}} [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית מתקיימת גם באדם כשיטה ל]][[הפריה מלאכותית]], במקרים של בעיות אי פריון או לנשים שמסיבות שונות מעדיפות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין. ==[[מכבי שירותי בריאות|ראו גם]]==
*** [[מכבי שירותי בריאות|הפריה מלאכותית]] ==[[מכבי שירותי בריאות|קישורים חיצוניים]]==
*** [http://www.sion-israel.com/site/index.php?ln=heb&main_id=43][[מכבי שירותי בריאות|תוכנית הטיפוח לבקר לחלב בישראל מתוך אתר "שיאון"]]
*** [http://www.anonymous.org.il/mm-min.htm][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]][[מכבי שירותי בריאות|, מתוך אתר]] [[אנונימוס (עמותה)|אנונימוס]]
*** [http://www.maccabi4u.co.il/9711-he/Maccabi.aspx][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]] [[מכבי שירותי בריאות|באתר מכבי שירותי בריאות]] [[מכבי שירותי בריאות|ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף]]{{פירוש נוסף|נוכחי=הזרעת בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי|אחר=הפריה מלאכותית בבני אדם|ראו=[[הפריה מלאכותית]]}}
<ref name=":0" />'''[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]]''' [[מכבי שירותי בריאות|הוא פרקטיקה הנהוגה בעיקר ב]][[חקלאות מתועשת]], שבמהלכה [[הפריה|מופרית]] [[נקבה]] מ[[תא זרע|זרע]]ו של [[זכר]], מבלי שאלה [[הזדווגות|יזדווגו]]. לצורך כך, נלקח זרע מהזכר תוך שימוש בתכסיסים המחקים את פעולת ההזדווגות. הזרע, שנשמר לאחר עיבוד בהקפאה עד מועד ההזרעה, מוחדר לגופה של הנקבה תוך שימוש בעזרים טכניים. פרקטיקה דומה נהוגה גם אצל בני אדם, כדרך פשוטה ל[[הפריה מלאכותית]]. [[קובץ:Hazraa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית של]] [[פרה]]]] ==[[מכבי שירותי בריאות|הסיבות לשימוש בהזרעה מלאכותית בבעלי חיים]] == [[מכבי שירותי בריאות|לשימוש בהזרעה מלאכותית מספר סיבות:]]
**** [[מכבי שירותי בריאות|הבטחת העברתן של תכונות רצויות לאדם במידה המרבית, דרך בחירת זכר אשר נבדק ונמצא כמוריש אותן תכונות לצאצאיו. בדרך כלל יבחרו מאפיינים שיסבו רווח מרבי למגדל, כדוגמת גוף גדול וקצב גדילה מהיר (בתעשיית הבשר), תפוקת רכיבי]] [[חלב]] כגון [[חלבון]] ו[[שומן]], או תפוקת [[ביצה (מזון)|ביצים]] מוגדלת. מאפיינים אלה אינם קיימים בטבע, ונוצרו באמצעות [[ברירה מלאכותית]].
**** [[מכבי שירותי בריאות|חיסכון כלכלי כתוצאה מכך שאין עוד צורך להחזיק זכרים רבים.]]
**** [[מכבי שירותי בריאות|ניתן לשמור את הזרע המוקפא לתקופות ארוכות ולשלוח אותו לכל מקום בעולם, ובכך נחסכות ההוצאות ונעלמות המגבלות הכרוכות בהפגשת הזכרים והנקבות.]]
**** [[מכבי שירותי בריאות|הימנעות מהעברת]] [[מחלה|מחלות]], ובפרט מחלות מין. פעולת הרבייה הופכת להיות סטרילית, באופן יחסי.
**** [[מכבי שירותי בריאות|שליטה מלאה בעיתוי ה]][[הריון]] וה[[לידה]], המאפשרת תכנון אחיד של כל הפעילות במשק. [[קובץ:Man Is Collecting Semen From A Boar.JPG|ממוזער|[[מכבי שירותי בריאות|איסוף זרע מחזיר]]]] [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית היא לעתים הדרך היחידה להפרות חיות מסוימות, לאחר שברירה מלאכותית במשך דורות פגעה בכושר הרבייה הטבעי שלהן.]] [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]], למשל, נבררו במהלך העשורים האחרונים להגדלת גופם של הזכרים ולהקטנת גופן של הנקבות. בנוסף לכך, הוכפל שיעור משקל החזה של תרנגולי ההודו מתוך משקל גופם הכולל. כתוצאה משינויים אלה, מתקשים [[עופות]] אלה להזדווג באופן טבעי, ולכן הפכה ההזרעה המלאכותית להכרח עבור הלולנים. ==[[מכבי שירותי בריאות|היסטוריה של הזרעה מלאכותית בבעלי חיים]]== [[מכבי שירותי בריאות|את היסודות להזרעה המלאכותית המודרנית הניח]] [[לזארו ספלנצאני]] (Spallanzani) במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. ספלנצאני החל את עבודתו בניסויים, שאפשרו תיעוד כל שלבי ה[[רבייה]] של [[חיידקים]] (1776), ועד מהרה עבר לניסויים ב[[דו-חיים]]: [[קרפדה|קרפדות]], [[צפרדע]]ים ו[[סלמנדרה|סלמנדרות]]. האתגר הבא היה הזרעת [[כלב]]ה, שהצליח ספלנצאני לבצע בשנת 1780. הכיוון שיצר ספלנצאני המשיך להתפתח רק כעבור יותר ממאה שנה: בתחילת [[המאה ה-20|המאה העשרים]] הקדישו מדענים [[רוסיה|רוסיים]] מאמצים לשכלול הטכנולוגיה, ועד מהרה הם הגיעו לרמת יישום בקנה-מידה גדול. בשנת 1936 הוזרעו ב[[ברית המועצות]] שישה מיליון בעלי-חיים - [[כבש]]ים ו[[פרה|פרות]]. כבר בשלב מוקדם זה, נועדה ההזרעה להגביל את ההריונות רק לאלה שיניבו את החיות ה'רווחיות ביותר' - על ידי בחירת זכרים בעלי תכונות חריגות. באותה שנה הוזרעו בברית המועצות 15 אלף כבשים מזרעו של איִל (כבש זכר) אחד. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1938 החלה להתבצע ב]][[ארצות הברית]] הזרעה מלאכותית מאורגנת בתעשיית החלב, ועד מחצית אמצע המאה כבר הייתה טכניקה זו בשימוש בתעשיות שונות, לאחר שהותאמה להזרעת [[כבש]]ים, [[עז הבית|עזים]], [[כלב]]ים, [[שועל]]ים, [[ארנב]]ונים ו[[עופות]]. בשנות החמישים הצליחו לראשונה לשמר זרע של [[פר]]ים באמצעות הקפאה - טכנולוגיה שהאיצה את התפשטות השימוש בהזרעה מלאכותית. