ויקיפדיה

עמאן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קישורים
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 29:
'''עמאן''' (ב[[ערבית]] '''عمان''') או '''רבת עמון''', היא בירת [[ירדן]], והיא העיר הגדולה בה ומשמשת כמרכז ה[[מסחר]], ה[[תעשייה]], ה[[תחבורה]], ה[[חינוך]] וה[[שלטון]] במדינה. בשנת [[2008]] התגוררו בעיר 1,135,733{{הערה|1={{cite web|url=http://www.world-gazetteer.com/wg.php?x=&men=gcis&lng=en&des=wg&srt=npan&col=adhoq&msz=1500&geo=-110|title=World gazeteer|archiveurl=http://archive.is/akkSt|archivedate=2013-04-28}}}} וב[[עמאן (מחוז)|מחוז עמאן]] (محافظة العاصمة) התגוררו בשנת [[2006]] 2,172,800 תושבים{{הערה|1=[http://www.dos.gov.jo/jorfig/2006/jor_f_e.htm הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ירדן]}}, שהם כ-38% מאוכלוסיית המדינה.
 
קיים תיעוד ליישוב באזור כבר לפני 8,500 שנים, והעיר שימשה כבירתם של ה[[עמון|עמונים]] במחצית השנייה של [[האלף ה-2 לפנה"ס|האלף השני לפנה"ס]]. היא נזכרה מספר פעמים ב[[תנ"ך]] עת נודעה כ"רבת בני עמון", ולאחר מכן נכבשה בידי האשוריםה[[אשורים]], הפרסיםה[[פרסים]] ועל ידי [[אלכסנדר מוקדון]]. השלטון הערביה[[ערבים|ערבי]] בעיר החל בשנת [[636]] אך היא חרבה במספר [[רעידות אדמה]], והייתה לכפר קטן עד סוף [[המאה ה-19]].
 
הגעת [[הרכבת החיג'אזית]] אל העיר, וקביעתה של עמאן כבירת ממלכת ירדן ב-[[1921]], שינו את גורלה, והעיר צמחה מאז במהירות והייתה לעיר הגדולה והחשובה בירדן. עמאן שימשה כ[[בירת התרבות הערבית]] לשנת [[2002]].
 
== גאוגרפיה ואקלים ==
העיר שוכנת בצפון-מערבה של ירדן, באזור גבעי על גבול ה[[מדבר]] ובגובה של 773 מטרים מעל [[פני הים]]. העיר הוקמה במקור על שבע גבעות, אך כיום היא משתרעת על פני 19 גבעות, ואזוריה העיקריים נוטלים את שמותיהם משמן של גבעות אלה. סמוך לעמאן נמצאים [[מעיין|מעיינות]] המשמשים לה כמקורות [[מים]] זמינים.
 
בשל גובהה, ה[[אקלים]] בעיר מתון יחסית בהשוואה לזה של המדבר שממזרח לה ולזה של [[בקעת הירדן]] שממערב לה. הלחות בעיר נמוכה ומשקעים יורדים בחורף בצורת [[גשם]], ולעתים בצורת [[שלג]], ב-5 עד 45 ימים בשנה.
שורה 41:
 
===פרה-היסטוריה===
לפי תיעוד ארכאולוגי[[ארכאולוגיה|ארכיאולוגי]], התקיים יישוב בעמאן כבר ב[[תקופת האבן החדשה]], בסביבות שנת 6500 לפנה"ס. הממצאים המוקדמים ביותר הם מ[[עין ע'זאל (אתר ארכאולוגי)|עין ע'זאל]] במזרחה של העיר. ב[[המאה ה-13 לפני הספירה|מאה ה-13 לפני הספירה]] בקירוב נקראה העיר "רבה" או "רבת עמון" על ידי יושביה ה[[עמון|עמונים]] ושימשה כבירתם. היישוב העמוני שכן במצודת עמאן, אך הממצאים המוקדמים ביותר שנמצאו במקום הם מ[[תקופת הברונזה]], מאמצע [[האלף ה-4 לפנה"ס|האלף ה-4 לפנה"ס.]]
 
