מסרשמיט Me 262 – הבדלי גרסאות

בהתאם לדרישותיו של [[אדולף היטלר]], הותאם המטוס למשימות תקיפה והפצצה, למרות שבכירי החברה, כמו גם בכירי הצבא, המליצו להיטלר על פיתוח מטוסי סילון קלים וזריזים, בעלי יתרון מהירות במשימת [[יירוט]] של מטוסי אויב. אך היטלר סירב לאשר פיתוח של מטוס יירוט, משום שראה בפיתוח של כלים הגנתיים כ"תבוסתנות". היטלר היה להוט להמשיך ולהפציץ את ערי [[בריטניה]]. כך שלמרות היתרון הגדול שהיה למטוס מול מטוסי בעלות הברית שטרם שילבו [[מנוע סילון|מנועי סילון]] במטוסיהם, התאמתו לתקיפה קרקעית צימצמה את יתרונו באופן משמעותי ביותר. בנוסף לכך, [[בעלות הברית]] הקפידו להשמיד חלק ניכר מהמטוסים הללו בעודם על הקרקע (מתוך כ-1,500 מטוסים שנבנו, רק כ-300 השתתפו בקרבות האוויר), ולכןועל הכל לאחיפה הצליחהיתרון המטוסהכמותי הגדול של בעלות הברית במטוסים. צירופם של סיבות אלו גרמו לכך שהמטוס פורץ הדרך לא הצליח להביא להצלתה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

בסה"כ הפילו מטוסי ה-Me 262 כ-150 מטוסים של בעלות הברית, במחיר אובדן של 100 מהם. רבים מהמטוסים קורקעו גם בשל מחסור חמור ב[[דלק]], העדר צוותי תחזוקה ואף העדר טייסים.