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1995 הופרו 90% מן הפרות בתעשיית החלב ה]][[אירופה|אירופית]] באופן מלאכותי. בישראל מופרות כך כמעט כל הפרות בתעשיית החלב. תרנגולי הודו, כאמור, מופרים כיום רק על ידי הזרעה מלאכותית, והשימוש בהזרעה חודר גם לתעשיית ה'[[פטם|פטמים]]' (תרנגולי-בית בתעשיית הבשר), שגופם עובר במהירות שינוי באורח דומה לגופם של תרנגולי ההודו. בתעשיית ה[[דג]]ים נפוץ מאוד השימוש בהזרעה מלאכותית. ב[[חזיר]]ים מתפשט השימוש בטכנולוגיה זו במהירות, ובשנת 1995 הוא הגיע ל 70-80 אחוזים מכלל התעשייה בכמה ממדינות אירופה. הזרעה מלאכותית נערכת באופן מסחרי גם בכבשים (בעיקר בתעשיית החלב), בבקר בתעשיית הבשר, בתרנגולות ב[[לול|תעשיית הביצים]], ב[[אווז]]ים, בעזים (בתעשיית ה[[חלב]]), ב[[אייל]]ים, ב[[סוס]]ים בענף [[מרוץ סוסים|מירוצי הסוסים]], ב[[יונה|יונים]] ובחיות ממינים נוספים. ==[[מכבי שירותי בריאות|הליך ההזרעה]]== [[מכבי שירותי בריאות|זיהוי העיתוי המתאים להזדווגות או להזרעה עבור הנקבות אינו משימה פשוטה בכל המקרים: בעוד בטבע מאותתות הנקבות לזכרים אודות נכונותן דרך קולות, ריחות ומגע, לא תמיד נעשה שימוש באמצעים תקשורתיים אלה במשק מתועש, שבו אין זכרים. ב]][[רפת]] החלב המודרנית קיימות מספר שיטות לאיתור [[ייחום]]. הדרך הפרימטיבית היא: תצפיות של הרפתנים לאיתור ייחום הפרות ועגלות על ידי פרמטרים פיזיים חריגים האופייניים לזמן הייחום. כגון: מספר פסיעות חריג ליום. ריצות וקפיצות רבות. רכיבה של פרה על חברתה, כאשר אם הנרכבת בורחת מחברתה, סימן הדבר לייחום של הרוכבת בלבד. ואם הנרכבת מרוצה מהעניין, סימן הדבר לייחומן של שתיהן. הדרך הטכנולוגית החדשנית היא: בדיקה ממוחשבת של מספר פסיעותיה של הפרה ביום, וזאת על ידי חיישן שמוצמד לגוף הפרה, ואשר משדר את הנתונים למחשב המרכזי של הרפת בכל מקרה, באף אחת משיטות אלו לא נעשה שימוש בזכרים בשל הסכנה הכרוכה בכך לרפתנים. [[מכבי שירותי בריאות|ברוב המקרים, הפרים מהם אמורה להלקח ה]][[זירמה]], מוקפצים על גבי פר זכר אחר שנקשר. לאחר שעלה על הפר השני, איבר מינו של הפר המבוקש מוכנס אל תוך מתקן המכונה 'בושת מלאכותית', בו יצטבר הזרע. אצל תרנגולים, נהוג להוציא את הזרע בכוח: המגדל ילחץ באזור [[פי הטבעת]] של התרנגול, תוך שימוש בטכניקה מיוחדת. [[מכבי שירותי בריאות|ההזרעה ב]][[יונקים]] וב[[עופות]] מתבצעת על ידי צינורית זכוכית, המוחדרת לאזור ה[[רחם]] של הנקבה. לצורך כך, יש לקבע את בעלת החיים המוזרעת. אצל יונקות, נהוג להשתמש במתקן ריסון, בעוד עופות מוחזקים בתוך ה[[כלוב]] או ביד. [[מכבי שירותי בריאות|נקבות]] [[דגים]] עוברים גם הן הזרעה מלאכותית, הן כדי לגרום לנקבות להטיל ביצים מחוץ לעונת ההטלה הטבעית, והן משום שמיני דגים רבים (כגון קיפון) אינם מטילים ב[[שבי]]. את ההטלה גורמים באמצעות הזרקה של [[הורמון]] לשריר הגב או לסנפירי הבטן של נקבת הדג. לאחר מכן סוחטים ממנה את הביצים: התהליך מתבצע ידנית, כאשר החקלאי מעביר את ידו בתנועת סחיטה לאורך בטנה מן הראש עד לפתח המין, עד שכל הביצים מוצאות מן ה[[שחלה|שחלות]]. ==[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית בבני אדם]]==
{{הפניה לערך מורחב|הפריה מלאכותית}} [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית מתקיימת גם באדם כשיטה ל]][[הפריה מלאכותית]], במקרים של בעיות אי פריון או לנשים שמסיבות שונות מעדיפות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין. ==[[מכבי שירותי בריאות|ראו גם]]==
**** [[מכבי שירותי בריאות|הפריה מלאכותית]] ==[[מכבי שירותי בריאות|קישורים חיצוניים]]==
**** [http://www.sion-israel.com/site/index.php?ln=heb&main_id=43][[מכבי שירותי בריאות|תוכנית הטיפוח לבקר לחלב בישראל מתוך אתר "שיאון"]]
**** [http://www.anonymous.org.il/mm-min.htm][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]][[מכבי שירותי בריאות|, מתוך אתר]] [[אנונימוס (עמותה)|אנונימוס]]
**** [http://www.maccabi4u.co.il/9711-he/Maccabi.aspx][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]] [[מכבי שירותי בריאות|באתר מכבי שירותי בריאות]] [[מכבי שירותי בריאות|ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף]]{{פירוש נוסף|נוכחי=הזרעת בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי|אחר=הפריה מלאכותית בבני אדם|ראו=[[הפריה מלאכותית]]}}
<ref name=":0" />'''[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]]''' [[מכבי שירותי בריאות|הוא פרקטיקה הנהוגה בעיקר ב]][[חקלאות מתועשת]], שבמהלכה [[הפריה|מופרית]] [[נקבה]] מ[[תא זרע|זרע]]ו של [[זכר]], מבלי שאלה [[הזדווגות|יזדווגו]]. לצורך כך, נלקח זרע מהזכר תוך שימוש בתכסיסים המחקים את פעולת ההזדווגות. הזרע, שנשמר לאחר עיבוד בהקפאה עד מועד ההזרעה, מוחדר לגופה של הנקבה תוך שימוש בעזרים טכניים. פרקטיקה דומה נהוגה גם אצל בני אדם, כדרך פשוטה ל[[הפריה מלאכותית]]. [[קובץ:Hazraa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית של]] [[פרה]]]] ==[[מכבי שירותי בריאות|הסיבות לשימוש בהזרעה מלאכותית בבעלי חיים]] == [[מכבי שירותי בריאות|לשימוש בהזרעה מלאכותית מספר סיבות:]]
***** [[מכבי שירותי בריאות|הבטחת העברתן של תכונות רצויות לאדם במידה המרבית, דרך בחירת זכר אשר נבדק ונמצא כמוריש אותן תכונות לצאצאיו. בדרך כלל יבחרו מאפיינים שיסבו רווח מרבי למגדל, כדוגמת גוף גדול וקצב גדילה מהיר (בתעשיית הבשר), תפוקת רכיבי]] [[חלב]] כגון [[חלבון]] ו[[שומן]], או תפוקת [[ביצה (מזון)|ביצים]] מוגדלת. מאפיינים אלה אינם קיימים בטבע, ונוצרו באמצעות [[ברירה מלאכותית]].
***** [[מכבי שירותי בריאות|חיסכון כלכלי כתוצאה מכך שאין עוד צורך להחזיק זכרים רבים.]]
***** [[מכבי שירותי בריאות|ניתן לשמור את הזרע המוקפא לתקופות ארוכות ולשלוח אותו לכל מקום בעולם, ובכך נחסכות ההוצאות ונעלמות המגבלות הכרוכות בהפגשת הזכרים והנקבות.]]
***** [[מכבי שירותי בריאות|הימנעות מהעברת]] [[מחלה|מחלות]], ובפרט מחלות מין. פעולת הרבייה הופכת להיות סטרילית, באופן יחסי.