===בתנ"ך===
העיר נזכרת ב[[תנ"ך]] מספר פעמים כ"רבת בני עמון" או "רבה" בהקשר לכיבושה על ידי בנ"י או [[ממלכת יהודה]]:
{{ציטוט|וַיְהִי לִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת צֵאת הַמַּלְאֿכִים וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב וְאֶת עֲבָדָיו עִמּוֹ וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִתוּ אֶת בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּצֻרוּ עַל רַבָּה וְדָוִד יוֹשֵׁב בִּירוּשָׁלָ‍ִם.|{{תנ"ך|שמואל ב|יא|א}}}}
{{ציטוט|כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ.|{{תנ"ך|דברים|ג|יא}}}}
שורה 53:
 
===כיבושים זרים===
רבת עמון נכבשה בהמשך על ידי ה[[אשור]]יםהאשורים, ה[[ממלכת פרס|פרסים]]הפרסים ו[[סלאוקוס הראשון|הסלאוקים]], וב[[המאה ה-3 לפנה"ס|מאה ה-3 לפנה"ס]] שינה [[תלמי השני|תלמי פילדלפוס השני]] את שמה ל"פילדלפיה" ([[יוונית]] Φιλαδέλφεια). פילדלפיה הייתה לחלק מ[[נבטים|הממלכה הנבאטית]] עד לשנת [[106 לפנה"ס|106 לפני הספירה]], עת נכבשה על ידי [[האימפריה הרומית]] והפכה לאחת מעשר ערי ה[[דקאפוליס]] הרומיות.
 
בתחילת התקופה ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]] הייתה העיר למקום מושבו של [[בישוף]]. ה[[סאסאנים]] כבשו את העיר בשנת [[614]] ולאחריהם כבשו אותה הערבים ב-[[636]], אשר שינו את שמה מפילדלפיה לעמאן. העיר פרחה תחת שלטונה של שושלת [[בית אומיה]] ובהמשך תחת שלטונו של [[בית עבאס]], אך במרוצת השנים חרבה על ידי מספר [[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] ואסונותו[[אסונות טבע]] אחרים, וב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] כל שנותר ממנה היה כפר קטן ובו כ-2,000 תושבים.
 
===בעת המודרנית===
[[קובץ:Jabel Webdeh Cafe Mbareh.JPG|ממוזער|220px|בניין היסטורי בעמאן]]
מפנה בתולדותיה של עמאן החל בשנת [[1887]], עת התיישבו בה [[צ'רקסים]], וזה הואץ משמעותית עם סלילת מסילת [[הרכבת החיג'אזית]] והפיכתה של העיר לתחנה מרכזית בנתיבה. בשנת [[1921]] בחר [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן|האמיר עבדאללה]] בעיר עמאן למושב ממשלתו החדשה, ובהמשך לבירת הממלכה ההאשמית של ירדן. בעיר לא היה אותהבאותה עת מבנה שהתאים לשמש כארמון או כבניין משרדים ממלכתי, והמלך קבע את לשכתו בבניין תחנת הרכבת החיג'זית והתגורר בקרון.
 
עמאן נותרה עיר קטנה יחסית עד שנת [[1948]], עת גדלה אוכלוסייתה באופן משמעותי, בעקבות [[הנכבה]] והגירת [[פליטים פלסטינים]] רבים אליה מ[[ארץ ישראל]]. גל נוסף של פליטים פלסטיניים הגיע לעיר לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ב-[[1967]]. ב[[ספטמבר השחור]] בשנת [[1970]], התרחשו בעיר קרבות רחוב בין [[צבא ירדן]] לכוחות [[אש"ף]], ולמבני העיר נגרם נזק רב. נזק רב במיוחד נגרם לארמון המלך ולמבנים שבסביבתו.
 
העיר הייתה שוב ליעדם של גלי פליטים שנמלטו מ[[עיראק]] ב[[מלחמת המפרץ]] ב-[[1991]] וב[[מלחמת עיראק]] בשנת [[2003]]. גלים אלה הביאו לתנופת בנייה ולהיווצרותם של שכונות עוני ומחנותו[[מחנה פליטים|מחנות פליטים]], ואלה מכבידים על משק המים של העיר ועל [[כלכלה|כלכלתה]]. ב-[[9 בנובמבר]] [[2005]] אירעו שלושה פיצוצים מתואמים בשלושה [[בית מלון|בתי מלון]] בעיר וארגון [[אל-קאעידה]] נטל את האחריות להם.
 
