ויקיפדיה

הכחשת רצח העם הארמני – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ קישורים פנימיים
מ ניקיון פרמטרים בתבניות קישורים חיצוניים - עיתונים (דיון)
שורה 84:
במדינת ישראל גרים [[ארמנים]] מאז המאה ה-4. ניצולים מרצח העם הארמני, הגיעו לישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה. כמו כן גורמים שונים ביישוב הציוני, לרבות חלק ממיסדי [[ניל"י]] תיארו את מעשי הזוועה בהם חזו. האוכלוסייה הארמנית בארץ ישראל בשיאה מנתה יותר מ–25,000 תושבים (בשנת 1948). [[המוזיאון הארמני]] הנמצא ב[[הרובע הארמני|רובע הארמני]] ב[[ירושלים]] מציג תערוכה בנושא רצח העם הארמני.
 
בספרי הלימוד המאושרים על ידי משרד החינוך לא מתייחסים לרצח העם הארמני כאל "שואה", "רצח עם" או "ג'נוסייד", ותחת זאת הם מתוארים כ"טבח", "פוגרומים" או "טרגדיה".{{הערה|1={{הארץ|דליה שחורי|האבל הארמני עדיין שנוי במחלוקת|565754|17.4.2005|}}}}יוסי שריד בהיותו שר החינוך הכניס תכנים על רצח העם הארמני לתוכנית הלימוד, אולם אלו הוצאו ממנה בתקופת כהונתה של [[לימור לבנת]].{{הערה|1=[http://news.walla.co.il/?w=/2973/692629 השואה שאנו מכחישים] 29.3.2005 וואלה}}
 
בשנת [[1989]] [[רשות השידור]] תכננה להקרין סרט תיעודי בנושא בשם "המסע לאררט", ב{{ה|ערוץ הראשון}}, אך עקב התערבות [[משרד החוץ]] בוטל השידור. ביטול השידור עורר דיון ציבורי בו אמר [[בנימין נתניהו]], סגן שר החוץ דאז את המשפט הבא:{{הערה|שם=tzaban2013|[http://www.combatgenocide.org/il/?p=3932 הכחשת רצח העם הארמני: בין אינטרסים למצפון] נאומו של יאיר צבן ביום הזיכרון הארמני ה-98 באוניברסיטה העברית בירושלים, 29/04/13 }}
{{ציטוט|תוכן="יש דברים שהם מעבר לפוליטיקה, ויש דברים שהם מעבר לדיפלומטיה. שואות של עמים הם מקרה מובהק של קטגוריה כזאת"}}
 
נעמי נלבנדיאן, בת לעדה הארמנית בישראל, [[טקס הדלקת המשואות|הדליקה משואה]] ב[[יום העצמאות]] [[2003]] בזכות פעילותה כ[[אחות]] במחלקת שיקום בבית החולים "[[מרכז רפואי הדסה|הדסה]]". נלבנדיאן רצתה להזכיר את רצח העם הארמני בטקס, אולם הופעל עליה לחץ להצניע זאת.{{הערה|{{הארץ|דליה שחורי|אני, נעמי נלבנדיאן, דור שלישי לשואה הארמנית, מדליקה משואה זו|290042|04 במאי 2003|}}}}
 
בנאומו של [[נשיא ישראל]], [[רובי ריבלין]] על במת [[האו"ם]] בטקס [[יום השואה הבינלאומי]] ב-28 בינואר [[2015]], הזכיר ריבלין את רצח העם הארמני ואת ההכחשה שלו:{{הערה|1=[http://glz.co.il/1064-57481-HE/Galatz.aspx ריבלין מקצר ביקורו בארצות הברית: "על האו"ם מוטלת חובת הוכחה"], [[גלי צה"ל]], 28/1/2015}}
שורה 99:
בשנת [[2001]], כשהיה שר החוץ, אמר [[שמעון פרס]] לעיתון "טרקיש דיילי ניוז", כי "הארמנים עברו טרגדיה, אבל לא ג'נוסייד".
 
בשנת [[2007]] החליטה [[הכנסת]] להסיר מסדר היום הצעה של חבר הכנסת [[חיים אורון]] ([[מרצ]]) לדון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת ברצח העם הארמני. ההחלטה התקבלה בעקבות הוראה של ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] בשל החשש שהמשך העיסוק בנושא הזה יגרום למשבר ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל לטורקיה.{{הערה|{{הארץ|גדעון אלון|בהוראת אולמרט - הכנסת לא תדון ברצח העם הארמני|837835|14 במרץ 2007|}}}}
 
באוקטובר 2007 התפרסם כי טורקיה תבעה מישראל להפעיל לחץ על [[הקונגרס של ארצות הברית]] לבל יכיר ברצח העם הארמני ואיימה כי [[יחסי טורקיה-ישראל]] יפגעו, אם תהיה הכרה של ארצות הברית בעניין.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|טורקיה לישראל: עזרו לנו לעצור הכרה אמריקאית בשואה הארמנית|1.1559117|10 באוקטובר 2007|}}}} כעבור שנה החליטה הכנסת לאפשר דיון בנושא, למרות לחץ שהפעיל משרד החוץ.
 
בדצמבר [[2011]] התקיים לראשונה דיון פומבי בוועדת החינוך של הכנסת בנושא זה, ביוזמת חברי הכנסת [[אריה אלדד]] ו[[זהבה גלאון]]. עקב רגישות העניין והחשש ממשבר נוסף עם [[טורקיה]] (לאחר אירועי ה[[המשט לעזה (2011)|משט לעזה]]), השתתפו בדיון גם ראש [[המטה לביטחון לאומי]] [[יעקב עמידרור]], [[יושב ראש הכנסת]] [[ראובן ריבלין]], סגן שר החוץ [[דני איילון]] ונציגי משרדי ממשלה נוספים.{{הערה|1=גדעון אלון, שלמה צזנה ויעל ברנובסקי [http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=14365&hp=1&newsletter=26.12.2011 ראש המל"ל ביקש להשתתף בדיון על שואת הארמנים], [[ישראל היום]], 26 בדצמבר 2011.}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הכחשת_רצח_העם_הארמני"