***** [[מכבי שירותי בריאות|שליטה מלאה בעיתוי ה]][[הריון]] וה[[לידה]], המאפשרת תכנון אחיד של כל הפעילות במשק. [[קובץ:Man Is Collecting Semen From A Boar.JPG|ממוזער|[[מכבי שירותי בריאות|איסוף זרע מחזיר]]]] [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית היא לעתים הדרך היחידה להפרות חיות מסוימות, לאחר שברירה מלאכותית במשך דורות פגעה בכושר הרבייה הטבעי שלהן.]] [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]], למשל, נבררו במהלך העשורים האחרונים להגדלת גופם של הזכרים ולהקטנת גופן של הנקבות. בנוסף לכך, הוכפל שיעור משקל החזה של תרנגולי ההודו מתוך משקל גופם הכולל. כתוצאה משינויים אלה, מתקשים [[עופות]] אלה להזדווג באופן טבעי, ולכן הפכה ההזרעה המלאכותית להכרח עבור הלולנים. ==[[מכבי שירותי בריאות|היסטוריה של הזרעה מלאכותית בבעלי חיים]]== [[מכבי שירותי בריאות|את היסודות להזרעה המלאכותית המודרנית הניח]] [[לזארו ספלנצאני]] (Spallanzani) במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. ספלנצאני החל את עבודתו בניסויים, שאפשרו תיעוד כל שלבי ה[[רבייה]] של [[חיידקים]] (1776), ועד מהרה עבר לניסויים ב[[דו-חיים]]: [[קרפדה|קרפדות]], [[צפרדע]]ים ו[[סלמנדרה|סלמנדרות]]. האתגר הבא היה הזרעת [[כלב]]ה, שהצליח ספלנצאני לבצע בשנת 1780. הכיוון שיצר ספלנצאני המשיך להתפתח רק כעבור יותר ממאה שנה: בתחילת [[המאה ה-20|המאה העשרים]] הקדישו מדענים [[רוסיה|רוסיים]] מאמצים לשכלול הטכנולוגיה, ועד מהרה הם הגיעו לרמת יישום בקנה-מידה גדול. בשנת 1936 הוזרעו ב[[ברית המועצות]] שישה מיליון בעלי-חיים - [[כבש]]ים ו[[פרה|פרות]]. כבר בשלב מוקדם זה, נועדה ההזרעה להגביל את ההריונות רק לאלה שיניבו את החיות ה'רווחיות ביותר' - על ידי בחירת זכרים בעלי תכונות חריגות. באותה שנה הוזרעו בברית המועצות 15 אלף כבשים מזרעו של איִל (כבש זכר) אחד. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1938 החלה להתבצע ב]][[ארצות הברית]] הזרעה מלאכותית מאורגנת בתעשיית החלב, ועד מחצית אמצע המאה כבר הייתה טכניקה זו בשימוש בתעשיות שונות, לאחר שהותאמה להזרעת [[כבש]]ים, [[עז הבית|עזים]], [[כלב]]ים, [[שועל]]ים, [[ארנב]]ונים ו[[עופות]]. בשנות החמישים הצליחו לראשונה לשמר זרע של [[פר]]ים באמצעות הקפאה - טכנולוגיה שהאיצה את התפשטות השימוש בהזרעה מלאכותית. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1995 הופרו 90% מן הפרות בתעשיית החלב ה]][[אירופה|אירופית]] באופן מלאכותי. בישראל מופרות כך כמעט כל הפרות בתעשיית החלב. תרנגולי הודו, כאמור, מופרים כיום רק על ידי הזרעה מלאכותית, והשימוש בהזרעה חודר גם לתעשיית ה'[[פטם|פטמים]]' (תרנגולי-בית בתעשיית הבשר), שגופם עובר במהירות שינוי באורח דומה לגופם של תרנגולי ההודו. בתעשיית ה[[דג]]ים נפוץ מאוד השימוש בהזרעה מלאכותית. ב[[חזיר]]ים מתפשט השימוש בטכנולוגיה זו במהירות, ובשנת 1995 הוא הגיע ל 70-80 אחוזים מכלל התעשייה בכמה ממדינות אירופה. הזרעה מלאכותית נערכת באופן מסחרי גם בכבשים (בעיקר בתעשיית החלב), בבקר בתעשיית הבשר, בתרנגולות ב[[לול|תעשיית הביצים]], ב[[אווז]]ים, בעזים (בתעשיית ה[[חלב]]), ב[[אייל]]ים, ב[[סוס]]ים בענף [[מרוץ סוסים|מירוצי הסוסים]], ב[[יונה|יונים]] ובחיות ממינים נוספים. ==[[מכבי שירותי בריאות|הליך ההזרעה]]== [[מכבי שירותי בריאות|זיהוי העיתוי המתאים להזדווגות או להזרעה עבור הנקבות אינו משימה פשוטה בכל המקרים: בעוד בטבע מאותתות הנקבות לזכרים אודות נכונותן דרך קולות, ריחות ומגע, לא תמיד נעשה שימוש באמצעים תקשורתיים אלה במשק מתועש, שבו אין זכרים. ב]][[רפת]] החלב המודרנית קיימות מספר שיטות לאיתור [[ייחום]]. הדרך הפרימטיבית היא: תצפיות של הרפתנים לאיתור ייחום הפרות ועגלות על ידי פרמטרים פיזיים חריגים האופייניים לזמן הייחום. כגון: מספר פסיעות חריג ליום. ריצות וקפיצות רבות. רכיבה של פרה על חברתה, כאשר אם הנרכבת בורחת מחברתה, סימן הדבר לייחום של הרוכבת בלבד. ואם הנרכבת מרוצה מהעניין, סימן הדבר לייחומן של שתיהן. הדרך הטכנולוגית החדשנית היא: בדיקה ממוחשבת של מספר פסיעותיה של הפרה ביום, וזאת על ידי חיישן שמוצמד לגוף הפרה, ואשר משדר את הנתונים למחשב המרכזי של הרפת בכל מקרה, באף אחת משיטות אלו לא נעשה שימוש בזכרים בשל הסכנה הכרוכה בכך לרפתנים. [[מכבי שירותי בריאות|ברוב המקרים, הפרים מהם אמורה להלקח ה]][[זירמה]], מוקפצים על גבי פר זכר אחר שנקשר. לאחר שעלה על הפר השני, איבר מינו של הפר המבוקש מוכנס אל תוך מתקן המכונה 'בושת מלאכותית', בו יצטבר הזרע. אצל תרנגולים, נהוג להוציא את הזרע בכוח: המגדל ילחץ באזור [[פי הטבעת]] של התרנגול, תוך שימוש בטכניקה מיוחדת. [[מכבי שירותי בריאות|ההזרעה ב]][[יונקים]] וב[[עופות]] מתבצעת על ידי צינורית זכוכית, המוחדרת לאזור ה[[רחם]] של הנקבה. לצורך כך, יש לקבע את בעלת החיים המוזרעת. אצל יונקות, נהוג להשתמש במתקן ריסון, בעוד עופות מוחזקים בתוך ה[[כלוב]] או ביד. [[מכבי שירותי בריאות|נקבות]] [[דגים]] עוברים גם הן הזרעה מלאכותית, הן כדי לגרום לנקבות להטיל ביצים מחוץ לעונת ההטלה הטבעית, והן משום שמיני דגים רבים (כגון קיפון) אינם מטילים ב[[שבי]]. את ההטלה גורמים באמצעות הזרקה של [[הורמון]] לשריר הגב או לסנפירי הבטן של נקבת הדג. לאחר מכן סוחטים ממנה את הביצים: התהליך מתבצע ידנית, כאשר החקלאי מעביר את ידו בתנועת סחיטה לאורך בטנה מן הראש עד לפתח המין, עד שכל הביצים מוצאות מן ה[[שחלה|שחלות]]. ==[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית בבני אדם]]==
{{הפניה לערך מורחב|הפריה מלאכותית}} [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית מתקיימת גם באדם כשיטה ל]][[הפריה מלאכותית]], במקרים של בעיות אי פריון או לנשים שמסיבות שונות מעדיפות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין. ==[[מכבי שירותי בריאות|ראו גם]]==
***** [[מכבי שירותי בריאות|הפריה מלאכותית]] ==[[מכבי שירותי בריאות|קישורים חיצוניים]]==
***** [http://www.sion-israel.com/site/index.php?ln=heb&main_id=43][[מכבי שירותי בריאות|תוכנית הטיפוח לבקר לחלב בישראל מתוך אתר "שיאון"]]
***** [http://www.anonymous.org.il/mm-min.htm][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]][[מכבי שירותי בריאות|, מתוך אתר]] [[אנונימוס (עמותה)|אנונימוס]]
***** [http://www.maccabi4u.co.il/9711-he/Maccabi.aspx][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]] [[מכבי שירותי בריאות|באתר מכבי שירותי בריאות]] [[מכבי שירותי בריאות|ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף]]{{פירוש נוסף|נוכחי=הזרעת בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי|אחר=הפריה מלאכותית בבני אדם|ראו=[[הפריה מלאכותית]]}}
<ref name=":0" />'''[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]]''' [[מכבי שירותי בריאות|הוא פרקטיקה הנהוגה בעיקר ב]][[חקלאות מתועשת]], שבמהלכה [[הפריה|מופרית]] [[נקבה]] מ[[תא זרע|זרע]]ו של [[זכר]], מבלי שאלה [[הזדווגות|יזדווגו]]. לצורך כך, נלקח זרע מהזכר תוך שימוש בתכסיסים המחקים את פעולת ההזדווגות. הזרע, שנשמר לאחר עיבוד בהקפאה עד מועד ההזרעה, מוחדר לגופה של הנקבה תוך שימוש בעזרים טכניים. פרקטיקה דומה נהוגה גם אצל בני אדם, כדרך פשוטה ל[[הפריה מלאכותית]]. [[קובץ:Hazraa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית של]] [[פרה]]]] ==[[מכבי שירותי בריאות|הסיבות לשימוש בהזרעה מלאכותית בבעלי חיים]] == [[מכבי שירותי בריאות|לשימוש בהזרעה מלאכותית מספר סיבות:]]
****** [[מכבי שירותי בריאות|הבטחת העברתן של תכונות רצויות לאדם במידה המרבית, דרך בחירת זכר אשר נבדק ונמצא כמוריש אותן תכונות לצאצאיו. בדרך כלל יבחרו מאפיינים שיסבו רווח מרבי למגדל, כדוגמת גוף גדול וקצב גדילה מהיר (בתעשיית הבשר), תפוקת רכיבי]] [[חלב]] כגון [[חלבון]] ו[[שומן]], או תפוקת [[ביצה (מזון)|ביצים]] מוגדלת. מאפיינים אלה אינם קיימים בטבע, ונוצרו באמצעות [[ברירה מלאכותית]].
****** [[מכבי שירותי בריאות|חיסכון כלכלי כתוצאה מכך שאין עוד צורך להחזיק זכרים רבים.]]
****** [[מכבי שירותי בריאות|ניתן לשמור את הזרע המוקפא לתקופות ארוכות ולשלוח אותו לכל מקום בעולם, ובכך נחסכות ההוצאות ונעלמות המגבלות הכרוכות בהפגשת הזכרים והנקבות.]]
