השיחה – הבדלי גרסאות

לאחר סיום הצילומים החל קופולה בעבודה מאומצת על "הסנדק חלק שני", והותיר את רוב עבודת ה[[עריכה (קולנוע)|עריכה]] בידי צוות שכלל את ריצ'רד צ'ו ו[[וולטר מרץ']]. קופולה הגיע לייעץ רק בסופי שבוע, ומלאכת יצירת הסרט מחומר הגלם נותרה, למעשה, בידי מרץ'. מרץ', איש סאונד במקצועו, הוא שהעניק לסרט את אופיו המיוחד. עלילת הסרט דרשה כי השיחה בין שני הצעירים המוקלטת בכיכר תיחשף לאיטה, ותתגלה לגיבורים ולקהל תוך כדי הסרט, כאשר היא עולה מתוך סרטי ההקלטה השונים, ההפרעות הטכניות ומוזיקת הרקע המנוגנת בכיכר. מרץ' השיג כל זאת, ומעבר לכך. עלילת הסרט נגלית לצופה מתוך ההקלטות, כאשר כל הקלטה נפרדת, מתוך שלל ההקלטות המרכיבות את השיחה, קלטה, על פי הסרט, 40% מהשיחה, והיתר הן הפרעות. הפסקול כולל, בהתאם, הפרעות רבות, רעשים סטטיים, צפצופים אלקטרוניים, ורק לקראת סיומו, נחשף הצופה לטקסט המלא של השיחה, ולהקלטה הנקייה כפי שהיא מוגשת ל"מנהל".

 

 

חומר הגלם שעמד בפני מרץ' היה דו-משמעי. חלק מהסצנות נותרו ללא סיום ברור, ומרץ' יצר את ה[[נרטיב]], תוך שלעתים הוא סוטה מהכתוב בתסריטו של קופולה. החלטה חשובה שקיבל מרץ', באישורו של קופולה, הייתה להקליט מחדש את המשפט שאומר הצעיר לצעירה. במהלך הסרט נשמע המשפט אותו אומר הצעיר "הוא יהרוג אותנו אם תינתן לו ההזדמנות" מספר פעמים. רק לאחר שהסתבר שהצעיר הוא חלק ממזימת רצח, נשמע המשפט כאשר מובן שאין המדובר במשפט שנאמר מתוך פחד, אלא כתמריץ לרצח. מרץ' השיג זאת באמצעות הקלטת המשפט מחדש, כאשר הפעם הדגיש פרדריק פורסט, המשחק את הצעיר, את המילים באופן שונה מזה שהופיע עד עתה בשיחה המוקלטת.{{הערה|שם=הערה_א|[http://www.geraldpeary.com/essays/the/the_conversation.html השיחה], האתר של ג'רלד פירי}}