== העיר כיום ==
שורה 72:
 
== אתרי העיר ==
רוב אתריה של העיר שוכנים ברובע "מדינה" במרכזה של העיר, הכלוא בעמקב[[עמק]] שבין ג'בל אל-אשרפיה מדרום, ג'בל אל-קלעה (הר המצודה) מצפון וג'בל עמאן ממערב.
 
=== המצודה ===
[[קובץ:Amman Citadel.jpg|250px|ממוזער|כיפת אולם השימוע בארמון אומיה במצודת עמאן]]
[[קובץ:Amman BW 5.JPG|250px|ממוזער|מקדש הרקולס]]
המצודה במרכזה של העיר שוכנת על ג'בל אל קלעה ("גבעת המצודה") בגובה של 850 מטר, וזהו המקום בו שכנה רבת עמון ההיסטורית. ממצאים מ[[תקופת הברונזה]] מצביעים על כך שהגבעה שימשה כמצודה ומקום יישוב משך אלפי שנים. המתחם מוקף בחומהב[[חומה]] באורך של 1,700 מטר, וזו נבנתה וחודשה פעמים רבות בתקופת הברונזה, ב[[תקופת הברזל]], וכן בתקופה הרומית, ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]] ובתקופת שלטונו של בית אומיה. עוד נמצאה במקום [[כתובת מצודת רבת עמון]].
 
החלק המרשים ביותר במצודה הוא "ארמון אומיה" השוכן בצפונה. הארמון הוקם בשנת [[720]] על ידי שושלת אומיה ושימש בעברו כמקום משכנו של שליט עמאן. המתחם היה גדול למדי אך רובו חרב ב[[רעידת אדמה]] בשנת [[749]] ולא הוקם מחדש. המבנה הבולט במתחם הוא אולם השימוע הניכר ב[[כיפה (מבנה)|כיפתו]]. צורתו של האולם בבסיסו היא כשל [[צלב]] בשל כך שהוקם על שרידיה של [[כנסייה]] ביזנטית. החצר הפתוחה הצמודה לאולם מצפון מובילה אל רחוב העשוי בצורת [[אכסדרה]] שמשני צדדיו הריסות מבני ממשל וציבור. אכסדרה זו מסתיימת בשרידיו של בניין מגורי המושל שבו אולם כס, והשוכן בקצה הצפוני של המצודה. ממזרח לאולם השימוע שוכן מאגר אומיה העגול. קוטרו כ-17 מטר ומדרגות מוליכות אל בסיסו. המאגר שימש כמקור המים של המצודה וסביבתה, וככל הנראה ניצב במרכזו בעבר עמוד שהראה את גובה המים.
שורה 83:
מדרום לארמון אומיה שוכנים שרידיה של [[בזיליקה]] ביזנטית מ[[המאה ה-6]] או [[המאה ה-7]]. הבזיליקה חרבה ברעידת אדמה אך השתמרו בה מספר [[פסיפס]]ים. סמוך לבזיליקה ניצב [[מקדש]] [[הרקולס]] שנבנה בתקופת [[מרקוס אורליוס]] ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]], אך כל שנותר ממנו הוא במה ומספר [[עמוד]]ים.
 
[[המוזיאון לארכאולוגיה של ירדן]] צמוד למקדש הרקולס ומציג ממצאים היסטוריים מרחבי ירדן ושכנותיה. במוזיאון [[גולגולת|גולגולות]] בנות 6,000 שנים מ[[תל יריחו]], מספר [[מגילות ים המלח|מגילות]] שנמצאו ב[[קומראן]] בשנת [[1952]] כולל [[מגילת הנחושת]], העתק של [[מצבת מישע]] וממצאים שונים מ[[פטרה]] ומ[[ג'רש]]. עוד מוצגים במקום שלושה פסלים מ[[עין ע'זאל (אתר ארכאולוגי)|עין ע'זאל]] המתוארכים לאלףל[[אלף השביעי לפנה"ס]].
 