****** [[מכבי שירותי בריאות|הימנעות מהעברת]] [[מחלה|מחלות]], ובפרט מחלות מין. פעולת הרבייה הופכת להיות סטרילית, באופן יחסי.
****** [[מכבי שירותי בריאות|שליטה מלאה בעיתוי ה]][[הריון]] וה[[לידה]], המאפשרת תכנון אחיד של כל הפעילות במשק. [[קובץ:Man Is Collecting Semen From A Boar.JPG|ממוזער|[[מכבי שירותי בריאות|איסוף זרע מחזיר]]]] [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית היא לעתים הדרך היחידה להפרות חיות מסוימות, לאחר שברירה מלאכותית במשך דורות פגעה בכושר הרבייה הטבעי שלהן.]] [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]], למשל, נבררו במהלך העשורים האחרונים להגדלת גופם של הזכרים ולהקטנת גופן של הנקבות. בנוסף לכך, הוכפל שיעור משקל החזה של תרנגולי ההודו מתוך משקל גופם הכולל. כתוצאה משינויים אלה, מתקשים [[עופות]] אלה להזדווג באופן טבעי, ולכן הפכה ההזרעה המלאכותית להכרח עבור הלולנים. ==[[מכבי שירותי בריאות|היסטוריה של הזרעה מלאכותית בבעלי חיים]]== [[מכבי שירותי בריאות|את היסודות להזרעה המלאכותית המודרנית הניח]] [[לזארו ספלנצאני]] (Spallanzani) במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. ספלנצאני החל את עבודתו בניסויים, שאפשרו תיעוד כל שלבי ה[[רבייה]] של [[חיידקים]] (1776), ועד מהרה עבר לניסויים ב[[דו-חיים]]: [[קרפדה|קרפדות]], [[צפרדע]]ים ו[[סלמנדרה|סלמנדרות]]. האתגר הבא היה הזרעת [[כלב]]ה, שהצליח ספלנצאני לבצע בשנת 1780. הכיוון שיצר ספלנצאני המשיך להתפתח רק כעבור יותר ממאה שנה: בתחילת [[המאה ה-20|המאה העשרים]] הקדישו מדענים [[רוסיה|רוסיים]] מאמצים לשכלול הטכנולוגיה, ועד מהרה הם הגיעו לרמת יישום בקנה-מידה גדול. בשנת 1936 הוזרעו ב[[ברית המועצות]] שישה מיליון בעלי-חיים - [[כבש]]ים ו[[פרה|פרות]]. כבר בשלב מוקדם זה, נועדה ההזרעה להגביל את ההריונות רק לאלה שיניבו את החיות ה'רווחיות ביותר' - על ידי בחירת זכרים בעלי תכונות חריגות. באותה שנה הוזרעו בברית המועצות 15 אלף כבשים מזרעו של איִל (כבש זכר) אחד. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1938 החלה להתבצע ב]][[ארצות הברית]] הזרעה מלאכותית מאורגנת בתעשיית החלב, ועד מחצית אמצע המאה כבר הייתה טכניקה זו בשימוש בתעשיות שונות, לאחר שהותאמה להזרעת [[כבש]]ים, [[עז הבית|עזים]], [[כלב]]ים, [[שועל]]ים, [[ארנב]]ונים ו[[עופות]]. בשנות החמישים הצליחו לראשונה לשמר זרע של [[פר]]ים באמצעות הקפאה - טכנולוגיה שהאיצה את התפשטות השימוש בהזרעה מלאכותית. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1995 הופרו 90% מן הפרות בתעשיית החלב ה]][[אירופה|אירופית]] באופן מלאכותי. בישראל מופרות כך כמעט כל הפרות בתעשיית החלב. תרנגולי הודו, כאמור, מופרים כיום רק על ידי הזרעה מלאכותית, והשימוש בהזרעה חודר גם לתעשיית ה'[[פטם|פטמים]]' (תרנגולי-בית בתעשיית הבשר), שגופם עובר במהירות שינוי באורח דומה לגופם של תרנגולי ההודו. בתעשיית ה[[דג]]ים נפוץ מאוד השימוש בהזרעה מלאכותית. ב[[חזיר]]ים מתפשט השימוש בטכנולוגיה זו במהירות, ובשנת 1995 הוא הגיע ל 70-80 אחוזים מכלל התעשייה בכמה ממדינות אירופה. הזרעה מלאכותית נערכת באופן מסחרי גם בכבשים (בעיקר בתעשיית החלב), בבקר בתעשיית הבשר, בתרנגולות ב[[לול|תעשיית הביצים]], ב[[אווז]]ים, בעזים (בתעשיית ה[[חלב]]), ב[[אייל]]ים, ב[[סוס]]ים בענף [[מרוץ סוסים|מירוצי הסוסים]], ב[[יונה|יונים]] ובחיות ממינים נוספים. ==[[מכבי שירותי בריאות|הליך ההזרעה]]== [[מכבי שירותי בריאות|זיהוי העיתוי המתאים להזדווגות או להזרעה עבור הנקבות אינו משימה פשוטה בכל המקרים: בעוד בטבע מאותתות הנקבות לזכרים אודות נכונותן דרך קולות, ריחות ומגע, לא תמיד נעשה שימוש באמצעים תקשורתיים אלה במשק מתועש, שבו אין זכרים. ב]][[רפת]] החלב המודרנית קיימות מספר שיטות לאיתור [[ייחום]]. הדרך הפרימטיבית היא: תצפיות של הרפתנים לאיתור ייחום הפרות ועגלות על ידי פרמטרים פיזיים חריגים האופייניים לזמן הייחום. כגון: מספר פסיעות חריג ליום. ריצות וקפיצות רבות. רכיבה של פרה על חברתה, כאשר אם הנרכבת בורחת מחברתה, סימן הדבר לייחום של הרוכבת בלבד. ואם הנרכבת מרוצה מהעניין, סימן הדבר לייחומן של שתיהן. הדרך הטכנולוגית החדשנית היא: בדיקה ממוחשבת של מספר פסיעותיה של הפרה ביום, וזאת על ידי חיישן שמוצמד לגוף הפרה, ואשר משדר את הנתונים למחשב המרכזי של הרפת בכל מקרה, באף אחת משיטות אלו לא נעשה שימוש בזכרים בשל הסכנה הכרוכה בכך לרפתנים. [[מכבי שירותי בריאות|ברוב המקרים, הפרים מהם אמורה להלקח ה]][[זירמה]], מוקפצים על גבי פר זכר אחר שנקשר. לאחר שעלה על הפר השני, איבר מינו של הפר המבוקש מוכנס אל תוך מתקן המכונה 'בושת מלאכותית', בו יצטבר הזרע. אצל תרנגולים, נהוג להוציא את הזרע בכוח: המגדל ילחץ באזור [[פי הטבעת]] של התרנגול, תוך שימוש בטכניקה מיוחדת. [[מכבי שירותי בריאות|ההזרעה ב]][[יונקים]] וב[[עופות]] מתבצעת על ידי צינורית זכוכית, המוחדרת לאזור ה[[רחם]] של הנקבה. לצורך כך, יש לקבע את בעלת החיים המוזרעת. אצל יונקות, נהוג להשתמש במתקן ריסון, בעוד עופות מוחזקים בתוך ה[[כלוב]] או ביד. [[מכבי שירותי בריאות|נקבות]] [[דגים]] עוברים גם הן הזרעה מלאכותית, הן כדי לגרום לנקבות להטיל ביצים מחוץ לעונת ההטלה הטבעית, והן משום שמיני דגים רבים (כגון קיפון) אינם מטילים ב[[שבי]]. את ההטלה גורמים באמצעות הזרקה של [[הורמון]] לשריר הגב או לסנפירי הבטן של נקבת הדג. לאחר מכן סוחטים ממנה את הביצים: התהליך מתבצע ידנית, כאשר החקלאי מעביר את ידו בתנועת סחיטה לאורך בטנה מן הראש עד לפתח המין, עד שכל הביצים מוצאות מן ה[[שחלה|שחלות]]. ==[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית בבני אדם]]==
{{הפניה לערך מורחב|הפריה מלאכותית}} [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית מתקיימת גם באדם כשיטה ל]][[הפריה מלאכותית]], במקרים של בעיות אי פריון או לנשים שמסיבות שונות מעדיפות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין. ==[[מכבי שירותי בריאות|ראו גם]]==
****** [[מכבי שירותי בריאות|הפריה מלאכותית]] ==[[מכבי שירותי בריאות|קישורים חיצוניים]]==
****** [http://www.sion-israel.com/site/index.php?ln=heb&main_id=43][[מכבי שירותי בריאות|תוכנית הטיפוח לבקר לחלב בישראל מתוך אתר "שיאון"]]
****** [http://www.anonymous.org.il/mm-min.htm][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]][[מכבי שירותי בריאות|, מתוך אתר]] [[אנונימוס (עמותה)|אנונימוס]]
****** [http://www.maccabi4u.co.il/9711-he/Maccabi.aspx][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]] [[מכבי שירותי בריאות|באתר מכבי שירותי בריאות]] [[מכבי שירותי בריאות|ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף]]{{פירוש נוסף|נוכחי=הזרעת בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי|אחר=הפריה מלאכותית בבני אדם|ראו=[[הפריה מלאכותית]]}}
<ref name=":0" />'''[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]]''' [[מכבי שירותי בריאות|הוא פרקטיקה הנהוגה בעיקר ב]][[חקלאות מתועשת]], שבמהלכה [[הפריה|מופרית]] [[נקבה]] מ[[תא זרע|זרע]]ו של [[זכר]], מבלי שאלה [[הזדווגות|יזדווגו]]. לצורך כך, נלקח זרע מהזכר תוך שימוש בתכסיסים המחקים את פעולת ההזדווגות. הזרע, שנשמר לאחר עיבוד בהקפאה עד מועד ההזרעה, מוחדר לגופה של הנקבה תוך שימוש בעזרים טכניים. פרקטיקה דומה נהוגה גם אצל בני אדם, כדרך פשוטה ל[[הפריה מלאכותית]]. [[קובץ:Hazraa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית של]] [[פרה]]]] ==[[מכבי שירותי בריאות|הסיבות לשימוש בהזרעה מלאכותית בבעלי חיים]] == [[מכבי שירותי בריאות|לשימוש בהזרעה מלאכותית מספר סיבות:]]
******* [[מכבי שירותי בריאות|הבטחת העברתן של תכונות רצויות לאדם במידה המרבית, דרך בחירת זכר אשר נבדק ונמצא כמוריש אותן תכונות לצאצאיו. בדרך כלל יבחרו מאפיינים שיסבו רווח מרבי למגדל, כדוגמת גוף גדול וקצב גדילה מהיר (בתעשיית הבשר), תפוקת רכיבי]] [[חלב]] כגון [[חלבון]] ו[[שומן]], או תפוקת [[ביצה (מזון)|ביצים]] מוגדלת. מאפיינים אלה אינם קיימים בטבע, ונוצרו באמצעות [[ברירה מלאכותית]].
