עמק רפאים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 4:
 
==גאוגרפיה==
העמק נמצא כקילומטר מדרום-מערב לירושלים העתיקה. גבולותיו הגאוגרפיים הם, בקירוב, אזור [[גן הפעמון]] בצפון, מורדות הרכסים שעליהם השכונות [[טלביה]] ו[[קטמון]] במערב, מורדות [[אבו תור]] ו[[בקעה (שכונה)|בקעה]] ואזור התעשייה של [[תלפיות]] במזרח, ואזור [[בית צפאפא]] (שם מתחיל הערוץ העמוק והתלול של נחל רפאים) בדרום.
 
==היסטוריה==
שורה 15:
באותה עת בה התיישבו הטמפלרים בעמק, הלכה והתרחבה [[היציאה מן החומות|ההתיישבות מחוץ לחומות העיר העתיקה]], שיהודים וערבים כאחד שאפו להיחלץ מצפיפותה. בהמשך להתיישבות הגרמנית הוקמו על המורדות המתונים של הגבעות המשתפלות אל העמק שכונות הרווחה הערביות [[טלביה]], [[קטמון]] ו[[בקעה (שכונה)|בקעה]]. מדרום למושבה הגרמנית התמקם בעמק יישוב קטן של יוונים, שכונה הידועה כיום בשם "[[המושבה היוונית]]".
 
במהלך המחצית הראשונה של [[המאה ה-20]] הלך והתבסס מקומו של עמק רפאים כחלק אינטגרלי מן המרקם העירוני של העיר המתפתחת. האזור המשיך להיות מיושב בגרמנים, יוונים וערבים, בעיקר נוצרים. בשנות ה-40 שינה האזור את פניו לחלוטין מבחינה דמוגרפית: הגרמנים תושבי המושבה הגרמנית פונו בידי הבריטים, כנתיני אויב, במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], ומאוחר יותר פונו או נמלטו ממנו התושבים הערביים במהלך קרבות [[מלחמת העצמאות]]. תום הקרבות מצא את עמק רפאים בחלקה המערבי של ירושלים המחולקת, ובתיהן הנטושים של שכונות העמק יושבו ביהודים. בחלקו הדרומי של העמק, בשולי שכונת קטמון בואכה בית צפאפא, נבנו ב[[שנות ה-50]] סדרות של [[שיכון|שיכונים]] צפופים לאיכלוס גלי ה[[עלייה]] הגדולים שהגיעו באותה עת, ואלה התפתחו ל[[שכונת מצוקה|שכונות מצוקה]] שנודעו בשם "[[קטמונים]]".
 
==עמק רפאים כיום==
שורה 25:
* [[רחוב עמק רפאים]]
 
{{coord|31|45|47.53|N|35|13|8.84|E|display=title}}
[[קטגוריה:ירושלים: עמקים|רפאים, עמק]]
 
{{coord|31|45|47.53|N|35|13|8.84|E|display=title}}