=== התיאטרון הרומי, הפורום והאודאון ===
ה[[תיאטרון]] הרומי נחצב במורדותיה הצפוניים של הגבעה הפונה אל מרכז העמק, והוא שוכן כ-250 מטר דרומית לקצה המזרחי של המצודה. הוא הוקם במאהב[[המאה ה-2|מאה ה-2]] על ידי [[אנטונינוס פיוס]] במקום בו שכן קודם לכן [[נקרופוליס]] קדום. המבנה עשוי משלושה אגפים רוחביים שיועדו לשכבה השלטת (התחתון), לאנשי צבא (האמצעי) וליתר הצופים (העליון). סך הכל יכול התיאטרון להכיל 6,000 צופים. מעל לשורה העליונה שוכן מקדש קטן שבו ניצב בעבר פסל האלה [[אתנה]], אך זה הועבר למוזיאון הארכאולוגי במצודה. המבנה שוחזר בשנת [[1957]], ככל הנראה לא בצורה מדויקת, ונערכים בו מופעים ואירועי תרבות שונים. עוד שוכן בו מוזיאון קטן לפולקלור (ממערב לבמה) ומוזיאון למסורת עממית (ממזרח לה).
 
מה[[פורום (רומא העתיקה)|פורום]] הרומי העתיק שרדו רק שתי שורות העמודים הדרומיות. הוא הוקם בשנת [[190]] לערך והשתרע על שטח של 5,000 מ"ר. הוא הוקף בשורות עמודים משלושת צדדיו, ועל ידי נחל עמאן מצפונו, אך זה זורם כיום בתעלה תת-קרקעית מתחת לרחובות העיר. ממזרח לפורום ניצב האודאון, גם הוא מהמאה ה-2. בהיכל שהשתמר במצב טוב מקומות ל-500 צופים, וככל הנראה נשא גג עץ או אוהל זמני שסוכך על הצופים מפני פגעי מזג האוויר.
שורה 98:
 
=== מסגדי העיר ===
* [[מסגד]] המלך חוסיין נבנה על ידי [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן]] ב-[[1924]] ושופץ ב-[[1987]]. המסגד שוכן במרכז העיר מדרום למצודה והוא הוקם במקום בו שכן מסגד קודם שנבנה על ידי ה[[ח'ליף]] [[עומר בן אל-ח'טאב]] בשנת [[640]] לערך.
* מסגד אבו דרוויש בראשו של ג'בל אלעשרפיה הוקם ב-[[1961]] וקירותיו עשויים מאבן שחורה ומאבן לבנה המונחות לסירוגין בשורות ([[אבלק]]).
* מסגד המלך עבדאללה הראשון הוקם על ידי [[חוסיין, מלך ירדן]] לזכר סבו בין השנים [[1982]]-[[1989]]. המסגד שוכן בג'בל אלוויבדה, מצפון לג'בל עמאן, ובסמוך למבנה ה[[פרלמנט]] הירדני. על המסגד נישאת כיפת פסיפס כחולה גדולה בקוטר של כ-35 מטר, וזו נתמכת על ידי הקירות החיצוניים שצורתם כשל [[מתומן]] וללא תמיכה נוספת של עמודים. תקרת המסגד צבועה בכחול ו-99 פסי זהב המוליכים ממרכזה לצדדיה והמסמלים קרניים המאירות את 99 שמותיו של [[אללה]]. המסגד מעוטר בכתובות מ[[הקוראן]] ועל הנברשת הגדולה שתולה במרכזו חקוקות כתובות נוספות. במסגד מתחם קטן המיועד לנשים ומתחם נוסף המיועד למשפחת המלוכה. מחוץ למסגד ניצב תורן בגובה 127 מטר הנושא את הדגל הירדני, וזה טוען לתואר תורן הדגל השני בגובהו בעולם ללא תמיכה (תורן גבוה יותר נמצא בעיר [[עקבה]], גם היא בירדן).
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/עמאן"