******* [[מכבי שירותי בריאות|חיסכון כלכלי כתוצאה מכך שאין עוד צורך להחזיק זכרים רבים.]]
******* [[מכבי שירותי בריאות|ניתן לשמור את הזרע המוקפא לתקופות ארוכות ולשלוח אותו לכל מקום בעולם, ובכך נחסכות ההוצאות ונעלמות המגבלות הכרוכות בהפגשת הזכרים והנקבות.]]
******* [[מכבי שירותי בריאות|הימנעות מהעברת]] [[מחלה|מחלות]], ובפרט מחלות מין. פעולת הרבייה הופכת להיות סטרילית, באופן יחסי.
******* [[מכבי שירותי בריאות|שליטה מלאה בעיתוי ה]][[הריון]] וה[[לידה]], המאפשרת תכנון אחיד של כל הפעילות במשק. [[קובץ:Man Is Collecting Semen From A Boar.JPG|ממוזער|[[מכבי שירותי בריאות|איסוף זרע מחזיר]]]] [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית היא לעתים הדרך היחידה להפרות חיות מסוימות, לאחר שברירה מלאכותית במשך דורות פגעה בכושר הרבייה הטבעי שלהן.]] [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]], למשל, נבררו במהלך העשורים האחרונים להגדלת גופם של הזכרים ולהקטנת גופן של הנקבות. בנוסף לכך, הוכפל שיעור משקל החזה של תרנגולי ההודו מתוך משקל גופם הכולל. כתוצאה משינויים אלה, מתקשים [[עופות]] אלה להזדווג באופן טבעי, ולכן הפכה ההזרעה המלאכותית להכרח עבור הלולנים. ==[[מכבי שירותי בריאות|היסטוריה של הזרעה מלאכותית בבעלי חיים]]== [[מכבי שירותי בריאות|את היסודות להזרעה המלאכותית המודרנית הניח]] [[לזארו ספלנצאני]] (Spallanzani) במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. ספלנצאני החל את עבודתו בניסויים, שאפשרו תיעוד כל שלבי ה[[רבייה]] של [[חיידקים]] (1776), ועד מהרה עבר לניסויים ב[[דו-חיים]]: [[קרפדה|קרפדות]], [[צפרדע]]ים ו[[סלמנדרה|סלמנדרות]]. האתגר הבא היה הזרעת [[כלב]]ה, שהצליח ספלנצאני לבצע בשנת 1780. הכיוון שיצר ספלנצאני המשיך להתפתח רק כעבור יותר ממאה שנה: בתחילת [[המאה ה-20|המאה העשרים]] הקדישו מדענים [[רוסיה|רוסיים]] מאמצים לשכלול הטכנולוגיה, ועד מהרה הם הגיעו לרמת יישום בקנה-מידה גדול. בשנת 1936 הוזרעו ב[[ברית המועצות]] שישה מיליון בעלי-חיים - [[כבש]]ים ו[[פרה|פרות]]. כבר בשלב מוקדם זה, נועדה ההזרעה להגביל את ההריונות רק לאלה שיניבו את החיות ה'רווחיות ביותר' - על ידי בחירת זכרים בעלי תכונות חריגות. באותה שנה הוזרעו בברית המועצות 15 אלף כבשים מזרעו של איִל (כבש זכר) אחד. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1938 החלה להתבצע ב]][[ארצות הברית]] הזרעה מלאכותית מאורגנת בתעשיית החלב, ועד מחצית אמצע המאה כבר הייתה טכניקה זו בשימוש בתעשיות שונות, לאחר שהותאמה להזרעת [[כבש]]ים, [[עז הבית|עזים]], [[כלב]]ים, [[שועל]]ים, [[ארנב]]ונים ו[[עופות]]. בשנות החמישים הצליחו לראשונה לשמר זרע של [[פר]]ים באמצעות הקפאה - טכנולוגיה שהאיצה את התפשטות השימוש בהזרעה מלאכותית. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1995 הופרו 90% מן הפרות בתעשיית החלב ה]][[אירופה|אירופית]] באופן מלאכותי. בישראל מופרות כך כמעט כל הפרות בתעשיית החלב. תרנגולי הודו, כאמור, מופרים כיום רק על ידי הזרעה מלאכותית, והשימוש בהזרעה חודר גם לתעשיית ה'[[פטם|פטמים]]' (תרנגולי-בית בתעשיית הבשר), שגופם עובר במהירות שינוי באורח דומה לגופם של תרנגולי ההודו. בתעשיית ה[[דג]]ים נפוץ מאוד השימוש בהזרעה מלאכותית. ב[[חזיר]]ים מתפשט השימוש בטכנולוגיה זו במהירות, ובשנת 1995 הוא הגיע ל 70-80 אחוזים מכלל התעשייה בכמה ממדינות אירופה. הזרעה מלאכותית נערכת באופן מסחרי גם בכבשים (בעיקר בתעשיית החלב), בבקר בתעשיית הבשר, בתרנגולות ב[[לול|תעשיית הביצים]], ב[[אווז]]ים, בעזים (בתעשיית ה[[חלב]]), ב[[אייל]]ים, ב[[סוס]]ים בענף [[מרוץ סוסים|מירוצי הסוסים]], ב[[יונה|יונים]] ובחיות ממינים נוספים. ==[[מכבי שירותי בריאות|הליך ההזרעה]]== [[מכבי שירותי בריאות|זיהוי העיתוי המתאים להזדווגות או להזרעה עבור הנקבות אינו משימה פשוטה בכל המקרים: בעוד בטבע מאותתות הנקבות לזכרים אודות נכונותן דרך קולות, ריחות ומגע, לא תמיד נעשה שימוש באמצעים תקשורתיים אלה במשק מתועש, שבו אין זכרים. ב]][[רפת]] החלב המודרנית קיימות מספר שיטות לאיתור [[ייחום]]. הדרך הפרימטיבית היא: תצפיות של הרפתנים לאיתור ייחום הפרות ועגלות על ידי פרמטרים פיזיים חריגים האופייניים לזמן הייחום. כגון: מספר פסיעות חריג ליום. ריצות וקפיצות רבות. רכיבה של פרה על חברתה, כאשר אם הנרכבת בורחת מחברתה, סימן הדבר לייחום של הרוכבת בלבד. ואם הנרכבת מרוצה מהעניין, סימן הדבר לייחומן של שתיהן. הדרך הטכנולוגית החדשנית היא: בדיקה ממוחשבת של מספר פסיעותיה של הפרה ביום, וזאת על ידי חיישן שמוצמד לגוף הפרה, ואשר משדר את הנתונים למחשב המרכזי של הרפת בכל מקרה, באף אחת משיטות אלו לא נעשה שימוש בזכרים בשל הסכנה הכרוכה בכך לרפתנים. [[מכבי שירותי בריאות|ברוב המקרים, הפרים מהם אמורה להלקח ה]][[זירמה]], מוקפצים על גבי פר זכר אחר שנקשר. לאחר שעלה על הפר השני, איבר מינו של הפר המבוקש מוכנס אל תוך מתקן המכונה 'בושת מלאכותית', בו יצטבר הזרע. אצל תרנגולים, נהוג להוציא את הזרע בכוח: המגדל ילחץ באזור [[פי הטבעת]] של התרנגול, תוך שימוש בטכניקה מיוחדת. [[מכבי שירותי בריאות|ההזרעה ב]][[יונקים]] וב[[עופות]] מתבצעת על ידי צינורית זכוכית, המוחדרת לאזור ה[[רחם]] של הנקבה. לצורך כך, יש לקבע את בעלת החיים המוזרעת. אצל יונקות, נהוג להשתמש במתקן ריסון, בעוד עופות מוחזקים בתוך ה[[כלוב]] או ביד. [[מכבי שירותי בריאות|נקבות]] [[דגים]] עוברים גם הן הזרעה מלאכותית, הן כדי לגרום לנקבות להטיל ביצים מחוץ לעונת ההטלה הטבעית, והן משום שמיני דגים רבים (כגון קיפון) אינם מטילים ב[[שבי]]. את ההטלה גורמים באמצעות הזרקה של [[הורמון]] לשריר הגב או לסנפירי הבטן של נקבת הדג. לאחר מכן סוחטים ממנה את הביצים: התהליך מתבצע ידנית, כאשר החקלאי מעביר את ידו בתנועת סחיטה לאורך בטנה מן הראש עד לפתח המין, עד שכל הביצים מוצאות מן ה[[שחלה|שחלות]]. ==[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית בבני אדם]]==
{{הפניה לערך מורחב|הפריה מלאכותית}} [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית מתקיימת גם באדם כשיטה ל]][[הפריה מלאכותית]], במקרים של בעיות אי פריון או לנשים שמסיבות שונות מעדיפות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין. ==[[מכבי שירותי בריאות|ראו גם]]==
