כפייה אנטי-דתית בישראל – הבדלי גרסאות

[[חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים]] אוסר הפליה באספקת שירותים, בין השאר לפי דת או נטייה מינית. ב-2012 חייבה שופטת בית משפט השלום בירושלים, דורית פיינשטיין, את בית ההארחה במושב [[יד השמונה]], שבעליו הם [[יהודים משיחיים]], בשישים אלף ש"ח ובהוצאות משפט. זאת לאחר שבית ההארחה סירב לבקשה טלפונית של זוג [[לסבית|לסביות]] לערוך במקום מסיבת חתונה, בנימוק שלפי הנחיות ההנהלה לא ניתן לערוך במקום אירוע מסוג זה. השופטת פסקה שזו עוולה לפי חוק איסור הפליה ולפי ה[[חוק למניעת הטרדה מינית]], תוך שהיא דוחה את טענת הבעלים שהעסק שלהם הוא בעל צביון דתי, ושיש לאפשר לו ליהנות מחופש הדת ולכבד את אמונתו הדתית שחתונה מעין זו היא תועבה. השופטת ציינה כי מטרת הקנס אינה רק פיצוי אלא גם חינוך של הציבור הרחב לערך השוויון וכבוד האדם.{{הערה|ת"א (ירושלים) 5901-09 - טל יעקבוביץ' ואח' נ' בית הארחה וגן אירועים יד השמונה, ניתן בתאריך 3 בספטמבר 2012; {{הארץ|אילן ליאור|בית המשפט: אולם אירועים חייב לקיים גם חתונות חד-מיניות|1.1822763|12.09.2012|}}}} בעקבות פסק הדין פנו לאולם השמחות עשרות זוגות חד-מיניים בבקשה להתחתן שם, והוא נסגר.{{הערה|"[http://tsurehrlich.blogspot.co.il/2012/11/blog-post.html טרור ליברלי בבית המשפט: כך חוסלו אוהבי ישראל ביד השמונה]", מאמר בבלוג של [[צור ארליך]], 2 בנובמבר 2012}} בית ההארחה ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וערעורו נדחה תוך חיובו בהוצאות.{{הערה|ע"א (ירושלים) 5116-11-12 - בית הארחה וגן אירועים יד השמונה נ' טל יעקבוביץ', 17 ביוני 2014)}}

הציבור החרדי במדינת ישראל רואה ערך עליון בשמירת עצמאותה של מערכת החינוך החרדי תחת הנהגתם הבלעדית של [[רב]]נים וללא התערבות של מוסדות המדינה{{הערה|כך למשל הזהיר הרב [[מיכל יהודה ליפקוביץ]], בשנת [[2004]] "שלא להיכנע להם ולא לישא וליתן עמהם בכלל ושלא לתת להם איזה דריסת רגל במוסדות הקודש", וזאת אפילו במחיר של הפסקת ה[[תקציב]] למוסדות({{הארץ|שחר אילן|מלחמת העצמאות של החינוך החרדי|491134|}}).}} רוב מוסדות החינוך החרדיים נחשבים על פי [[חוק חינוך ממלכתי]] ל'מוסדות פטור' או למוסדות 'מוכר שאינו רשמי', שאינם כפופים לתוכניות הלימודים של [[משרד החינוך]] וזוכים לתקצוב נמוך יותר.{{הערה|1={{מממ||מערכת החינוך במגזר החרדי|m01985}}.

יש הרואים בהימנעות מלימוד [[תוכנית הליבה]] בבתי הספר החרדים פגיעה ממשית בעתיד התלמידים ובחוסנה של מדינת [[ישראל]], והם מתנגדים למתן תקציבים ללא לימודים אלו.{{הערה|{{ynet|מאיר פורוש ונמרוד אלוני|החינוך והליבה: מה מלמדים החרדים?|3423306|10 ביולי 2007||}}.}} בעקבות עתירה לבג"ץ למניעת תקצוב ממשלתי למוסדות חינוך במגזר החרדי הנמנעים מליישם את [[תוכנית הליבה]],{{הערה|שם=בגץ ג|[http://elyon1.court.gov.il/files/07/050/048/r28/07048050.r28.htm בג"ץ 4805/07 המרכז לפלורליזם יהודי - התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נגד משרד החינוך ואחרים], ניתן ב-27.7.2008}}{{הערה|1=איציק וולף, [http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-168917-00.html?tag=19-16-08 חוק הליבה סינדל את בג"ץ], [[חדשות מחלקה ראשונה|nfc]]}} אושר בכנסת, ב-[[23 ביולי]] [[2008]], לפני מתן פסק הדין, [[חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים]],{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2173/2173.pdf חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008], ס"ח 2173 מיום 30 ביולי 2008}} המאפשר לשר החינוך להכיר בבתי ספר שאינם מקיימים את תוכנית הליבה כ"מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים" ולתקצבם בשיעור של 60% מהתקצוב הממשלתי של בתי ספר ממלכתיים.{{הערה|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/85CFE342-7778-46F3-92DC-B0CA70DA7A04/11329/HokMosdotTarbutYihudim.pdf חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008], אריק בנדר, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/764/166.html ישיבות יזכו לפטור מלימודי תוכנית הליבה], [[nrg]]{{כ}}, 23.7.2008{{ש}}{{הארץ|שחר אילן וצבי זרחיה|אושר במחטף: ימומנו ישיבות חרדיות גם ללא לימודי ליבה|24.7.2008|}}}} בעתירה לבג"ץ כנגד החוק השיבה המדינה כי כפיית לימודי הליבה ללא הסכמה פוגעת ב[[זכות|זכויות]] הציבור החרדי.{{הערה|1={{ערוץ7|בני משה|משרד החינוך: כפיית לימודי ליב"ה פוגעת בפרט|217717|31 במרץ 2011}}.{{ש}}ראו גם: [[יצחק לוי]], [http://www.idi.org.il/BreakingNews/Pages/272.aspx כפייה תרבותית בלימודי הליבה], אתר המכון לדמוקרטיה}}