******* [[מכבי שירותי בריאות|הפריה מלאכותית]] ==[[מכבי שירותי בריאות|קישורים חיצוניים]]==
******* [http://www.sion-israel.com/site/index.php?ln=heb&main_id=43][[מכבי שירותי בריאות|תוכנית הטיפוח לבקר לחלב בישראל מתוך אתר "שיאון"]]
******* [http://www.anonymous.org.il/mm-min.htm][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]][[מכבי שירותי בריאות|, מתוך אתר]] [[אנונימוס (עמותה)|אנונימוס]]
******* [http://www.maccabi4u.co.il/9711-he/Maccabi.aspx][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]] [[מכבי שירותי בריאות|באתר מכבי שירותי בריאות]] [[מכבי שירותי בריאות|ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף]]{{פירוש נוסף|נוכחי=הזרעת בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי|אחר=הפריה מלאכותית בבני אדם|ראו=[[הפריה מלאכותית]]}}
<ref name=":0" />'''[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]]''' [[מכבי שירותי בריאות|הוא פרקטיקה הנהוגה בעיקר ב]][[חקלאות מתועשת]], שבמהלכה [[הפריה|מופרית]] [[נקבה]] מ[[תא זרע|זרע]]ו של [[זכר]], מבלי שאלה [[הזדווגות|יזדווגו]]. לצורך כך, נלקח זרע מהזכר תוך שימוש בתכסיסים המחקים את פעולת ההזדווגות. הזרע, שנשמר לאחר עיבוד בהקפאה עד מועד ההזרעה, מוחדר לגופה של הנקבה תוך שימוש בעזרים טכניים. פרקטיקה דומה נהוגה גם אצל בני אדם, כדרך פשוטה ל[[הפריה מלאכותית]]. [[קובץ:Hazraa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית של]] [[פרה]]]] ==[[מכבי שירותי בריאות|הסיבות לשימוש בהזרעה מלאכותית בבעלי חיים]] == [[מכבי שירותי בריאות|לשימוש בהזרעה מלאכותית מספר סיבות:]]
******** [[מכבי שירותי בריאות|הבטחת העברתן של תכונות רצויות לאדם במידה המרבית, דרך בחירת זכר אשר נבדק ונמצא כמוריש אותן תכונות לצאצאיו. בדרך כלל יבחרו מאפיינים שיסבו רווח מרבי למגדל, כדוגמת גוף גדול וקצב גדילה מהיר (בתעשיית הבשר), תפוקת רכיבי]] [[חלב]] כגון [[חלבון]] ו[[שומן]], או תפוקת [[ביצה (מזון)|ביצים]] מוגדלת. מאפיינים אלה אינם קיימים בטבע, ונוצרו באמצעות [[ברירה מלאכותית]].
******** [[מכבי שירותי בריאות|חיסכון כלכלי כתוצאה מכך שאין עוד צורך להחזיק זכרים רבים.]]
******** [[מכבי שירותי בריאות|ניתן לשמור את הזרע המוקפא לתקופות ארוכות ולשלוח אותו לכל מקום בעולם, ובכך נחסכות ההוצאות ונעלמות המגבלות הכרוכות בהפגשת הזכרים והנקבות.]]
******** [[מכבי שירותי בריאות|הימנעות מהעברת]] [[מחלה|מחלות]], ובפרט מחלות מין. פעולת הרבייה הופכת להיות סטרילית, באופן יחסי.
******** [[מכבי שירותי בריאות|שליטה מלאה בעיתוי ה]][[הריון]] וה[[לידה]], המאפשרת תכנון אחיד של כל הפעילות במשק. [[קובץ:Man Is Collecting Semen From A Boar.JPG|ממוזער|[[מכבי שירותי בריאות|איסוף זרע מחזיר]]]] [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית היא לעתים הדרך היחידה להפרות חיות מסוימות, לאחר שברירה מלאכותית במשך דורות פגעה בכושר הרבייה הטבעי שלהן.]] [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]], למשל, נבררו במהלך העשורים האחרונים להגדלת גופם של הזכרים ולהקטנת גופן של הנקבות. בנוסף לכך, הוכפל שיעור משקל החזה של תרנגולי ההודו מתוך משקל גופם הכולל. כתוצאה משינויים אלה, מתקשים [[עופות]] אלה להזדווג באופן טבעי, ולכן הפכה ההזרעה המלאכותית להכרח עבור הלולנים. ==[[מכבי שירותי בריאות|היסטוריה של הזרעה מלאכותית בבעלי חיים]]== [[מכבי שירותי בריאות|את היסודות להזרעה המלאכותית המודרנית הניח]] [[לזארו ספלנצאני]] (Spallanzani) במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. ספלנצאני החל את עבודתו בניסויים, שאפשרו תיעוד כל שלבי ה[[רבייה]] של [[חיידקים]] (1776), ועד מהרה עבר לניסויים ב[[דו-חיים]]: [[קרפדה|קרפדות]], [[צפרדע]]ים ו[[סלמנדרה|סלמנדרות]]. האתגר הבא היה הזרעת [[כלב]]ה, שהצליח ספלנצאני לבצע בשנת 1780. הכיוון שיצר ספלנצאני המשיך להתפתח רק כעבור יותר ממאה שנה: בתחילת [[המאה ה-20|המאה העשרים]] הקדישו מדענים [[רוסיה|רוסיים]] מאמצים לשכלול הטכנולוגיה, ועד מהרה הם הגיעו לרמת יישום בקנה-מידה גדול. בשנת 1936 הוזרעו ב[[ברית המועצות]] שישה מיליון בעלי-חיים - [[כבש]]ים ו[[פרה|פרות]]. כבר בשלב מוקדם זה, נועדה ההזרעה להגביל את ההריונות רק לאלה שיניבו את החיות ה'רווחיות ביותר' - על ידי בחירת זכרים בעלי תכונות חריגות. באותה שנה הוזרעו בברית המועצות 15 אלף כבשים מזרעו של איִל (כבש זכר) אחד. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1938 החלה להתבצע ב]][[ארצות הברית]] הזרעה מלאכותית מאורגנת בתעשיית החלב, ועד מחצית אמצע המאה כבר הייתה טכניקה זו בשימוש בתעשיות שונות, לאחר שהותאמה להזרעת [[כבש]]ים, [[עז הבית|עזים]], [[כלב]]ים, [[שועל]]ים, [[ארנב]]ונים ו[[עופות]]. בשנות החמישים הצליחו לראשונה לשמר זרע של [[פר]]ים באמצעות הקפאה - טכנולוגיה שהאיצה את התפשטות השימוש בהזרעה מלאכותית. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1995 הופרו 90% מן הפרות בתעשיית החלב ה]][[אירופה|אירופית]] באופן מלאכותי. בישראל מופרות כך כמעט כל הפרות בתעשיית החלב. תרנגולי הודו, כאמור, מופרים כיום רק על ידי הזרעה מלאכותית, והשימוש בהזרעה חודר גם לתעשיית ה'[[פטם|פטמים]]' (תרנגולי-בית בתעשיית הבשר), שגופם עובר במהירות שינוי באורח דומה לגופם של תרנגולי ההודו. בתעשיית ה[[דג]]ים נפוץ מאוד השימוש בהזרעה מלאכותית. ב[[חזיר]]ים מתפשט השימוש בטכנולוגיה זו במהירות, ובשנת 1995 הוא הגיע ל 70-80 אחוזים מכלל התעשייה בכמה ממדינות אירופה. הזרעה מלאכותית נערכת באופן מסחרי גם בכבשים (בעיקר בתעשיית החלב), בבקר בתעשיית הבשר, בתרנגולות ב[[לול|תעשיית הביצים]], ב[[אווז]]ים, בעזים (בתעשיית ה[[חלב]]), ב[[אייל]]ים, ב[[סוס]]ים בענף [[מרוץ סוסים|מירוצי הסוסים]], ב[[יונה|יונים]] ובחיות ממינים נוספים. ==[[מכבי שירותי בריאות|הליך ההזרעה]]== [[מכבי שירותי בריאות|זיהוי העיתוי המתאים להזדווגות או להזרעה עבור הנקבות אינו משימה פשוטה בכל המקרים: בעוד בטבע מאותתות הנקבות לזכרים אודות נכונותן דרך קולות, ריחות ומגע, לא תמיד נעשה שימוש באמצעים תקשורתיים אלה במשק מתועש, שבו אין זכרים. ב]][[רפת]] החלב המודרנית קיימות מספר שיטות לאיתור [[ייחום]]. הדרך הפרימטיבית היא: תצפיות של הרפתנים לאיתור ייחום הפרות ועגלות על ידי פרמטרים פיזיים חריגים האופייניים לזמן הייחום. כגון: מספר פסיעות חריג ליום. ריצות וקפיצות רבות. רכיבה של פרה על חברתה, כאשר אם הנרכבת בורחת מחברתה, סימן הדבר לייחום של הרוכבת בלבד. ואם הנרכבת מרוצה מהעניין, סימן הדבר לייחומן של שתיהן. הדרך הטכנולוגית החדשנית היא: בדיקה ממוחשבת של מספר פסיעותיה של הפרה ביום, וזאת על ידי חיישן שמוצמד לגוף הפרה, ואשר משדר את הנתונים למחשב המרכזי של הרפת בכל מקרה, באף אחת משיטות אלו לא נעשה שימוש בזכרים בשל הסכנה הכרוכה בכך לרפתנים. [[מכבי שירותי בריאות|ברוב המקרים, הפרים מהם אמורה להלקח ה]][[זירמה]], מוקפצים על גבי פר זכר אחר שנקשר. לאחר שעלה על הפר השני, איבר מינו של הפר המבוקש מוכנס אל תוך מתקן המכונה 'בושת מלאכותית', בו יצטבר הזרע. אצל תרנגולים, נהוג להוציא את הזרע בכוח: המגדל ילחץ באזור [[פי הטבעת]] של התרנגול, תוך שימוש בטכניקה מיוחדת. [[מכבי שירותי בריאות|ההזרעה ב]][[יונקים]] וב[[עופות]] מתבצעת על ידי צינורית זכוכית, המוחדרת לאזור ה[[רחם]] של הנקבה. לצורך כך, יש לקבע את בעלת החיים המוזרעת. אצל יונקות, נהוג להשתמש במתקן ריסון, בעוד עופות מוחזקים בתוך ה[[כלוב]] או ביד. [[מכבי שירותי בריאות|נקבות]] [[דגים]] עוברים גם הן הזרעה מלאכותית, הן כדי לגרום לנקבות להטיל ביצים מחוץ לעונת ההטלה הטבעית, והן משום שמיני דגים רבים (כגון קיפון) אינם מטילים ב[[שבי]]. את ההטלה גורמים באמצעות הזרקה של [[הורמון]] לשריר הגב או לסנפירי הבטן של נקבת הדג. לאחר מכן סוחטים ממנה את הביצים: התהליך מתבצע ידנית, כאשר החקלאי מעביר את ידו בתנועת סחיטה לאורך בטנה מן הראש עד לפתח המין, עד שכל הביצים מוצאות מן ה[[שחלה|שחלות]]. ==[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית בבני אדם]]==
{{הפניה לערך מורחב|הפריה מלאכותית}} [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית מתקיימת גם באדם כשיטה ל]][[הפריה מלאכותית]], במקרים של בעיות אי פריון או לנשים שמסיבות שונות מעדיפות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין. ==[[מכבי שירותי בריאות|ראו גם]]==
******** [[מכבי שירותי בריאות|הפריה מלאכותית]] ==[[מכבי שירותי בריאות|קישורים חיצוניים]]==
******** [http://www.sion-israel.com/site/index.php?ln=heb&main_id=43][[מכבי שירותי בריאות|תוכנית הטיפוח לבקר לחלב בישראל מתוך אתר "שיאון"]]
******** [http://www.anonymous.org.il/mm-min.htm][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]][[מכבי שירותי בריאות|, מתוך אתר]] [[אנונימוס (עמותה)|אנונימוס]]
******** [http://www.maccabi4u.co.il/9711-he/Maccabi.aspx][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]] [[מכבי שירותי בריאות|באתר מכבי שירותי בריאות]] [[מכבי שירותי בריאות|ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף]]{{פירוש נוסף|נוכחי=הזרעת בעלי חיים בתעשיית המזון מהחי|אחר=הפריה מלאכותית בבני אדם|ראו=[[הפריה מלאכותית]]}}
<ref name=":0" />'''[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]]''' [[מכבי שירותי בריאות|הוא פרקטיקה הנהוגה בעיקר ב]][[חקלאות מתועשת]], שבמהלכה [[הפריה|מופרית]] [[נקבה]] מ[[תא זרע|זרע]]ו של [[זכר]], מבלי שאלה [[הזדווגות|יזדווגו]]. לצורך כך, נלקח זרע מהזכר תוך שימוש בתכסיסים המחקים את פעולת ההזדווגות. הזרע, שנשמר לאחר עיבוד בהקפאה עד מועד ההזרעה, מוחדר לגופה של הנקבה תוך שימוש בעזרים טכניים. פרקטיקה דומה נהוגה גם אצל בני אדם, כדרך פשוטה ל[[הפריה מלאכותית]]. [[קובץ:Hazraa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית של]] [[פרה]]]] ==[[מכבי שירותי בריאות|הסיבות לשימוש בהזרעה מלאכותית בבעלי חיים]] == [[מכבי שירותי בריאות|לשימוש בהזרעה מלאכותית מספר סיבות:]]
********* [[מכבי שירותי בריאות|הבטחת העברתן של תכונות רצויות לאדם במידה המרבית, דרך בחירת זכר אשר נבדק ונמצא כמוריש אותן תכונות לצאצאיו. בדרך כלל יבחרו מאפיינים שיסבו רווח מרבי למגדל, כדוגמת גוף גדול וקצב גדילה מהיר (בתעשיית הבשר), תפוקת רכיבי]] [[חלב]] כגון [[חלבון]] ו[[שומן]], או תפוקת [[ביצה (מזון)|ביצים]] מוגדלת. מאפיינים אלה אינם קיימים בטבע, ונוצרו באמצעות [[ברירה מלאכותית]].
********* [[מכבי שירותי בריאות|חיסכון כלכלי כתוצאה מכך שאין עוד צורך להחזיק זכרים רבים.]]
********* [[מכבי שירותי בריאות|ניתן לשמור את הזרע המוקפא לתקופות ארוכות ולשלוח אותו לכל מקום בעולם, ובכך נחסכות ההוצאות ונעלמות המגבלות הכרוכות בהפגשת הזכרים והנקבות.]]
********* [[מכבי שירותי בריאות|הימנעות מהעברת]] [[מחלה|מחלות]], ובפרט מחלות מין. פעולת הרבייה הופכת להיות סטרילית, באופן יחסי.
********* [[מכבי שירותי בריאות|שליטה מלאה בעיתוי ה]][[הריון]] וה[[לידה]], המאפשרת תכנון אחיד של כל הפעילות במשק. [[קובץ:Man Is Collecting Semen From A Boar.JPG|ממוזער|[[מכבי שירותי בריאות|איסוף זרע מחזיר]]]] [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית היא לעתים הדרך היחידה להפרות חיות מסוימות, לאחר שברירה מלאכותית במשך דורות פגעה בכושר הרבייה הטבעי שלהן.]] [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]], למשל, נבררו במהלך העשורים האחרונים להגדלת גופם של הזכרים ולהקטנת גופן של הנקבות. בנוסף לכך, הוכפל שיעור משקל החזה של תרנגולי ההודו מתוך משקל גופם הכולל. כתוצאה משינויים אלה, מתקשים [[עופות]] אלה להזדווג באופן טבעי, ולכן הפכה ההזרעה המלאכותית להכרח עבור הלולנים. ==[[מכבי שירותי בריאות|היסטוריה של הזרעה מלאכותית בבעלי חיים]]== [[מכבי שירותי בריאות|את היסודות להזרעה המלאכותית המודרנית הניח]] [[לזארו ספלנצאני]] (Spallanzani) במחצית השנייה של [[המאה ה-18]]. ספלנצאני החל את עבודתו בניסויים, שאפשרו תיעוד כל שלבי ה[[רבייה]] של [[חיידקים]] (1776), ועד מהרה עבר לניסויים ב[[דו-חיים]]: [[קרפדה|קרפדות]], [[צפרדע]]ים ו[[סלמנדרה|סלמנדרות]]. האתגר הבא היה הזרעת [[כלב]]ה, שהצליח ספלנצאני לבצע בשנת 1780. הכיוון שיצר ספלנצאני המשיך להתפתח רק כעבור יותר ממאה שנה: בתחילת [[המאה ה-20|המאה העשרים]] הקדישו מדענים [[רוסיה|רוסיים]] מאמצים לשכלול הטכנולוגיה, ועד מהרה הם הגיעו לרמת יישום בקנה-מידה גדול. בשנת 1936 הוזרעו ב[[ברית המועצות]] שישה מיליון בעלי-חיים - [[כבש]]ים ו[[פרה|פרות]]. כבר בשלב מוקדם זה, נועדה ההזרעה להגביל את ההריונות רק לאלה שיניבו את החיות ה'רווחיות ביותר' - על ידי בחירת זכרים בעלי תכונות חריגות. באותה שנה הוזרעו בברית המועצות 15 אלף כבשים מזרעו של איִל (כבש זכר) אחד. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1938 החלה להתבצע ב]][[ארצות הברית]] הזרעה מלאכותית מאורגנת בתעשיית החלב, ועד מחצית אמצע המאה כבר הייתה טכניקה זו בשימוש בתעשיות שונות, לאחר שהותאמה להזרעת [[כבש]]ים, [[עז הבית|עזים]], [[כלב]]ים, [[שועל]]ים, [[ארנב]]ונים ו[[עופות]]. בשנות החמישים הצליחו לראשונה לשמר זרע של [[פר]]ים באמצעות הקפאה - טכנולוגיה שהאיצה את התפשטות השימוש בהזרעה מלאכותית. [[מכבי שירותי בריאות|בשנת 1995 הופרו 90% מן הפרות בתעשיית החלב ה]][[אירופה|אירופית]] באופן מלאכותי. בישראל מופרות כך כמעט כל הפרות בתעשיית החלב. תרנגולי הודו, כאמור, מופרים כיום רק על ידי הזרעה מלאכותית, והשימוש בהזרעה חודר גם לתעשיית ה'[[פטם|פטמים]]' (תרנגולי-בית בתעשיית הבשר), שגופם עובר במהירות שינוי באורח דומה לגופם של תרנגולי ההודו. בתעשיית ה[[דג]]ים נפוץ מאוד השימוש בהזרעה מלאכותית. ב[[חזיר]]ים מתפשט השימוש בטכנולוגיה זו במהירות, ובשנת 1995 הוא הגיע ל 70-80 אחוזים מכלל התעשייה בכמה ממדינות אירופה. הזרעה מלאכותית נערכת באופן מסחרי גם בכבשים (בעיקר בתעשיית החלב), בבקר בתעשיית הבשר, בתרנגולות ב[[לול|תעשיית הביצים]], ב[[אווז]]ים, בעזים (בתעשיית ה[[חלב]]), ב[[אייל]]ים, ב[[סוס]]ים בענף [[מרוץ סוסים|מירוצי הסוסים]], ב[[יונה|יונים]] ובחיות ממינים נוספים. ==[[מכבי שירותי בריאות|הליך ההזרעה]]== [[מכבי שירותי בריאות|זיהוי העיתוי המתאים להזדווגות או להזרעה עבור הנקבות אינו משימה פשוטה בכל המקרים: בעוד בטבע מאותתות הנקבות לזכרים אודות נכונותן דרך קולות, ריחות ומגע, לא תמיד נעשה שימוש באמצעים תקשורתיים אלה במשק מתועש, שבו אין זכרים. ב]][[רפת]] החלב המודרנית קיימות מספר שיטות לאיתור [[ייחום]]. הדרך הפרימטיבית היא: תצפיות של הרפתנים לאיתור ייחום הפרות ועגלות על ידי פרמטרים פיזיים חריגים האופייניים לזמן הייחום. כגון: מספר פסיעות חריג ליום. ריצות וקפיצות רבות. רכיבה של פרה על חברתה, כאשר אם הנרכבת בורחת מחברתה, סימן הדבר לייחום של הרוכבת בלבד. ואם הנרכבת מרוצה מהעניין, סימן הדבר לייחומן של שתיהן. הדרך הטכנולוגית החדשנית היא: בדיקה ממוחשבת של מספר פסיעותיה של הפרה ביום, וזאת על ידי חיישן שמוצמד לגוף הפרה, ואשר משדר את הנתונים למחשב המרכזי של הרפת בכל מקרה, באף אחת משיטות אלו לא נעשה שימוש בזכרים בשל הסכנה הכרוכה בכך לרפתנים. [[מכבי שירותי בריאות|ברוב המקרים, הפרים מהם אמורה להלקח ה]][[זירמה]], מוקפצים על גבי פר זכר אחר שנקשר. לאחר שעלה על הפר השני, איבר מינו של הפר המבוקש מוכנס אל תוך מתקן המכונה 'בושת מלאכותית', בו יצטבר הזרע. אצל תרנגולים, נהוג להוציא את הזרע בכוח: המגדל ילחץ באזור [[פי הטבעת]] של התרנגול, תוך שימוש בטכניקה מיוחדת. [[מכבי שירותי בריאות|ההזרעה ב]][[יונקים]] וב[[עופות]] מתבצעת על ידי צינורית זכוכית, המוחדרת לאזור ה[[רחם]] של הנקבה. לצורך כך, יש לקבע את בעלת החיים המוזרעת. אצל יונקות, נהוג להשתמש במתקן ריסון, בעוד עופות מוחזקים בתוך ה[[כלוב]] או ביד. [[מכבי שירותי בריאות|נקבות]] [[דגים]] עוברים גם הן הזרעה מלאכותית, הן כדי לגרום לנקבות להטיל ביצים מחוץ לעונת ההטלה הטבעית, והן משום שמיני דגים רבים (כגון קיפון) אינם מטילים ב[[שבי]]. את ההטלה גורמים באמצעות הזרקה של [[הורמון]] לשריר הגב או לסנפירי הבטן של נקבת הדג. לאחר מכן סוחטים ממנה את הביצים: התהליך מתבצע ידנית, כאשר החקלאי מעביר את ידו בתנועת סחיטה לאורך בטנה מן הראש עד לפתח המין, עד שכל הביצים מוצאות מן ה[[שחלה|שחלות]]. ==[[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית בבני אדם]]==
{{הפניה לערך מורחב|הפריה מלאכותית}} [[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית מתקיימת גם באדם כשיטה ל]][[הפריה מלאכותית]], במקרים של בעיות אי פריון או לנשים שמסיבות שונות מעדיפות שלא לעשות זאת באמצעות קיום יחסי מין. ==[[מכבי שירותי בריאות|ראו גם]]==
********* [[מכבי שירותי בריאות|הפריה מלאכותית]] ==[[מכבי שירותי בריאות|קישורים חיצוניים]]==
********* [http://www.sion-israel.com/site/index.php?ln=heb&main_id=43][[מכבי שירותי בריאות|תוכנית הטיפוח לבקר לחלב בישראל מתוך אתר "שיאון"]]
********* [http://www.anonymous.org.il/mm-min.htm][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]][[מכבי שירותי בריאות|, מתוך אתר]] [[אנונימוס (עמותה)|אנונימוס]]
********* [http://www.maccabi4u.co.il/9711-he/Maccabi.aspx][[מכבי שירותי בריאות|הזרעה מלאכותית]] [[מכבי שירותי בריאות|באתר מכבי שירותי בריאות]]
 
*
[[קטגוריה:בעלי חיים והאדם]]
[[קטגוריה:זכויות בעלי חיים]]